|
|
|
|
|
|
|
|
עצות למשפחות חולי אלצהיימר – כיצד להקל על הטיפול?
|
|
|
|
|
אתר חיים עם אלצהיימר (www.alz.co.il) מציע מדריך מעשי להתמודדות עם היבטיו השונים של הטיפול בחולה האלצהיימר, מעצות למשימות יומיומיות כגון טיפול שיניים ושמירה על הגיינה ועד עצות להתמודדות עם השינויים ההתנהגותיים המתרחשים במהלך המחלה.
- שמירה על הגיינה- זהו אחד התחומים הקשים והמתסכלים ביותר בטיפול בחולי אלצהיימר, משום ששינוי התנהגות בתחום זה הוא אחד משינויי ההתנהגות הנפוצים שעוברים חולי אלצהיימר. קשה לשכנע חולים לשמור על הגיינה, אך אסור לעשות זאת בצעקות או בדיבור מהיר ולא ברור, כי התנהגות כזו עלולה להוביל את החולה למצבים של אי שקט וחרדה. חייבים למצוא את שביל הזהב: להיות אסרטיביים אך לא תוקפניים, כדי לשכנע את המטופל להתקלח, לצחצח שיניים וכו'. (פרופ' יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי"ח וולפסון).
- אלימות אצל החולה- שמרו על אוירה רגועה גם כאשר החולה מגלה סימנים של אלימות. אם הסיטואציות האלימות הופכות להיות קשות מדי, שקלו את האפשרות של העברת המטופל באופן זמני או קבוע לסביבה רגועה (מועדון יום, נופשון וכו'). (פרופ' יהודית אהרון-פרץ, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית- מרפאת הזכרון רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם).
- טיפול השיניים בחולי אלצהיימר – רופאי השיניים משתמשים לעתים קרובות בעזרה תרופתית כדי להרגיע חולי אלצהיימר לפני טיפול. לכן מומלץ לפנות למרפאות מיוחדות שמתמחות בטיפולי שיניים בחולי אלצהיימר, שקיימות כמעט בכל בית חולים. (פרופ' יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי"ח וולפסון).
- האם לספר לאבא שהוא חולה אלצהיימר? כדאי להמנע מלהטיח בפני החולה את העובדות המרות, כי התגובה עלולה להיות החמרה במצב והעדר כל רצון להלחם עם המחלה. עם זאת, חלק גדול מהחולים חשים שדבר מה אינו כרגיל, לכן חשוב לספר להורה על מחלתו כדי לנסות ולגרום לו לשתף פעולה עם בני המשפחה בחיי היום יום. קיימים מצבים רבים העלולים לסכן אותו, כגון נהיגה במכונית, ולכן כדאי שבני המשפחה יבקשו ממנו לא לנהוג וידריכו אותו בדברים נוספים העלולים להוות סיכון. (פרופ' יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי"ח וולפסון)
- גמישות חשובה- היו גמישים להעדפות המשתנות של החולה. הכירו בשינויים באישיותו וברצונותיו ועשו כל שניתן בכדי לשפר את הרגשתו. (ד"ר קליאוט דוריטה, רופאה נוירולוגית בכירה, היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית ברמב"ם)
- מינוי אפוטרופוס- יש לשקול מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של החולה כדי למנוע מצבים לא נעימים או מסוכנים בעתיד. לא חייבים לקבל את הסכמתו של החולה לכך. (ד"ר דורון מאזה, פסיכוגריאטר, סגן מנהל מח' פסיכוגריאטרית בבית חולים אברבאנל)
- עיסוי מרגיע- לפני השינה או במצבי אי שקט כדאי לעשות עיסוי בידיים או ברגליים של החולה עם שמן לוונדר או שמן מליסה. ישנם מחקרים שהוכיחו כי עיסויים כאלה מרגיעים את החולים. (ד"ר ברוריה בן מאיר, פסיכוגריאטרית)
- לאפיין חדרים לפי צבעים- כדאי לנסות לאפיין חדרים בבית לפי צבעים, כלומר לצבוע את חדר השינה בצבע סגול, את המטבח בצבע כחול ואת האמבטיה בצבע ורוד, ולאחר מכן להתחיל לקרוא להם לפי צבעיהם: החדר הכחול, החדר הסגול וכו'. הסיבה- למטופלים יותר קל לזכור דברים באופן ויזואלי. הצבעים יעזרו להם לזכור את המיקום ואת הייעוד של כל חדר (ד"ר ברוריה בן מאיר, פסיכוגריאטרית)
- פעילות קוגניטיבית מסייעת לגירוי המוח- כדאי לעודד את החולה לעסוק בפעילות קוגניטיבית כגון פתירת תשבצים, משחקי מחשב, התעדכנות בחדשות, קריאת ספרים ועוד. כמו כן, כדאי לעזור להם לשמור על קשרים חברתיים, במידת האפשר. פעילות קוגניטיבית שמגרה את המוח יכולה לסייע לחולה לשמור על הכושר הקוגניטיבי שלו. האבחנה היא לא סוף פסוק, ומומלץ לא להרים ידיים. כיום ישנם טיפולים למחלת האלצהיימר, כגון אביקסה ורמיניל, המסייעים לעכב את התקדמות המחלה. (פרופ' יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי"ח וולפסון)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
נציג לונדבק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת נציג לונדבק
|
דיכאון וחרדה הן בעיות לא קלות, המציבות את הסובל מהן בדילמה אמיתית של חשיפה חברתית. קשה "לצאת מהארון" כאדם הסובל מדיכאון, פחות בשל הדיכאון עצמו ויותר בשל הסטיגמות החברתיות. נראה שלאנשים קל יותר להודות בכאב גופני, בקושי פיזי, מאשר בקשיים הנחשבים נפשיים בלבד. אנשים מתקשים יותר לספר לחבריהם שביקרו אצל הפסיכיאטר, מאשר לספר על ביקור אצל רופא המשפחה.
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ד' – נהיגה עם דמנציה
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ג' – תכנון לעתיד לגבי החלטות רפואיות
|
|
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה מתוך אתר העמותה האוסטרלית לאלצהיימר פרק ב' – תכנון לעתיד לגבי החלטות כלכליות
|
|
קושי לזהות ריחות עלול לנבא הידרדרות קוגניטיבית מתוך: Archives of General Psychiatry, July 2007
|
|
מתוך אתר העמותה האוסטרלית לאלצהיימר
|
מאמרים נוספים בנושא בריאות גיל הזהב
|
בחירת מסגרת דיור מוגן מתבטאת הן בצורך של החוסה והן ביכולות המימון של האפוטרופוס. ישנן מסגרות דיור מוגן המיועדות לחוסים קשים הסובלים מלקויות נפשיות כבדות, לצד מסגרות שנועדו רק לחוסים קלים ביותר.
|
|
אחרי שטיפלו בנו במשך כל החיים מגיע הרגע שבו ההורים שלנו זקוקים לעזרה שלנו. כשהם מתבגרים נדמה שפעולות רבות קשות עבורם יותר. ההליכה למכולת לרכישת מוצרי מזון עשויה להיות מאתגרת יותר, וגם מטלות בסיסיות בבית אינן פשוטות עבורם. במקרים רבים קשישים לאחר מחלה חלשים אף יותר, והאחריות מוטלת לא פעם על ילדיהם הבוגרים. עם זאת, ולמרות האהבה האדירה והרצון הרב לסייע, לילדים יש היום משפחות משלהם – וילדים משלהם. הם מתמרנים בין עבודה לסידורים, בין משפחה למחויבויות אחרות, ובתוך השגרה העמוסה הם רוצים להעניק את המיטב
|
|
ככל שהשנים חולפות, ההורים שלנו (וגם סבא וסבתא) מתקשים לבצע מטלות רבות בכוחות עצמם. בין אם הם זקוקים לאדם שיסייע להם בהכנת ארוחה קלה ובין אם בעזרה בניקיון הבית, הקושי בהחלט קיים – והוא גם בהחלט מובן. הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו מאוד רוצים להיות שם בשבילם, אבל המציאות הופכת למאתגרת. העבודה לוחצת, המשימות נערמות ואין לנו את הזמן להספיק הכול וגם להיות שם בשביל ההורים שלנו. שירות של מטפלת לקשישים פרטי הוא בדיוק השירות שמאפשר לכל הצדדים לנצח: ההורים מקבלים את הסיוע שהם זקוקים לו, ולכם יש את הזמן לטפל
|
|
מדוע מזרון לפצעי לחץ כב חשוב ומדוע אתם לא יכולים לדחות למחר את התחלת השימוש בו.
|
|
בקצרה על כסא גלגלים חשמלי ועל כל היתרונות שבו.
|
|
מבוגרים סיעודיים זקוקים לטיפול רב יחד עם השגחה ברוב שעות היממה. טיפול ביתי באדם סיעודי כרוך בלא מעט אתגרים, הכנות, שעות עבודה וקשיים. לא כל אחד יוכל לטפל באדם סיעודי ולא בכל בית הדבר מתאפשר. פנייה לטיפול ביתי עולה על הפרק כאשר האדם הסיעודי אינו מוכן להכניס לביתו מטפל סיעודי, אינו מסכים לקבלת טיפול במוסד סיעודי וכאשר ישנה נכונות ויכולת לבני המשפחה לספק את הטיפול הדרוש.
|
|
טיפול סיעודי ביתי ניתן בהיקף מלא של 24 שעות ביממה או בהיקף חלקי של כמה שעות בכל יום. היקף הסיוע לו זקוק האדם המבוגר נקבע בהתאם למצבו הנפשי והמנטלי. ישנם מקרים בהם מספיקה עזרה של כ-3 שעות בכל יום מול מקרים בהם נדרשים סיוע מלא והשגחה 24 שעות ביממה.
|
|
|
|
|