תיקשור, מתקשרים, שליטה במציאות, חיזוי העתיד, האושר של אלוהים, חוסר וודאות, נחישות, חזרה בתשובה - 2

עכשיו אני רוצה לעבור נושא, האם האמת היא טובה או לא טובה? אני רוצה להסביר את העניין, אנשים ששומעים את מה שאני אומר, זה עושה להם פלאות בחיים, או שזה דופק אותם, זה עושה פלאות משני הצדדים, אני רוצה להסביר את העניין. אני בעצם מביא שכל מסוים, השכל הזה תלוי באיזה דרגה הבן אדם נמצא, אם הבן אדם בדרגה נמוכה השכל הזה מאוד עוזר לו, מסדר לו את החיים, פותר לו בעיות, נותן לו חשיבה מובנית, הכול עובד לו. אבל בדרגות הגבוהות שם זה מתחיל לסבך אותו, עכשיו הוא צריך להתאמץ וזה לא כול כך קל. תיקחו למשל איזה גורו גדול שעשה עבודה רוחנית, ועכשיו הוא שומע שכל חדש, ותובנות חדשות, כי מה שאני אומר זה גם טוב לרמה הפרקטית היום יומית וגם לשכל הגדול, נגיד הגורו הזה לוקח את מה שאני אומר, ועכשיו הוא צריך יותר להתאמץ, כדי ליישם את הדברים, ואז הוא חווה קושי. אני אגיד לכם מה היה איתי, כאשר קראתי את רבי נחמן בהתחלה, זה כמובן סידר לי את החיים, וסידר לי את החיים לתקופה של בערך עשר שנים. ממש הייתי מתחבר לספר שלו, אם הייתי צריך משהו הייתי קורא וזה היה ממש פיקס, ממש סידר לי את כול הדברים. אחרי עשר שנים בערך, זה עשה את העבודה טוב מדי, מה זאת אומרת עשה את העבודה טוב מדי? זה גרם לי שכול מה שרציתי היה לי, מתי האדם מאושר? כאשר הוא מצליח להשיג עוד מטרה, ועוד מטרה, והדברים מסתדרים לו, ובגלל שהקשבתי לעצות שלו הכול הסתדר לי, וכשהכול הסתדר לי אז התחילה הבעיה, זאת הבעיה שהכול כאילו כרצונך, האנשים חיים באשליה עקרונית שאומרת שאם יהיה לך את מה שאתה רוצה יהיה לך טוב. למשל יש לך בעיה בעבודה ואתה שומע עצה שלי, אתה מיישם אותה ואז זה פותר לך את הבעיה, ואז אתה נהיה מאושר, למה? כי יש לך אשליה בראש שאתה כאילו מתקרב לצורת המציאות שלך. יש לך בראש תמונת מציאות ומשהו לא מסתדר ואתה שומע את השכל שלי וזה מסדר לך, ואז אתה שמח. אבל אם אתה שומע לי תמיד, היית מגלה את התמונה, ואז היית מגלה שאין לך שום דבר, אתה מבין? אז היית מתחיל להסתבך באמת, אני כאילו הגעתי למה שרציתי, הגעתי לגבול שאתה כבר לא יכול להנות יותר, אפשר אולי לאכול יותר אבל לא להנות יותר, כי אתה רק חיובי, רק אמיתי, אז שאלתי איך אני נהנה יותר, איך אני מעלה את הרף? רבי נחמן כאילו גרם לי לרוץ יותר מהר, טיק טק הגעתי לקצה, ואז התחלתי להסתבך, כי שם הדברים יותר דקים, יש יותר דקויות. לדוגמא שקורה לך משהו, אתה רוצה אותו לפני שהוא קרה או אחרי שהוא קרה? הדברים צריכים להיות מאוד מדויקים. עד שהגעתי לשלב שאני ממש שנאתי את זה שהכרתי את רבי נחמן, מצד אחד הוא סידר לי את החיים ומצד שני אמרתי אם לא הייתי רץ כול כך מהר, אז אולי הייתי עוד נהנה מהאשליה שיום אחד אני אגיע למקום שהוא, כאילו הייתי חי בשקר, אבל כמובן שהוא סינדל אותי, כי אתה לא יכול לברוח, אתה כול כך אמיתי שאין לך לאן לברוח, אתה לא יכול לשקר לעצמך ששם יותר טוב, כי אתה יודע ששם לא יותר טוב, ואז לא הייתה לי כמובן ברירה, ואז התחלתי להעמיק פנימה, ואז הבנתי מה הוא באמת רצה להגיד. כי עכשיו אולי אתה לוקח את העצות שלי ומיישם אותם בחיי היום יום וזה עובד, כמו שלכולם זה עובד, כי הלוגיקה תמיד עובדת, אבל כשאני מסביר למישהו הסבר זה לא כדי להתקדם בעבודה, זה כדי להגיע לדבר האמיתי, ולהגיע לשם צריך הרבה מאמץ, מאוד קשה העניין, אבל אם אתה מתמיד ומיישם עד הסוף, אז אתה כמו שאומרים, לוקח את הכול. את כול הקופה.

שאלה: אפשר לספר חוויה, אני שמעתי להצעתך וחקרתי, וחקרתי, וחקרתי והיו לי מלחמות וזעם פנימי, הרגשתי שאני על פני תהום כזה, וגם אתמול הרגשתי כך, ואז פגשתי ידידה והתחלנו לדבר, ואז הגעתי לנקודה תוך כדי שיחה שאני לא יודע, נכנסתי לבור, אבדתי את הרגליים, הבנתי שאני לא יודע, והרגשתי שכולי נעלם, פתאום צפה תחושה שהבנתי שכול מה שאנחנו זה מחשבה, שכול מה שאני רואה זה בעצם מחשבות, ואם אני רוצה משהו פשוט אני צריך לחשוב.

אליעד: אם תתחבר למחשבה הראשונה. זה לא כול כך נכון, אם תעצום את העיניים ותדמיין מולך פיל, ותדמיין שמישהו מרביץ לו, הוא בתוך המחשבה שלך, הפיל נמצא במחשבה שלך, איפה הוא קיים? במחשבה שלך, אם הוא ממש ירצה זה יעזור לו? מי שואל אותו בכלל, אתה מחליט מה הוא חושב.

שאלה: התחושה שאני מרגיש היום היא שהכול זה תוצאה של מחשבות של אנשים. המציאות היא מחשבות שיוצאות לפועל.

אליעד: זה נכון, אבל כול המציאות היא מחשבה שכרגע נוצרת, יש כרגע ישות אחת שאפשר לקרוא לה איך שרוצים למשל כוח X, שהוא כרגע חושב את הכול, אבל כרגע הוא חושב את זה שאתה חושב שאנשים חשבו. מה הבנת?

שאלה: אני מרגיש שכול מה שאני רואה זה מה שאני רוצה.

אליעד: זה ביטוי של המחשבה שלך, כאשר אתה אומר אני למי אתה מתכוון? האם אתה מתכוון לגוף או לאני האמיתי?

זה מסביר את השאלה שלך, איך זה עוזר לי כשאני מבינה שהכול זה כוח אחד שעושה את הכול? כי אם את מספיק זמן תתבונני בזה ותחווי את זה עד לרמה כזאת שעכשיו תחווי שמשהו מדבר דרכי וגורם לך להבין אותי, זה שיש משהו אחד שמפעיל את שנינו עכשיו, בסוף תגיעי להזדהות עם הכוח שעושה, אז תחווי שאת עושה את הכול. הבנת? אז תסבירי.

שאלה: ברגע שאבין שכול מה שאני עושה זה מישהו שעובר דרכי, אז אגיע למצב שאני יכולה לעשות הכול.

אליעד: לא שאת יכולה אלא שאת עושה את הכול. זה יגרום לך להיעלם, האדם בטוח שהוא זה הישות, ואז אם הוא קולט שהוא בכלל הזרוע המבצעת אז מי אני? אני נעלם. אם האני נעלם אז מה שנשאר זה המציאות, וכשהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות.

שאלה: מה אני בכול הסיפור הזה?

אליעד: אחרי שאת חוזרת לעצמך יש פה כמה פרספקטיבות

שאלה: זאת הייתה ההרגשה שלי, פתאום התנתקתי ואחר חזרתי לעצמי אבל נוסף לי משהו לשכל, נוסף משהו לחוויה.

אליעד: נוסף לך משהו לחוויה של המציאות. זה נקרא רצו ושוב, מה זאת אומרת שאם כול הזמן תהיי בתודעה שאת אלוהים, אז לא תאכלי, למה שאני אוכל אם אני אלוהים? לכן זה גם וגם, לדוגמא אם האדם מאוד רעב אז הוא בלחץ כי הוא רוצה לאכול, אבל אם הוא זוכר שהוא אלוהים אז הוא לא לחוץ, אבל אם הוא רק אלוהים הוא לא יאכל, עכשיו כשאתה לומד את הדברים האלה אתה הולך לאכול, אבל אתה עדיין בחוויה שאתה גם אלוהים. גם בן אדם וגם אלוהים.

שאלה: איך מגיעים להבנה הזאת?

אליעד: פשוט מאוד על ידי הבנה. אם תביני שזה ככה אז תחווי את זה.

על ידי שתהיי אמיתית עם עצמך, עכשיו ששאלת אותי איך להגיע לחוויה הזאת, למה שאלת אותי?

שאלה: כי אני רוצה להגיע.

אליעד: ברור, אבל את חושבת שאם אני אסביר לך אז תגיעי, אבל זה לא נכון, למה? כי מי שמחליט מה תחווי זה לא אני ולא את, יש מישהו עכשיו שגורם לך לחוות משהו מסוים, זה לא משנה אם אני אסביר לך או לא. זה לא הגיוני מה שאמרתי, אבל האם הבנת? את עכשיו שואלת אותי שאלה, ואת חושבת שאם אני אתן לך תשובה זה יעזור לך, אחרת לא היית שואלת, אם הייתי אומר לך שמה שתרגישי מחר תלוי במה שאלוהים החליט שתרגישי מחר, בלי קשר למה שאנחנו מדברים כאן, אז היה טעם לשאול אותי שאלה?

שאלה: לא, אם הייתי יודעת את זה, אז לא.

אליעד: זה מה שאני אומר, אז צריך להתחיל לעשות ברור, לברר את האמת.

שאלה: איך?

אליעד: מאוד פשוט, את מתחילה מהשאלה הבסיסית ביותר, מי שולט במה שאני מרגישה? שאלה בנאלית.

שאלה: שאלתי את עצמי ועדיין איני מבינה.

אליעד: מה גילית, מה התשובה?

שאלה: שאלתי האם זה באמת תלוי בי, ובמחשבות שלי, או שלא?

אליעד: האם את רוצה לחוות את מה שאני אומר? תחליטי שאת לא רוצה לחיות יותר בהתלבטות, בלי ספקות, תגידי אני מוכנה לקבל כול תשובה בתנאי שלא יהיה בא ספק, אם את מסוגלת לקום בבוקר ולתכנן תכנונים ואין לך מושג מי שולט לך במחשבות אז זאת בעיה חמורה, את צריכה להגיד אני רוצה לדעת מה היא האמת ולא אכפת לי מה היא, גם אם זה יוציא אותי משוגעת, תביני לכול אחד יש ספק בקשר למי שולט, אבל אם אתה אומה אני רוצה לדעת מי שולט בכול מחיר, אז בסוף תחווי את זה שמשהו שולט בך, ואז תחווי שאת זה הוא. אם את מוכנה לקבל את זה שיש לך ספק, אל תבואי בתלונה שאת לא חווה את האמת, אמת וספק זה שני הפכים, למה שני הפכים?

שאלה: כי אם אני יודעת את האמת, אז אין לי ספק.

אליעד: אי אפשר גם לדעת את האמת וגם להיות בספק, זה או או. אני אומר לך לדוגמא שאת היא שמחליטה על הכול, את אומרת, אני לא חווה את זה, כי את מוכנה לחיות בספק, ולכן את לא חווה. יש פה נגיד מציאות ואת מוכנה לא להיות בה. יש כאן שני דברים שיקדמו אותך כדי שימאס לך לחיות בספק, או שתהיי חכמה להקשיב לי עכשיו או שתסבלי בגלל הספק, ככה זה עובד תמיד. אם ממש רע לך, ואת רצית להיות מאושרת אז אמרתי לך תבדקי מי שולט ברגשות שלך, ואת אמרת אני בודקת ועדיין בספק, אם זה היה ממש נמאס לך להיות בדיכאון אז היית אומרת או שאני יוצאת מזה או שאני לא יודעת מה, שלב ראשון בכול כוחך היית בודקת מי שולט לך ברגשות.

שאלה: התחלתי לחשוב מחשבות אובדניות, והגעתי למצב שאני לא יודע כלום, והיה עוד מצב או שאני מכיל את זה או שאני מתחרפן, מזל שהייתה לידי ידידה שאמרה לי להכיל את זה, ואז חזרתי מהגיהנום.

אליעד: יש פרסומת בטלוויזיה שיש ילד שקם בבוקר ואומר שכשאני הולך לישון אני לא רוצה לקום בבוקר, ואומרים לו ואם היית הפסיכולוג שלו מה היית אומר לו? כולם בדיכאון אבל אם אני הייתי הפסיכולוג שלו הייתי אומר לו שלב ראשון תבדוק מי אחראי למה שאתה מרגיש, איך תצא מהדיכאון אם לא תדע מי אחראי למה שאתה מרגיש? למה אתה צוחק?

שאלה: כי זה מצחיק.

אליעד: אבל זה הגיוני, האדם עושה תוכניות שלמות, אני יעשה ככה וככה, ובכלל הוא לא שולט בזה, יכול להיות שהוא שולט בזה אבל אם הוא היה בטוח שהוא שולט בזה, אז הוא היה משנה. עכשיו אני אומר לך שמי שאחראי על איך את מרגישה זה רק את, את אחראית, ואם תגידי שאת רוצה להיות מאושרת, אז תהיי מאושרת. מה תגידי לי? לא אני לא שולטת בזה, נכון? אז אני אומר לך את לא שולטת בזה אז תפסיקי לרצות, אבל תגידי אני כן שולטת בזה, מה אני יכולה לעשות? הספק הורג אותך.

שאלה: האם אני שולטת או לא שולטת?

אליעד: התשובה היא שרק את יכולה לבדוק את זה.

שאלה: אבל אתה בדקת את זה אז תקצר לי.

אליעד: את רוצה את האמת? אין הבדל בין שולטת ללא שולטת, נכון שזה לא אמר לך כלום?

שאלה: זה לא אומר לי.

אליעד: יפה, את צריכה לבדוק את זה בכוחות עצמך. אני אסביר שוב, נגיד שעכשיו בא הילד עם הדיכאון, אומרים לו אם אתה רוצה להיות מאושר אתה תהיה מאושר, אבל הוא אומר אני לא שולט בזה, זאת אומרת שאם הוא היה משוכנע שהוא שולט בזה אז הוא היה מאושר כי הוא שולט בזה, אבל למה הוא לא מאושר? כי הוא לא משוכנע שהוא שולט בזה.

שאלה: זה קל, אתה שואל את עצמך מי אחראי.

אליעד: אחרי שיודעים משהו הכול קל, אבל זה לא קל בהתחלה.

שאלה: אם אתה אומר לעצמך מי שולט בזה שאני בדיכאון? אז אתה כבר שואל שאלה, ואתה אומר אני לא יודע, ואין לך שליטה על זה, אז אתה כבר יודע שאתה לא אחראי.

אליעד: זה לא נכון, עכשיו אמרת משפט שהוא לא נכון, אמרת שאז אני יודע שאני לא אחראי, זה לא נכון, אולי אתה אחראי ואתה לא יודע

שאלה: אם הייתי יודע שאני אחראי לא הייתי בדיכאון

אליעד: אולי אתה כן אחראי ואתה רק רוצה להיות בדיכאון? הרבה אנשים אומרים אני לא שולט ברצון שלי, אני לא שולט במציאות, כי אם הייתי שולט הייתי משנה אותה, נכון? הם אומרים שאם הייתי שולט הייתי עושה שאהיה שמח, אבל אולי אתה שולט וזה לא נכון, למה זה לא נכון לוגית? אולי אתה כן שולט ובתוכך משהו נדפק שאתה רוצה שהמציאות תהיה גרועה. ואתה אפילו רוצה לשקר את עצמך ולהגיד לעצמך שאתה לא שולט, ועד שהאדם לא בודק את זה במוחלטות תמיד יהיה לו את הספק, כי אם האדם היה בטוח שהוא לא שולט אז נגמר הדיון, אם האדם היה בטוח במאה אחוז שהוא לא שולט במה שהוא מרגיש, באותו רגע אין לו רצון יותר מה להרגיש, כי זה נגמר, הלא טוב שבי נגמר, נכון. אם היית בטוח שאתה לא שולט בשום דבר, אז אין טעם להתאמץ.

שאלה: לא הגיוני שאתה לא שולט.

אליעד: אין בעיה, נגיד שאתה שולט, אז תגיד בטוח שאני שולט, איך בטוח? כי זה מה שאני מרגישה, אבל מי אמר שזה נכון? אולי את מרגישה סתם, אולי עובדים עליך?

שאלה: יכול להיות שעובדים עלי, אבל לא יתכן שאנחנו פה וכול מה שאנחנו חווים ומרגישים זה לא קשור לרצונות שלנו ולעשייה שלנו.

אליעד: יש פה שולחן, מה יש יותר בעולם בני אדם או דברים דוממים?

שאלה: דברים דוממים.

אליעד: האם זה הגיוני שכול מה שעובר על הדוממים זה לא תלוי בהם, למה זה לא הגיוני לך? אולי גם את דומם.

איך את יודעת? את יודעת איך השולחן מרגיש?

שאלה: למה שהוא ירגיש?

אליעד: השולחן חושב שאת לא מרגישה, מה את שונה?

שאלה: אני יודעת.

אליעד: איך?

שאלה: כי זה שולחן. אין לו מוח.

אליעד: לך יש מוח?

שאלה: כן, יש לי מוח ויש לי תודעה

אליעד: בואי נבדוק, מה זה מוח? חתיכת בשר, אז האם הבשר חושב?

שאלה: מסתבר שכן.

אליעד: אה, אז הבשר חושב, והשולחן לא חושב?

שאלה: עובדה שכן.

אליעד: איפה המוח? איפה תודעה, היכן היא נמצאת? בתוך המוח?

שאלה: לא.

אליעד: איפה היא נמצאת? מחוץ למוח, אז אולי יש לשולחן הזה תודעה בלי מוח? את הרי הרבה אטומים שמולבשת עליהם תודעה, אז גם השולחן זה אטומים בצורה מסוימת שמולבשת עליהם תודעה.

שאלה: אני חושב עדיין שהכול זה מחשבה.

אליעד: אבל בסוף זה מגיע לנקודה שאין הבדל בין מחשבה ללא מחשבה.

שאלה: מה היא מחשבה?

אליעד: מה ההפך של מחשבה? משהו ממשי. זה כמו ששאלו מה הוא רצון, מה הוא רצון, זה החיבור של האין רצון, מה היא מחשבה זה ההפך של האין מחשבה

שאלה: מחשבה זה משהו שקיים וגם לא קיים, ואני לא יודע מה זה.

אליעד: נכון כי אתה לא יכול לתפוס אותו, אבל את השולחן אתה יכול לתפוס, אבל זה לא נכון, כי אתה תופס את זה עם המחשבה. אתה יכול לתפוס את השולחן עם המחשבה וגם יכול לחוות שאתה תופס אותו, אתה אפילו יכול להזיע, כאשר אתה עושה בראש תרגילי ספורט, אתה יכול לחוות את כול התהליכים דרך הדמיון.

כול זמן שהאדם לא בטוח אם יש לו או אין לו בחירה הוא סובל, אם האדם היה בטוח שאין לו בחירה, אז נגמר, אין לך רצון.

שאלה: השאלה היא אם יש או אין?

אליעד: אני אסביר לך כדי שתמצאי את התשובה, אמרתי את התשובה הרבה פעמים אך זה לא נתפס לך בראש, אני אסביר לך למה זה נתפס, זה לא נתפס כי את לא נחושה להבין, ולמה את לא נחושה להבין? כי נדמה לך שאפשר לחיות בעולם גם בלי להבין. אני עכשיו מסביר לך שאם לא תביני תסבלי, אם אני אשכנע אותך שאם תביני יהיה לך טוב, ואם נעשה מקל וגזר, שתהיי בטוחה שאם לא תביני תסבלי, ותהיי בטוחה שאם תביני תהיי מאושרת אז תרצי להבין, ואז תהיי מאושרת. אז אני אסביר שוב, אם האדם לא בטוח אם יש לו או אין לו בחירה - למשל אם האדם היה בטוח שיש לו בחירה אז מה שיש לו בחירה הוא משנה, מה שאין לו בחירה הוא לא משנה, ונגמר. הצרה מתחילה שהוא לא יודע אם יש לו או אין, אם האדם היה בדיכאון והיה יודע שאין לו בחירה על זה, אז הוא לא היה מנסה להילחם בזה כול הזמן, אבל הוא אומר אולי יש לי בחירה, מה אני יכול לשנות? אולי אני יעשה ככה? זאת אומרת שאם הוא היה יודע שיש לו בחירה היה לו טוב, אבל הוא לא בטוח, הרבה אנשים אומרים, אבל לא יכול להיות שיש לי בחירה, אם הייתה לי בחירה הייתי שולט בזה, אולי יש לך בחירה ואתה לא יודע שיש לך? אולי יש יהלומים ואתה לא יודע שהם קיימים, זה שאתה ככה זה לא אומר שאין לך בחירה. אני כול הזמן שאלתי שאלות וניסיתי ליישם אותם, באיזה שהוא שלב אמרתי, משהו כאן לא הגיוני, אתה מכיר את כול השיטות, מכיר את הנוסחא איך להיות מאושר, ואתה לא מצליח להיות מאושר, למה? אבל זה לא בגלל שאתה לא יודע, שאלתי את עצמי אולי אני לא רוצה להשתמש בשיטה, אבל למה אני לא רוצה להשתמש? הרי אתה רוצה להיות מאושר, וזה מה שמניע אותך כול הזמן. ואז הסתכלתי לתוכי, ואז אמרתי שלב ראשון אני חייב להבין מי שולט ברצון שלי. אם אני יעשה ויפאסאנה או אם אני אלך לסדנא אולי אהיה מאושר, אבל זה בכלל לא תלוי בך, בשעה 8 בערב ביום רביעי מישהו מחליט עבורך איך תרגיש, זה לא משנה מה עשית או לא עשית אין לזה משמעות, אם אתה מבין את זה, זה עצמו גורם לך להרגיש טוב, וכן מוציא אותך מהשיגעון שאם תעשה ככה יהיה ככה וככה לא יהיה. אבל אתה חייב להבין את זה.

הפסקה.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמן אישי על שאלות למחשבה, חשיבה מעשית, פרקטיקה, קיצוניות, דיכאון ועוד ...