הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 2

ומכאן נעבור לעוד נקודה מעניינת שהאדם לא צריך להיתקע במשפט, לא הבנתי. לא הבנתי זה לגיטימי, אבל תסביר מה לא הבנת, למה לא הבנת. למשל האדם מתבונן במציאות ומגיע למסקנה שהיש נוצר מהאין, ואז אתה לא יודע איך להתקדם, תנסה להבין את מהות השאלה, מה לא הבנתי? לא הבנתי מה קורה, לא הבנתי את סיבת התהליך, מה לא הבנתי? וזה בסופו של דבר יוביל את האדם לחוויית האחדות. מה זה אומר, מה היא האחדות? האחדות היא ההבנה שהיש והאין הם אחד, ואיך אדם מבין שהיש והאין הם אחד, על יד זה שהוא שואל מספיק שאלות, ואז הוא מגיע בסוף התהליך לשאלה מאוד קשה, שאומרת לו שזה גם יש וגם אין בו זמנית, ואז כמובן האדם לא מבין את זה, אם הוא אומר לא הבנתי ועוזב את זה, אז הוא נתקע, אבל אם הוא אומר, למה אני לא מבין? איך זה שיש ואין זה אחד? ולמה אני לא מבין שיש ואין זה אחד? כי זה דבר והיפוכו ואני לא מבין זאת, רגע אבל האם זה באמת שני דברים שונים? אולי זה רק דבר אחד ולי זה נראה כשני דברים שונים? ובסוף הוא מגיע למסקנה שזה בכלל אחד. זאת אומרת שרק ההתבוננות בשאלה היא זאת שמביאה את התשובה, את ההבנה. בסופו של דבר מי שרוצה לחוות את האחדות צריך להבין את השאלה. יש כאן שאלה, שהבנת השאלה היא השכל של האחדות. צריך לשאול מספיק שאלות, עד שמגיעים לשורש של השאלות של היש והאין, ואז אתה מגיע למסקנה שזה גם יש וגם אין, ואז אתה ממשיך להתבונן, מה לא הבנתי, לא הבנתי כי זה גם יש וגם אין, ואם אתה אומר את זה מספיק פעמים בסוף אתה מבין שזה גם יש וגם אין. ואז זה משנה לך את תפיסת המציאות שלך. כי השאלה איך זה יכול להיות שאני קיים ולא קיים? איך זה שיש לי בחירה ואין לי בחירה? איך זה שיש לי רצון ואין לי רצון? אם אתה שואל את זה הרבה פעמים למרות שאתה לא מבין, בסוף אתה מגיע לאמת שאתה גם רוצה וגם לא רוצה, זאת למעשה התשובה. ההתבוננות בשאלה מביאה את התשובה.

שאלה: למשל אני רוצה לשתות כוס מים, בדרך יכולים לקרות הרבה דברים שימנעו ממני את הרצון לשתות כוס מים, אז למעשה הרצון הזה לשתות אין לו משמעות, כי אני אשתה רק אם הכוח שמפעיל אותי ירצה שאני אשתה. אז הרצון והשתייה בכלל לא קשורים.

אליעד: האירוע של הרצון לא מחייב את האירוע של שתיית המים. אנחנו מדברים על בחירה חופשית, האדם חושב שהוא מקור התוצאה. הוא אומר אני בוחר לחתוך את הנייר, ואז הוא חותך את הנייר, ואז הוא חושב שבגללו נחתך הנייר. וכשהוא מתבונן בזה הוא רואה שבכלל יש לנו ציר זמן ארוך, בתוכו בחלקיק שנייה אחד אתה חווה שאתה רוצה, בחלקיק שנייה אחר אתה קם מהמקום, בחלקיק שנייה אחר אתה נותן פקודה למוח לזוז, ובסוף בחלקיק שנייה אחר יש לנו נייר חתוך. זה בכלל סרט, הנייר החתוך לא קשור לבחירה שלך, מה אתה מבין מכך?

שאלה: שלמשל חשבתי היום בבוקר, לבוא לכאן, והמחשבה בכלל לא קשורה לזה שבאתי לכאן. אני סתם חושב על כול כך הרבה דברים, ומשגע לעצמי את השכל.

אליעד: אתה כבר לא משוגע אם אתה מבין את זה. הבחירה היא חוויה, אם אתה ממשיך לעשות את זה, זה המשוגע. כי אם אתה מבין שאין לך בחירה אז אתה מפסיק לעשות את זה.

שאלה: מדוע התחושה שאני עושה ממשיכה?

אליעד: יש לנו בעולם חוויה של סיבתיות, סיבה ותוצאה, כול העולם כולו מושתת על הרעיון של סיבה ותוצאה, וכול החיים מנוהלים לפי סיבה ותוצאה, למשל אני הולך לעבוד, בגלל שבחוויית הסיבה תוצאה שלי יש משכורת, אם אוכלים נעשים שבעים, וכו', אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי הזמן לא מחייבים אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא מחייב שברגע הבא יהיה ההמשך שלו, לכן כול הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר שהזמן כול רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר נוצר בכלל עכשיו, עכשיו נוצר לך הזיכרון וזה היה בבוקר, אלא מה? יש לנו כמה פרספקטיבות, בפרספקטיבה מסוימת אתה לא קיים, בפרספקטיבה אחרת אתה קיים, בפרספקטיבה אחרת אתה קיים והיית קיים גם אתמול, ובעוד פרספקטיבה אתה קיים עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית הזמן נוצרת כול רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך חוויה של המשכיות מהרגע הקודם.

שאלה: אבל זה מראה שכול החיים שלי סתם בוזבזו, כול מה שחשבתי לא היה שווה, כי אני אמור לעשות דברים כדי שיצא לי משהו מהעשייה.

אליעד: אתה מדבר על החוויה שלך, אתה כרגע חווה שלפני שנה עשית דברים, תתרכז, כרגע נוצר לך הזיכרון שזוכר שלפני שנה עשית דברים מסוימים מתוך חוויה אחרת, זה הכול. אתה עד שלשום היית הכי חכם בעולם, אך כרגע נוצרה לך מחשבה שאומרת שפעם לא היית חכם. אין שום משמעות למה שהיה, אתה כרגע חווה את התמונה בזיכרון שלך עם חווית העבר, אין שום משמעות למה שהיה.

השאלה היא מה המשמעות שאתה נותן לתמונות שיש לך בראש, אתה למשל מדמיין את עצמך עכשיו עושה טעות לפני שנה, זה לא משנה מה היה, השאלה היא איך אתה חווה את התמונות של עצמך עושה משהו לפני שנה, אין משמעות למשפט איך עשיתי טעות בעבר, כרגע נוצרת לך חוויה של איך עשיתי טעות, באותה מידה יכלה להיווצר לך חוויה שלא עשית טעות, או שלא משנה שעשיתי טעות.

תבין גם כרגע אני מדבר איתך מתוך העולם של סיבה ותוצאה, כי למעשה היא זו שמניעה אותנו, אם היית בלי חוויה של סיבתיות, אם לא היית חווה סיבה ותוצאה לא היית עושה שום פעולה ולא היה לך רצון, כי אין משמעות למה שאני רוצה או לא רוצה, אין משמעות למה שאתה עושה. אם היה לך רק רגע אחד בתודעה לא היה לך לאן לנוע, אם אין עבר ועתיד אז אין משמעות לרגע הזה, לכן בחיים יש גם עבר וגם עתיד כדי שתהיה משמעות גם לרגע הזה, כך שלכול רגע יש משמעות אחרת וזה לפי מה שנוצר לך בראש כול רגע. אבל כול הדברים נכונים בו זמנית.

שאלה: ההבנה הזאת מפרקת את כול החוויות שלי.

אליעד: נכון, זאת המטרה.

שאלה: מה שההבנה הזאת עושה היא משחררת אותי מהחרדה ומהפחד, אם אני מפחד שמשהו יקרה, איך אני יכול לדעת מה יקרה?

אליעד: כי הכול נעשה חסר תכלית, למה? כי מה זה תכלית? תכלית זה למען משהו אחר, אבל אם אתה מבין שכול דבר הוא בפני עצמו, אז אין כאן תכלית, ולכן אתה פשוט זורם עם מה שקורה לך. למעשה נוצרה לך חוויה חדשה, ואתה תתרגל אליה ותיווצר לך חוויה חדשה אחרת. למשל ילד קטן חווה שלדומם יש תודעה, הוא חווה את המציאות בצורה אחת, אחר מלמדים אותו שלדומם אין תודעה, אז הוא חווה בצורה אחרת.

שאלה: למה אי אפשר גם וגם? גם התפיסה הישנה וגם התפיסה החדשה? למה החדשה מחליפה את הקודמת?

אליעד: היא תמיד מחליפה את הקודמת, אם זה גם וגם אז זוהי חוויה חדשה, אם הוא יחווה גם וגם זוהי חוויה שלישית. אני אתן לך דוגמא, אדם חווה את העולם בצורה של סיבתיות, ואחר הוא חווה שאין שום סיבתיות, ואם זה יהיה גם וגם זאת תהיה חוויה שלישית, לחוות גם וגם זאת לא תהיה חוויה של רק סיבתיות, ולא תהיה חוויה של רק חוסר סיבתיות, אלא זאת תהיה חוויה שלישית. כמו שאמרתי שיהיו עוד חוויות חדשות.

אני לא חושב שהוא הגיע לסוף הדרך, בסוף זה ערבוב של כול החוויות, אתה גם חווה סיבתיות וגם רצונות, וגם אתה יודע שזה לא נוצר וגם אלוהים, גם בחירה וגם אין בחירה, שזאת חווית השלמות. למה זאת חווית השלמות? כי אתה אף פעם לא חסר שום דבר, יש לך את כול החוויות, אתה תמיד יכול לאזן את עצמך מכול הצדדים. הכול נכון, אבל אלו חוויות שמתפתחות

שאלה: לי יש פחד, פחד לאבד את כול מה שיש לי.

אליעד: יש כאן רק שתי אפשרויות, או שזה שלך או שזה לא שלך. אם זה שלך אז לא ייקחו לך את זה, אל תדאג. אבל אם זה לא שלך אז יותר טוב שתדע שזה לא שלך מאשר שתחשוב שזה שלך ובסוף ייקחו לך אותו. בכול מקרה בסוף ייקחו לך אותו, למרות שזה לא נכון, בסוף לא ייקחו לך את התודעה של עצמך, ובדרך הזאת ייקחו לך גם את התודעה של עצמך. אבל יתנו לך את מי שאתה באמת, אתה תדע שאתה אלוהים, יבטלו לך את התודעה של עצמך אבל יתנו לך משהו הרבה יותר טוב, יגלו לך מי אתה באמת.

אני בהתלבטויות שלי פחדתי שאני אולי יעלם באמת, חשבתי שמרוב השאלות אני לא אהיה קיים, תמיד האדם משאיר איזה משהו להיאחז בו, אבל אם אתה רוצה אחת ולתמיד לעבור למוחלט אתה חייב לשחרר לגמרי, שם אין לך מושג מה יהיה. אני גם יחדד, מה זה נקרא לעבור למוחלטות? פירושו, להטיל ספק באמת. למשל אתה שואל האם אני באמת קיים או לא קיים? אם אתה שואל בחלקיות אז תקבל תשובה חלקית, אתה אומר קודם אני קיים, ואחר אני שואל אם אני קיים או לא. למשל אצל הדתיים מותר לך לשאול אם אלוהים קיים אבל רק אחרי שאתה מאמין שהוא קיים. למשל האדם שואל, האם אני קיים או לא, אבל בתוכו הוא מעדיף להיות קיים, אז הוא תמיד יקבל את התשובה שהוא קיים, ענו לך את מה שרצית.

כדי לקבל את התשובה האמיתית לשאלה, קיים או לא קיים? אתה חייב באמת לשאול אותה, שכול כולך שואל אותה, אתה לא משאיר בלבך שום רצון להיות קיים או לא קיים, שאתה ממש נמצא בפתח של הקיים או הלא קיים ומה שתישאר זאת רק האמת. ואז אני קלטתי שאני הולך למקום שאין לי שום אפשרות לחזור ממנו, קודם כול מבחינתי לא היה אכפת לי לא להיות קיים, אם הייתה לי דרך הייתי לוחץ על הכפתור ונעלם, אבל בכול זאת אמרתי לעצמי, אם אתה באמת קיים אתה לא תעלם, ואם תעלם אז זה סימן שלא היית קיים מקודם. כי משהו שהוא קיים, הוא יישאר קיים, אם אתה אמיתי שום דבר לא יכול להשמיד אותך.

רבי נחמן אומר שלפני שהאדם חזר בתשובה, אין לו הוויה כלל, אתה אפילו לא קיים. למשל אדם חולם חלום ובתוך החלום יש הרבה אנשים שמדברים ועושים אבל הם לא קיימים בכלל. חווית המציאות של האנשים היא חוויה של אנשים שלא קיימים, כי כול אחד שאומר אני, מתכוון לגוף ולתודעה, אבל התודעה הזאת היא הקרנה של משהו אחר, אתה בכלל בבואה של משהו, אתה לא אמיתי, אז זה אומר שאתה לא קיים, ואתה חווה חיים שלמים של ישות שלא קיימת בכלל, אתה לא חווה שאתה אלוהים הקיים המתבטא דרך הצמצומים. לכן רבי נחמן אמר שרק כאשר אתה חוזר בתשובה, אתה הולך להיות, אהיה אשר אהיה, לחזור בתשובה פירושו להיות קיים. האדם אומר שהוא רוצה תעודת ביטוח שהוא תמיד יהיה קיים, מי תמיד קיים? רק המהות תמיד קיימת, רק הדבר הראשון תמיד קיים.

עכשיו לשאלתך לגבי הפחד, הכי חשוב זה להיצמד לאמת.

שאלה: ברור לי שאני שקרן.

שאלה: אני לא מבינה איך אדם יכול לשקר לעצמו.

אליעד: שקרן שמשקר לעצמו לא יודע שהוא שקרן, הוא חושב שהוא אומר את האמת, שהם כול כך שקרנים שבפוליגרף הם יוצאים דוברי אמת, לדוגמא, אדם אומר עשיתי משהו למישהו אחר אבל למעשה הוא עשה את זה לעצמו. זה לא שקרן במזיד, שרוצה לשקר

שאלה: איך הוא אומר על עצמו שהוא שקרן? איך אדם יכול לשקר לעצמו כול חייו?

אליעד: למשל אישה שנמצאת עם מישהו, אבל היא לא באמת אהבה אותו, אז היא שקרה את עצמה, מה הבעיה? היא פחדה לעזוב אותו, אז היא שקרה לעצמה ואמרה שהיא אוהבת אותו כדי שתוכל להישאר איתו.

שאלה: אבל אני רוצה להגיד משהו, אתה הגעת למסקנה שאתה שקרן, נכון? אם אתה לא רוצה להיות שקרן, אז אל תגיד שאתה שקרן, אני אסביר לך למה, כי להגיד שאתה שקרן זה גם שקר. שקרן ודובר אמת זה רק ביחס למוחלט, אתה לעולם לא תוכל לדעת, על איזה שהוא דבר בעולם אם הוא אמת או שקר עד שלא תדע מה היא האמת האובייקטיבית, ומה היא תפיסת המציאות המוחלטת. מה שאני טוען הוא שאדם שחושב שהוא שקרן, אז הוא גם שקרן, כי שקרן ודובר אמת זה רק ביחס למוחלט. שקר או אמת זה רק ביחס למה שאתה בטוח בו, אבל עד שלא הגעת למוחלט אתה לא יכול לדעת אם אתה שקרן או לא

שאלה: בחוויה שלי אני חווה שיש משהו גדול ממני שגורם לי לעשות דברים ולי אין בחירה

אליעד: אם מישהו יקלל אותך האם תכעסי עליו?

שאלה: כן, כי אין לי שליטה על הרגש שלי.

אליעד: האם את חווה שיש לך איזה שליטה?

שאלה: בגלל החוויה שהייתה לי אני מטילה ספק אם בכלל יש לי שליטה במשהו.

אליעד: אז עדיין יש לך ספק. תראי, אם היית בטוחה שכול המחשבות, הרצונות והרגשות שלך לא תלויים בך בשום צורה, לא היית שואלת אותי עכשיו שום שאלה, למה את שואלת? את חושבת שאם אני אסביר לך את תביני, נכון? אבל אם היית בטוחה שאין לך שום בחירה לא היית שואלת שום שאלה כי אין לך סיבה לשאול שאלה. מה הכוונה שאין לך בחירה? אם אין לך בחירה זה אומר שבכול רגע ורגע, זה אומר שהחוויות שלך, הידיעות שלך, המחשבות והזיכרונות שלך לא תלויים בך, נכון? אין בחירה פירושו שאין לך בחירה על שום דבר. למשל את יודעת קרוא וכתוב, זה לא תלוי בך, אם ירצו תדעי ואם לא ירצו לא תדעי. את שואלת אותי עכשיו כי את רוצה לקבל מידע, אבל זה אומר שאת חושבת שאם אני יענה לך את תדעי את המידע, ואם אני לא יענה לך לא תדעי את המידע, אחרת לא היית שואלת.

אבל אם את מבינה שאם תדעי את המידע או לא תדעי את המידע זה בכלל לא תלוי בך אז אין לך סיבה לשאול. ביטול הבחירה בשלמות הוא ההבנה שיש הוויה שבכול רגע מחליטה מה קורה. ואם יש הוויה שמחליטה בכול רגע מה קורה, אז אין סיבתיות בעולם, ואם אין סיבתיות אז אתה לא עושה שום דבר למען תכלית. אין בחירה פירושו שהאדם רואה שהכול מתהווה ממשהו שנמצא מחוץ לכול. הכול פירושו שכול רגע של זמן זה התהוות חדשה.

שאלה: איך אני יודעת מה האמת?

אליעד: אני אספר לך סיפור, את רואה את החדר הזה, אני אומר לך שיש עוד חדר כזה מקביל לנו שבו את יושבת בצד השני. אז את שואלת איך אני יכולה לבדוק אם זה אמת או לא אמת? ויותר מזה, את לא יודעת מה קורה שם והוא לא יודע מה קורה פה, איך אפשר לבדוק את זה, מי אמר לך? התשובה פשוטה, תנסי לאמת את המידע שברשותך, איך? האם יש בכול החיים שלך משהו שאת חושבת שהוא אמת? אמת מבחינתך. נסי לאמת את האמת שלך, את אומרת בא נבדוק מה אני חושבת שזה אמת? אמת שאני כזאת או כזאת.

שאלה: על עצמי?

אליעד: כן, את תנסי לברר את האמת, ובסוף התהליך תצטרכי להגיע למשהו מוחלט, ומהמוחלט הזה תדעי מה האמת. עכשיו את שואלת מה קשורה הבנת הרצון של עצמי להבנת המציאות? אז אני מדבר על הדרך, תאמתי את המידע שברשותך, קחי את האמיתות שלפיהם את חיה, שזה טוב, שזה רע, שאת זה אני רוצה, שאת זה אני לא רוצה, שאת זה אני צריכה לעשות, והתהליך הזה ישנה לך את כול המנגנון, ייתן לך הבנה על המציאות.

כול הבנה מושתת על הבנה אחרת, אם את תתבונני על הדברים, את תגלי למשל שכול המקומות נמצאים באותו מקום וכול הזמנים נמצאים באותו רגע, אם תביני הבנה כזאת אז ממנה את יכולה לגזור שאם הכול נמצא בכול מקום אז זה אומר שיש אין סוף יקומים מקבילים. ואת נמצאת באחד מהם. אם אני יכול להוכיח שפה יש אין סוף דברים, אז זה אומר שיש אין סוף יקומים מקבילים אליהם. נכון? מה זה יקום מקביל? עוד מציאות, עוד מציאות מקבילה אליו, אם בן אדם יבין לדוגמא שבכול מקום ובכול זמן יש את כול סך האפשרויות, ושרק את חווה בכול מקום ובכול זמן אפשרות אחת מכול סך האפשרויות, אם את מבינה שזה נכון, אז ממילא זה אומר שיש אין סוף יקומים, ואת נמצאת רק באחד מהם בכול רגע, את עוברת בין היקומים.

מה שאני בעצם בא להגיד, שיש הבנה אחת שורשית שהיא לפני כול ההבנות, יש אמת אחת שלפיה אפשר לבדוק הכול, ואת צריכה למצוא את אותה אמת שלפיה ניתן לבדוק הכול. איך תמצאי את אותה האמת? על ידי שתתחילי לחפש

שאלה: אבל אין לה נקודת מוחלטות?

אליעד: אם היא במוחלטות הייתה יודעת שאין לה נקודת מוחלטות, אז המוחלטות שלה הייתה האין מוחלטות

אבל בואי נמשיך איתך, את אומרת איך לבדוק? איך לברר מה האמת? קודם כול מה היא אמת? אמת היא חוויה, כול אדם בתוכו יש לו חווית אמת וחווית שקר, אני אומר חפש את האמת האמיתית, חפש משהו שהוא באמת אמיתי. איך אתה מחפש את האמת? לפי התחושה שלך, הרי אמת ושקר זוהי תחושה, תשללי את כול הדברים שאת חושבת שהם לא אמת, תחפשי את הדבר שעליו את יכולה להישען ודרכו תדעי הכול, יש משהו אחד שלפיו תוכלי לקבל תשובה. את מבינה?

לכן דבר ראשון צריך לנסות למצוא את המוחלט, דבר שלמענו את מוכנה להיכנס לאש, משהו שאין לך ספק לגביו, שאת יכולה להיות רגועה שזאת באמת האמת, ולא סתם ממציאה, זה מה שצריך לחפש. עכשיו איך מוצאים את המוחלט? על ידי תהליך הפוך ששואלים מה לא מוחלט, האם זה שאני קיימת זה מוחלט? לא יודעת, צריך להתחיל לבדוק, זה שאני רוצה את זה, זה מוחלט לי? אדם קם בבוקר לעבודה כי הוא בטוח שהוא רוצה משהו מסוים, אם הוא לא בטוח שהוא רוצה את זה, אז הוא סתם טיפש, כי הוא מתאמץ, ומתאמץ, ומתאמץ ובכלל לא בטוח שהוא רוצה את זה. מה שאני אומר, שאדם שלא בטוח מה הוא רוצה, מדוע הוא רץ? למשל אתה רעב, אז תאכל, אבל מה כול העניין של להספיק, להגיע, לאן? מה התכלית?

עכשיו הדרך היחידה לצאת מהספקות, זה להגיע לידיעה של המוחלט, ואיך אתה מגע לידיעת המוחלט, פשוט עם הלב שלך שיודע מה היא אמת או שקר..., בסוף כשהכול זה אחד, אין אמת ושקר, אז גם החוויה של אמת ושקר מזייפת..., לפי החוויה של האמת או שקר תנסי לשלול את הדברים שהם לא מספיק יציבים בעינייך, ותשללי את כול השקרים ובסוף מה שיישאר זה האמת.

שאלה: זה כמו חשבון נפש כזה.

אליעד: הלוגיקה אומרת, תשללי את מה שלא מספיק אמת, ומה שיישאר זה האמת. כאשר האדם עושה את התהליך הזה הוא חווה תסכול, הוא חווה שהוא לא מתקדם, כי הוא מנסה להגיע למשהו מוחלט והוא לא מצליח להגיע אליו, כי הוא מחפש ורואה שזה לא מוחלט וזה לא מוחלט, אבל מה שקורה בתהליך שהוא כן מתקדם, כי ההתקדמות היא על ידי שלילת כול הדימויים השקריים

כמו בסרט של ברוס לי, יש שם סצנה שמישהו תוקף אותו בתוך חדר של מראות, והוא לא יודע מי תוקף אותו, כי יש הרבה מראות, והוא מותקף מכול הצדדים, ואז הוא מתחיל לתת מכות למראות ומה שיישאר זה האמיתי. כשאתה מחפש את המוחלט ולא מוצא אותו, זה לא שאתה לא מוצא אותו, אתה מוצא עוד אפשרויות שהם לא האמת, אתה כן מתקדם כי אתה מתחיל לצמצם אפשרויות.

במהלך החודש הזה שניסית להבין ולא הבנת, למעשה אתה הבנת הרבה דברים שהם לא האמת, זה מלא הבנות, אתה לאט לאט מתקרב לאמת על ידי זה שאתה בודק במוח שלך כול מיני אפשרויות ורואה שהם לא האמת.

שאלה: התחושה שלי היא שגילוי האמת הוא פונקציה לרצון שלי. רק אולי אם יהיה לי רע, הרצון שלי יגדל.

אליעד: אם אתה מבין את זה, אתה תקבל את הרע כברכה. אז האם אתה רוצה לעשות לעצמך רע?

שאלה: לא, אני רוצה שהרצון שלי יגדל בלי להרגיש רע.

אליעד: מה אתה רוצה בסוף להשיג?

שאלה: את הכול, שיהיה לי טוב.

אליעד: מהיום אתה מציב לעצמך מטרה שאתה רוצה את הכי הכי טוב, בשלב כול שהוא אתה תבין שהכי הכי טוב תלוי בשכל שלך, בתפיסה שלך את המציאות ולא במציאות עצמה. ואז מה תבין שעליך לעשות? לשנות את התפיסה שלך. אז תעשה זאת.

שאלה: האמת לא מעניינת אותי.

אליעד: האמת לא מעניינת אותך, מה שמעניין אותך זה שיהיה לך טוב, יש משהו שלא טוב לך לדוגמא, שאתה לא רוצה שיקרה?

שאלה: למשל שהתקרה לא תיפול עלי.

אליעד: אתה אמרת אני רוצה להרגיש טוב ולא אכפת לי מהאמת, עכשיו תגיד לי איך באמצעות האמירה אני רוצה להרגיש טוב ולא אכפת לי מהאמת, אתה מנטרל את זה שיקרה לך משהו רע?

האדם סובל בחיים רק בגלל שהוא מחפש את האמת, כי אכפת לו מהאמת

שאלה: אתה משקר.

אליעד: ואני משקר, אין לי בעיה עם זה, האדם סובל רק בגלל שהוא הולך אחרי האמת, וכמובן שהוא משקר את עצמו, כשאתה אומר אני רוצה רק את הטוב ולא אכפת לי מהאמת, אתה משקר, כי מאוד אכפת לך מהאמת, אם לא היה אכפת לך מהאמת לא היית מפחד משום דבר, בשנייה היית מעלים את הקיר, בשנייה מעלים את כול הפחדים, בשנייה היית יכול להעלים את הכול. תתרכז טוב טוב, אתה למשל מפחד שהקיר ייפול עליך? אני אומר לך, אין מעליך תקרה ולכן התקרה לא תיפול עליך, אל תפחד, האם השתחררת מהפחד? ממה עוד אתה מפחד?

שאלה: שאנשים מהמשפחה שלי ימותו.

אליעד: עכשיו אני אומר לך שהם לעולם לא ימותו, השתחרר לך הפחד? כן, אז פתרנו את העניין. באמת השתחרר לך לגמרי?

שאלה: לא, לא שחרר את הפחד.

אליעד: מה מפחיד אותך? אמרת שימותו אנשים מהמשפחה שלי. אתה אמרת שחשוב לך להרגיש טוב ושלא חשוב לך מהאמת, נכון? אז אני אומר לך שהמשפחה שלך אף פעם לא תמות. זה משחרר לך את הפחד? לא, למה לא?

שאלה: כי זאת לא האמת.

אליעד: אבל אמרת שלא אכפת לך מהאמת, תחליט, אם אתה אגואיסט ואפילו שמתו אנשים אתה אומר לא מתו, אתה פותר את הבעיה. אבל אתה תגיד, זאת לא האמת, לא נעים לי, לכן מגיע לך לסבול כי אכפת לך מהאמת. עכשיו אני אחדד לכם, האמת שאנו מדברים עליה היא אמת שנגזרת מיש ואין, שהיא שקר. אם היית הולך אחרי האמת האמיתית המוחלטת, שיש ואין זה אחד אז לא היית סובל. אבל האדם משקר ואומר יש ואין זה שני דברים שונים, הוא אומר, זה מת, זה חי, אתה סובל כי אתה הולך אחרי האמת השקרית.

אז בא נמשיך, מה אתה רוצה? להרגיש טוב, ומה אם האמת? לא אכפת לך מהאמת, האם אתה מוכן לשקר ולהגיד שלא אכפת לך מהאמת?

שאלה: לא אני לא מוכן לשקר.

אליעד: אז אתה חולה במחלת האמת. אז יש שתי אפשרויות, או שנלמד אותך לשקר או שנלמד אותך מה היא האמת ואז לא תחפש אותה. תנסה להביא את עצמך לטוב כזה שגם האמת תסכים איתו. מה הבנת?

שאלה: הבנתי שאני רוצה להרגיש טוב וגם שיהיה לי אכפת מהאמת

אליעד: יש עליך שני אילוצים, שני חוקים שפועלים עליך, האחד אתה רוצה להרגיש טוב והשני אכפת לך מהאמת, במילים אחרות אתה רוצה להרגיש טוב באמת. אז מה הפתרון? להרגיש טוב באמת. ואיך מרגישים טוב באמת? על ידי זה שתשאל את עצמך מה לפי האמת שלי נקרא טוב? מה הוא הדבר שאם יהיה לי אותו אני ארגיש טוב? אתה צריך להתבונן בתוכך ולשאול מה הוא הדבר שאם יהיה לי אותו אני באמת אהיה מרוצה? אז אתה צריך להתחיל לברר, מה עושה לי טוב ומה הדבר שאם יהיה לי אותו אני באמת ארגיש טוב?

שאלה: אם כול רגע הוא רגע חדש, אז למה שנעשה פעולה תכליתית כמו לחפש את האמת?

אליעד: התשובה היא שיש בתוכך שני ערוצים, אחד חושב שאין סיבתיות ולכן אין שאלה, והשני שואל את השאלה כי חושב שבגלל שאין סיבתיות לא צריך לשאול את השאלה. אם היית מחובר למחשבה שבגלל שאין סיבתיות לא צריך לשאול שאלות אז לא היית שואל אותי שאלה, אבל אתה לא מחובר למצב של אין סיבתיות, אלא אתה שואל אותי שאלה ולכן אני עונה לחלק ששואל. תסביר.

שאלה: יש בתוכי חלק שחושב שאין סיבתיות, וחושב שהכול אחד, ולכן אין טעם להתאמץ ולשאול שאלות, אבל עוד חלק שכן שואל.

אליעד: אז אתה מתחזה, למה? כי אתה משחק אותה ושואל מהצד של האין סיבתיות. כנ"ל לגבי כול הדו שיח. אם נגיד שהכול אחד אז אין על מה לדבר, אבל הדו שיח מתנהל על הנחת היסוד שלא הכול אחד. לכן אין טעם לשאול אותי שאם הכול אחד למה אתה מסביר? אני מסביר על הרעיון שלא הכול אחד.

רבי נחמן אמר שהצדיק צריך לטעות ולשקר, כי אם הוא ייצמד רק לאמת, אז הוא לא יוכל להגיד שום דבר. לכן הוא צריך לשקר, להיכנס לשכל הקטן של הנפרדות ואז הוא יוכל לדבר איתך. גם מה שאמרתי עכשיו זה גם סוג של שקר, כי מהצד שלך לדוגמא שחושב שאחדות ונפרדות זה שני דברים שונים, אז הצדיק צריך לשקר כדי לדבר איתך, אך מצד האמת אין הבדל בין נפרדות לאחדות ולכן הוא יכול לדבר איתך.

בו נדבר על הפחד שאתה תמות, כול אדם ואדם הוא בו זמנית גם מפחד ברמה מסוימת וגם לא מפחד ברמה מסוימת, זה תמיד עובד ככה, בסיטואציות מסוימות הוא מפחד יותר ובסיטואציות אחרות מפחד פחות, יש בתוך האדם מנגנון של פחד וחוסר פחד, של סיבתיות ואקראיות, והוא כול הזמן משתנה לפי הנסיבות החיצוניות. ואצל כולם זה אותו הדבר, עד שהם מגיעים למוחלט.

בפשיטות, כול זמן שיש לאדם רצון, שזה יותר טוב מזה, אז ברמה מסוימת הוא מפחד לאבד את מה שהוא חושב שיותר טוב.

שאלה: האם רצון למות זה גם פחד?

אליעד: כן, בהנחה שאתה רוצה למות זה סימן שאתה מפחד לחיות. הפחד שיהיה אחרת ממה שאתה חושב.

שאלה: האם אפשר לחיות בלי רצון?

אליעד: אפשר לגלות, אם תבין מי אחראי לרצונות שלך, אז תדע אם אתה יכול לא לרצות. אם תברר מי אתה יתבטל לך בסוף הרצון.

שאלה: מה המשמעות של זה?

אליעד: אם תגלה לדוגמא שאתה אלוהים, אז אף פעם לא תפחד שיהיה לך רע.

שאלה: מה אני אחווה?

אליעד: תהיה לך חווית רצון אחרת, יהיו לך גם החוויה של עכשיו שרוצה ולא רוצה, גם את החוויה שבה אתה רוצה הכול, כי אתה אלוהים ואתה רוצה את כול הבריאה, וגם תחווה העדר רצון והעדר זמן שהכול אחד.

שאלה: אני רוצה לשאול לגבי ניסים. והאם קיים כוח כזה שעושה ניסים?

אליעד: מה קשור הכוח לניסים? אולי יש כוח אבל הוא לא עושה ניסים, אז האם זה אומר שאין כוח?

מה זה נס? נס זה אירוע שאת לא מבינה את החוקיות של האירוע. אז מה זה אומר? שאם את לא מבינה את החוקיות של האירוע, לכי לחקור למה זה קורה, מה זה קשור לניסים? לדוגמא, אנשים מתפללים ואלוהים נותן, האם זה נס? לא, זה דרך הטבע, אתה מתפלל ואלוהים נותן. יש פה תהליך שאתה צריך להבין למה הוא קרה.

למשל מישהו מת, ואדם אחר התפלל לאלוהים והמת קם, אז קודם כול צריך לזכור שברגע זה נוצרת אצלך תודעה שאומרת שהיה איש מת ואדם אחר התפלל עבורו והמת קם לתחייה, למעשה ברגע זה נוצר הכול, זה לא שבאמת זה קרה. ונניח שזה באמת קרה, האם יש קשר בין אירועים אלו או לא? האם יש קשר סיבתי בין האירועים? ואם אתה מבין שאין קשר סיבתי והכול זה אקראי אז מה קשור לכאן נס.

שאלה: בתקופה שחזרתי בתשובה אירעו לי 3 ניסים וזה אראה לי שאולי יש כאן ניסים.

אליעד: נכון, אולי, ולכן צריך לבדוק. אם אין אלוהים האם יהיה נס? לא, נכון? כי הנס עבורך פירושו שאלוהים שינה עבורך את המציאות בגלל התפילה. לכן עליך לבדוק האם יש או אין אלוהים.

שאלה: לא, אני חושבת שיש אלוהים באופן מוחלט. אבל לא אלוהים ששייך למוסלמים או ליהודים או לנוצרים.

אליעד: אז תבדקי מי הוא אלוהים. למשל יש אירועים, אז תנסי לברר למה זה קרה, למשל יש אדם מת, כולם מתפללים והוא קם לתחייה. את זוכרת שהוא קודם היה מת, את זוכרת שהתפללו, אז עכשיו את צריכה לשאול את עצמך שאלה פשוטה, למה כרגע הוא חי? האם זה בכלל קשור לזה שהוא היה מת מקודם? אם תתבונני תביני שהוא כרגע חי בגלל שיש משהו כרגע שגורם לו לחיות, וזה לא קשור לזה שהוא היה מת מקודם, ולא קשור לזה שהתפללו מקודם, זה לא קשור לשום דבר, הוא כרגע חי בגלל שמישהו כרגע החליט שהוא צריך לחיות. זה אומר שזה לא קשור לניסים.

רבי נחמן מספר על רבנים שחושבים שהם עושים ניסים. רבי נחמן מכסח את בעלי הניסים. רבי נחמן לא האמין בניסים. הוא סיפר סיפור, היה אחד שהלך ביער ופתאום בא מולו זאב, והוא לא ידע מה לעשות, היה לידו מקל, אז הוא הרים את המקל לכוון לכיוון הזאב, ואיך שהוא מכוון את המקל, הוא פתאום שומע ירייה והזאב נופל ומת, אז הוא חשב, המקל שלי ירה בזאב והזאב מת. מה שהוא לא ידע שהיה שם צייד שירה בכלל על חיה אחרת ופגע במקרה בזאב. מה רבי נחמן אומר, הם חושבים שהם עושים ניסים, אבל הם לא עושים ניסים, זה קורה בגלל סיבות אחרות

מה שאני בעצם בא להגיד, אלוהים לא עושה ניסים, למה? אם אלוהים רוצה לעשות משהו, הוא עושה אותו, הוא לא צריך סיבה, ולא תוצאה, ולא שיבקשו, ולא אכפת לו מה מבקשים, הוא עכשיו החליט שהם יתפללו, אז הם מתפללים, הוא החליט שהוא יקום, אז הוא קם, זה הכול, אם הוא רוצה משהו לעשות האם הוא צריך לחכות שמישהו יתפלל אליו, הרי הוא עושה שהם יתפללו אליו. הוא עכשיו יוצר אותנו, יוצר את הזמן, יוצר את המקום, יוצר את ההתרחשויות, כול רגע ורגע זה דבר חדש, שבכלל לא קשור לקודם. הוא עושה את הכול תמיד. הוא יכול לגרום לכך שתחשוב שיש ניסים, זה שהאדם עושה הפרדה בין נס לטבע, זה מראה שזה נס, האם האדם כול כך טיפש שהוא חושב שזה נס וזה לא נס. הנס הוא שהצליח ליצור כזאת טיפשות שהאדם יגיד הנה יש כאן נס. זה אותו אחד שעשה את הכול. איך משכל כול כך גדול נוצרה כזאת טיפשות? זה הנס.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il

הכנס לאתר ותהנה מעוד אימון אישי על להיות רגוע, תהליך, תכלית מטרה, הגוף / גוף האדם, לוגיקה ועוד ...