בישראל קיים בית משפט מיוחד לתחום העבודה, בין היתר בית משפט זה עוסק ב-
פיצויים , פיצויי פיטורין , הלנת שכר
בית משפט מיוחד לתחום עבודה, זה נשמע נפלא, ולכאורה אפשר להשען לאחור ולאמר: "אחח... באיזו מדינה נפלאה אני חי, הדלק לא עולה, אין אלימות מטורפת, אין תאונות דרכים, אין הטרדות מיניות, סקסיזם וראש קטן של ממשלות ישראל – לאורך כל השנים - כמה כייף לחיות פה, ממש סקנדינביה"
אם נעזוב לרגע את הציניות ונתייחס לעובדות אז כן, במדינת ישראל יש חוק שמתייחס להגנה ששמה פיצויים וכן, יש פסק דין אחד או שניים המתייחס להגנה הבסיסית ששמה פיצויי פיטורין , ועדיין יש לא מעט (תהיו בלשים ותרחרחו סביבכם, תשאלו, תחקרו) אנשים אשר להם המילה פיצויים והמילה פיצויי פיטורין , היא סינית.
כן, הם פוטרו (שלא בצדק), וכן, הם לא קיבלו פיצויים והם לא קיבלו פיצויי פיטורין
האבסורד הוא שבדרך כלל אלו אנשים שידעו כבר דבר אחד או שניים ממקום עבודתם (ואני לא מדברת על תותים, קצפת ושוקולד, או בהקבלה על – קרן מקפת, ביטוח מנהלים ובונוסים שנתיים) והם חוו כבר הלנת שכר אחת או שתיים.
ואני שואלת ותוהה – איפה בית הדין לדיני עבודה?
כמה נאור, מתקדם ומודרני זה נשמע... בית דין לדיני עבודה.... מוסד הדואג לזכויות האזרח,
אך הנה, עובדה, גם בסוף שנת 2010 אנו קוראים ושומעים (לא מספיק קוראים ושומעים, כי אלו אשר חווים הלנת שכר , אלו אשר לא מקבלים פיצויים ואלו אשר חווים אי קבלת פיצויי פיטורין הם לא בעלי קשרים ו/או חסרי כוח ו/או לא מצטלמים טוב לעיתון) על הלנת שכר המתרחשת לעובדים הללו, על פיצויים שעובדת זו לא קיבלה, על פיצויי פיטורין שעובד זה לא קיבל (כנגד החוק!)
בעיניי – זה דרמטי, תתכוננו – הלנת שכר , אי קבלת פיצויים ואי קבלת פיצויי פיטורין משולים לחוסר חמצן.
בלי חמצן נמות? יפה!
אז יש אנשים שעם שכר מינימום, נכה בבית ו-12 שעות עבודה ביום, עדיין לא סוגרים את החודש ובשבילם הלנת שכר , פיצויים , פיצויי פיטורין זה החלה לשבת והשוקולד על הלחם לילד.