עבור מי שניגש למבחני התיאוריה, סימון כבישים הוא בסך הכול עוד פרק שנמצא בתחתית לוח התמרורים, אותו צריך לשנן וללמוד כדי להשיג את רישיון הנהיגה המיוחל. אולם עבור כל מי שנוהג בתנאי דרך קשים, בכבישים מפותלים או במצבים של ראות לקויה, הסימונים שעל הכביש מתבררים במהרה כאמצעי להצלת חיים.
סימון כבישים – סוגי הסימונים השונים על פני הדרך
קיימים מספר סוגים של סימונים על הכביש, שנועדו להדריך את הנהג כיצד עליו לנהוג (או לא לנהוג): קו קטעים מסמן נתיב שיש לנהוג מימינו, ואסור לעבור עליו אלא לשם עקיפה. קו קטעים בצבע צהוב מסמן נתיב המיועד לתחבורה ציבורית. קו הפרדה רצוף מסמן נתיב שאסור לעקוף בו או לעצור לידו. קו קטעים ליד קו הפרדה רצוף משמעותו שמותר לעבור את הקווים אם קו הקטעים הוא מצידו הימיני של הקו הרצוף ורק אם הדרך פנויה. קו מלבנים מסמן את שינוי הייעוד של הנתיב, למשל לפנייה ימינה או שמאלה. וקו רצוף בצבע צהוב בצד הדרך הוא קו הגבול, המסמן את שפת הכביש, שיש לנהוג מצידו השמאלי בלבד.
סוגים נוספים של סימון כבישים על פני הדרך: קו עצירה, מעבר חציה להולכי רגל, שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, קווי הדרכה לפנייה בצמתים, חצים על הכביש, איי תנועה, מקומות חניה ומקומות האסורים לחניה ועוד.
סימון כבישים מציל חיים
בדרכים מפותלות וצרות לעיתים קרובות יש שני נתיבים בלבד (אחד לכל כיוון) ושדה הראייה מוגבל. בדרכים אלו, סימון כבישים באמצעות קו הפרדה רצוף, מאותת לנו ששדה הראייה לא מאפשר לנו לבצע עקיפה בבטחה, ולכן כדאי שנמתין עד שנראה טוב יותר את כלי הרכב שמגיעים בנתיב שמולנו.
גם בנסיעה בלילה בדרכים מפותלות סימון הכבישים יכול להציל חיים. בדרכים שבהן אין תאורה שמאירה את הכביש אנו חייבים להשתמש באורות הדרך (האורות הגבוהים). אורות הדרך אמנם מאירים לנו את הכביש למרחק גדול יותר, אך הם גם מסנוורים את הנהגים שבאים מולנו. כשאנו נוהגים בדרכים מפותלות וחשוכות, והנהג שמולנו מסנוור אותנו באורות הדרך שלו, עלינו להיצמד לפס הצהוב שמסמן את שפת הכביש. כשאין לנו יכולת להביט קדימה, היצמדות לצביעת כבישים תכוון את דרכנו עד שהנהג המסנוור יחלוף על פנינו, ותמנע תאונה.
סימון כבישים נוסף שמציל את חיינו בנסיעה בלילה הוא כפתורים בולטים (המכונים "עיני חתול") המודבקים על סימון הנתיבים וגבולות הכביש. כפתורים אלו גם זוהרים בחושך ומסמנים את נתיב הנסיעה כשהראות לקויה. ובנוסף, כל עליה עליהם מרעידה קלות את הרכב, ובכך מונעת מאיתנו לגלוש מן הנתיב שלנו מבלי לשים לב.
גם כשיורד גשם זלעפות, בעוצמה כה רבה, ובזווית מסוימת הפוגעת ישירות בשמשה הקדמית של הרכב, שדה הראיה שלנו מוגבל. במצב שכזה אפילו המגבים האיכותיים ביותר, שפועלים במהירות הגבוהה ביותר, לא יצליחו לנקות את השמשה ואנו פשוט לא נראה כלום. לא תמיד יש באפשרותנו לעצור מיד בצידי הדרך (במיוחד בכבישים מהירים), ולכן הפתרון היחידי עבורנו הוא להיצמד לסימון הכבישים, שיבטיח שנישאר בנתיב שלנו וחלילה לא נגלוש לנתיב הנגדי או לשולי הדרך ונגרום לתאונה.
בדרכים מונוטוניות, בהן יש סכנת הירדמות על ההגה (כמו בכביש הערבה), סימון הכבישים כולל קו גבול הצבוע באמצעות חומר מיוחד, שגם הוא גורם להרעדת הרכב כאשר עולים עליו. סימון זה נועד להעיר אותנו אם חלילה נרדם על ההגה, לפני שנגלוש לשוליים ונגרום לתאונה.