גיל ההתבגרות היא תקופה אשר טומנת בחובה הרבה שינויים עבור הילדים והילדות אשר עוברים אותו כמו גם עבור המשפחה ובמיוחד ההורים של הילד. יתכן ויהיו ויכוחים או ריבים סביב נושאים כמו לבוש, בילויים, חברים מסוימים, שעת חזרה הביתה, שעות בילוי במחשב או בחדרם בצפייה בטלוויזיה, במה שהם אוכלים או בצורה הכללית שבה הם מתנהגים. אך הכול נובע משינויים טבעיים שקורים להם בגופם ובחייהם וחשוב לגלות סימפטיה והבנה כלפי הקושי והבלבול שגם הם חווים.
לכן יש לקחת מאוד בהבנה את גיל ההתבגרות ואת כל מה שנלווה אליו.
כמובן שישנם הורים ומשפחות רבות אשר יגידו כי הם לא הרגישו כי גיל ההתבגרות עבר בצורה בעייתית עבורם ועבור ילדיהם וכי הילדים שלהם נשארו אותו הדבר בדיוק ולא היו להם מצבי רוח מתנדנדים או ויכוחים. גם זה יכול לקרות כי החוסר איזון ההורמונאלי שקיים באותה התקופה לא משפיע באותה הצורה על כל ילד וילד.
חשוב מאוד כאשר ילדים נכנסים אל גיל ההתבגרות לבצע איתם שיחה ארוכה על מגוון רחב של דברים.
ראשית חשוב לשוחח איתם על מין, על איברי גוף שמתפתחים בגופם, ובאיזה שהוא שלב חשוב מאוד גם להגיע לשוחח על מין בטוח ואמצעי מניעה.
מלבד זאת חשוב להציב כמה גבולות כאשר ילדים נכנסים אל גיל ההתבגרות – יכולים להיות אלו חוקים לגבי שעת חזרה הביתה, לגבי דברי לבוש שמקובלים או לא מקובלים על ההורים, על קליקות חברתיות שהילד נוהג להסתובב בהן האם גם הן מקובלות או לא על ההורים וחשוב לתת לילדים את ההרגשה כי לא פוקדים עליהם אלא רוצים להגיע למצב של שיתוף פעולה כדי שתקופת גיל ההתבגרות תעבור על כולם בנועם ובכיף – הרי זו לא המטרה של להתבגר?