|
|
|
|
|
|
|
|
ירידה קוגניטיבית קלה שכיחה יותר בגברים
|
|
|
|
|
גברים מבוגרים עלולים להימצא בסיכון לסבול מירידה קוגניטיבית קלה (MCI – Mild Cognitive Impairment), אשר לעיתים מהווה שלב מקדים למחלת האלצהיימר בשלב מוקדם יותר בחייהם בהשוואה לנשים מבוגרות. כך על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology. המחקר, אשר מומן בעיקר על ידי המכון הלאומי האמריקאי להזדקנות (NIA), מעלה את האפשרות לפיה ייתכן כי קיים הבדל בין גברים לנשים בנוגע להתפתחות ולהתקדמות של הירידה הקוגניטיבית הקלה. החוקרים ביצעו הערכה קוגניטיבית בקרב 1,969 מבוגרים שאינם סובלים מדמנציה. הם מצאו כי ב-16% מבין המשתתפים התגלו סימנים של ירידה קוגניטיבית קלה. מצב זה מתאפיין בדרך כלל בבעיות זיכרון או בבעיות קוגניטיביות אחרות במידה נרחבת יותר מאשר מה שמקובל באותו הגיל. נמצא כי בקרב המשתתפים המבוגרים יותר, שכיחות הירידה הקוגניטיבית הקלה היתה גדולה יותר. כמו כן, השכיחות היתה גדולה יותר באופן עקבי בקרב גברים בהשוואה לנשים בכל טווח הגילאים שנבדק. לדברי יו"ר ה-NIA, ד"ר ריצ'רד הודס, "מעדויות שעלו ממחקרים קודמים, עולה כי מחלת האלצהיימר עלולה לגרום לשינויים במוח בערך עשור או שני עשורים לפני הופעת תסמיני המחלה. בשל כך, קיימת חשיבות עליונה להרחיב את המחקר אודות הירידה הקוגניטיבית הקלה וכן אודות השלבים המוקדמים של ההתדרדרות הקוגניטיבית. על אף שיש צורך לערוך מחקרים נוספים בתחום, ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שייתכן וכדאי לחקור אילו הבדלים קיימים בין גברים לבין נשים בכל הנוגע להתפתחות מצבים של ירידה קוגניטיבית קלה. זאת בדומה להבדלים הקיימים בין המינים במצבי שבץ ומחלות לב וכלי דם, בגורמי הסיכון להם ובתוצאות הקליניות הצפויות." החוקרים ביצעו הערכות מקיפות של 1,969 משתתפים אשר נבחרו באופן אקראי, כולם בני 70 עד 89 אשר מתגוררים במינסוטה, ארצות הברית. קבוצת המשתתפים כללה מספר זהה של גברים ונשים. כל משתתף עבר הערכה נוירולוגית ונוירופסיכולוגית באמצעות מבחנים שונים. לאחר מכן, פאנל מומחים סקר את המידע שהתקבל וכן מידע נוסף אודות המשתתפים, כגון: רקע בריאותי, רמת השכלה ומקצוע על מנת להגע לאבחנה. 16% מהמשתתפים אובחנו כסובלים מירידה קוגניטיבית קלה. משתתפים אלה סבלו משני מצבים שונים: ירידה קוגניטיבית קלה המלווה בשכחה (אמנזיה) – בה נגרמת פגיעה בזיכרון, וירידה קוגניטיבית קלה שאינה מלווה בשכחה – בה מופיעות בעיות קוגניטיביות שונות, כגון פגיעה בשפה. תוצאות המחקר מעידות כי:
- בסיכומו של דבר, הירידה הקוגניטיבית הקלה היתה נפוצה יותר בגברים (19%) בהשוואה לנשים (14%). זאת גם לאחר שבוצעה התאמה למספר משתנים דמוגרפיים וקליניים, כגון יתר לחץ דם ומחלות לב כליליות.
- מתוך 16% מהמשתתפים שסבלו מירידה קוגניטיבית קלה, יותר מפי 2 מהם סבלו מירידה קוגניטיבית קלה המלווה בשכחה, אשר בדרך כלל מתקדמת עם הזמן להתפתחות של אלצהיימר. שכיחות מצב זה היתה גבוהה יותר בגברים בהשוואה לנשים.
- שכיחות המשתתפים אשר סבלו מירידה קוגניטיבית קלה היתה גבוהה יותר בקרב המשתתפים שנשאו את הגן APOE4, אשר מהווה גורם סיכון ידוע לאלצהיימר המופיע בשלב מאוחר בחיים, לרוב לאחר גיל 65 (בניגוד לאלצהיימר מוקדם המופיע לפני גיל 65).
- נמצא קשר משמעותי בין מספר שנות השכלה גדול יותר לבין היארעות נמוכה יותר של ירידה קוגניטיבית קלה. כ-30% מבין המשתתפים שהיו בעלי 9 שנות לימוד ומטה סבלו מירידה קוגניטיבית קלה, לעומת 11% מבין אלה שהיו בעלי יותר מ-16 שנות לימוד.
- שכיחות הירידה הקוגניטיבית הקלה היתה גבוהה יותר בקרב משתתפים שמעולם לא התחתנו, בהשוואה לאלה שנשואים או שהיו נשואים בעבר.
החוקרים ציינו כי ההערכות בנוגע לשכיחות מצבים של פגיעה קוגניטיבית קלה משתנות בין מחקרים שנערכים במקומות שונים בעולם, אך השכיחות היא לרוב בין 11-20%. במחקר זה, ההערכות שנערכו למשתתפים כללו הערכות אישיות מפורטות אשר סייעו להבנת השינויים העדינים בתפקוד היומיומי אשר עשויים להעיד על התפתחות של ירידה קוגניטיבית קלה. בנוסף, טוענים החוקרים כי האוכלוסיה שנבדקה היא ברובה בעלת צבע עור לבן, כך שממצאי המחקר לא בהכרח חלים על אוכלוסיות אתניות אחרות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
נציג לונדבק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת נציג לונדבק
|
דיכאון וחרדה הן בעיות לא קלות, המציבות את הסובל מהן בדילמה אמיתית של חשיפה חברתית. קשה "לצאת מהארון" כאדם הסובל מדיכאון, פחות בשל הדיכאון עצמו ויותר בשל הסטיגמות החברתיות. נראה שלאנשים קל יותר להודות בכאב גופני, בקושי פיזי, מאשר בקשיים הנחשבים נפשיים בלבד. אנשים מתקשים יותר לספר לחבריהם שביקרו אצל הפסיכיאטר, מאשר לספר על ביקור אצל רופא המשפחה.
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ד' – נהיגה עם דמנציה
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ג' – תכנון לעתיד לגבי החלטות רפואיות
|
|
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה מתוך אתר העמותה האוסטרלית לאלצהיימר פרק ב' – תכנון לעתיד לגבי החלטות כלכליות
|
|
קושי לזהות ריחות עלול לנבא הידרדרות קוגניטיבית מתוך: Archives of General Psychiatry, July 2007
|
|
מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת המשפיעה על חיי החולה והמטפל כאחד. האתגרים היומיומיים נעים מקשיים מעשיים לקשיים רגשיים. להתמודדות עמם יש השלכות משמעותיות על איכות חייהם של כל המעורבים. הסתגלות למחלה פירושה התמודדות עם כל אתגר בתורו. יחד עם זאת, קיימים שיטות וטיפולים לשיפור ולייצוב התסמינים לטובת החולה והמטפל גם יחד.
|
מאמרים נוספים בנושא בריאות גיל הזהב
|
בחירת מסגרת דיור מוגן מתבטאת הן בצורך של החוסה והן ביכולות המימון של האפוטרופוס. ישנן מסגרות דיור מוגן המיועדות לחוסים קשים הסובלים מלקויות נפשיות כבדות, לצד מסגרות שנועדו רק לחוסים קלים ביותר.
|
|
אחרי שטיפלו בנו במשך כל החיים מגיע הרגע שבו ההורים שלנו זקוקים לעזרה שלנו. כשהם מתבגרים נדמה שפעולות רבות קשות עבורם יותר. ההליכה למכולת לרכישת מוצרי מזון עשויה להיות מאתגרת יותר, וגם מטלות בסיסיות בבית אינן פשוטות עבורם. במקרים רבים קשישים לאחר מחלה חלשים אף יותר, והאחריות מוטלת לא פעם על ילדיהם הבוגרים. עם זאת, ולמרות האהבה האדירה והרצון הרב לסייע, לילדים יש היום משפחות משלהם – וילדים משלהם. הם מתמרנים בין עבודה לסידורים, בין משפחה למחויבויות אחרות, ובתוך השגרה העמוסה הם רוצים להעניק את המיטב
|
|
ככל שהשנים חולפות, ההורים שלנו (וגם סבא וסבתא) מתקשים לבצע מטלות רבות בכוחות עצמם. בין אם הם זקוקים לאדם שיסייע להם בהכנת ארוחה קלה ובין אם בעזרה בניקיון הבית, הקושי בהחלט קיים – והוא גם בהחלט מובן. הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו מאוד רוצים להיות שם בשבילם, אבל המציאות הופכת למאתגרת. העבודה לוחצת, המשימות נערמות ואין לנו את הזמן להספיק הכול וגם להיות שם בשביל ההורים שלנו. שירות של מטפלת לקשישים פרטי הוא בדיוק השירות שמאפשר לכל הצדדים לנצח: ההורים מקבלים את הסיוע שהם זקוקים לו, ולכם יש את הזמן לטפל
|
|
מדוע מזרון לפצעי לחץ כב חשוב ומדוע אתם לא יכולים לדחות למחר את התחלת השימוש בו.
|
|
בקצרה על כסא גלגלים חשמלי ועל כל היתרונות שבו.
|
|
מבוגרים סיעודיים זקוקים לטיפול רב יחד עם השגחה ברוב שעות היממה. טיפול ביתי באדם סיעודי כרוך בלא מעט אתגרים, הכנות, שעות עבודה וקשיים. לא כל אחד יוכל לטפל באדם סיעודי ולא בכל בית הדבר מתאפשר. פנייה לטיפול ביתי עולה על הפרק כאשר האדם הסיעודי אינו מוכן להכניס לביתו מטפל סיעודי, אינו מסכים לקבלת טיפול במוסד סיעודי וכאשר ישנה נכונות ויכולת לבני המשפחה לספק את הטיפול הדרוש.
|
|
טיפול סיעודי ביתי ניתן בהיקף מלא של 24 שעות ביממה או בהיקף חלקי של כמה שעות בכל יום. היקף הסיוע לו זקוק האדם המבוגר נקבע בהתאם למצבו הנפשי והמנטלי. ישנם מקרים בהם מספיקה עזרה של כ-3 שעות בכל יום מול מקרים בהם נדרשים סיוע מלא והשגחה 24 שעות ביממה.
|
|
|
|
|