מה משך הזמן החוקי להגשת כתב אישום כנגד חשוד? מהו שיהוי ומהו עינוי דין?
האם צפוי שינוי בזמני הגשת כתבי אישום כנגד חשודים בביצוע עבירות? על כך במאמר זה.
התיישנות עבירות
חוק סדר הדין הפלילי קובע את משך הזמן במסגרתו ניתן להגיש כתב אישום כנגד חשוד בעבירות שונות.
החוק עושה הבחנה בין עבירות מסוג חטא (שהעונש בגינן אינו עולה על 3 חודשי מאסר), עוון (מעל 3 חודשי מאסר עד 3 שנים) ופשע (מעל לשלוש שנות מאסר).
להלן דברי החוק:
"9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -
(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
(2) בפשע אחר – עשר שנים;
(3) בעוון – חמש שנים;
(4) בחטא – שנה אחת. "
המצב הנוכחי
יש לציין כי רשויות התביעות עושות ככל יכולתן בכדי לקצר זמני הגשת כתבי אישום כנגד חשודים או קבלת החלטה באם להגיש כנגדם כתב אישום.
בתיקי חקירה שאינם מורכבים, ההחלטה באם להעמיד לדין את החשוד או לסגור את תיק החקירה, מתקבלת במהרה , תוך חודשים ספורים. בתיקים מורכבים , מסובכים ומסועפים, מן הסתם, נדרש זמן רב יותר עד לקבלת החלטה באשר לגורל התיק , קרי, סגירת התיק או הגשת כתב האישום.
שיהוי
שיהוי, כשמו כן הוא. המדינה משתהה בהגשת כתב האישום לבית המשפט. אין המדובר בחריגה ממשך הזמן כפי שהחוק מקציב לה להגשת כתב אישום ,אלא בתקופה יחסית ארוכה שחלפה (בדרך כלל מדובר שנים, אך כאמור, אין חריגה מזמני ההתיישנות) שיש בה טעם לפגם ופגיעה בנאשם.
בע"פ 46547-02/10 אפרימה נ' מ"י , נדון עניין השיהוי לאחר שהעבירות בוצעו ע"י הנאשם בשנת 2001 וכתב האישום הוגש רק בשנת 2005. בית המשפט קבע כי :
"השיהוי והסחבת הינם תקלה קשה, ובמקרה זה קיבלו משנה תוקף שכן מאז ביצוע העבירות, הוגבל המערער בעבודה כסוכן ביטוח, אחר כך רישיונו הוחזר לו, ועתה שוב ניצב בפני שלילת רישיונו כסוכן ביטוח. המערער ללא עבר פלילי קודם, עבר עינוי דין, עת עניינו נמשך על פני שנים, כאשר לו אין חלק בהתמשכות ההליכים."
מהו עינוי דין ?
עינוי דין נגרם בעת הליכים פליליים כנגד אדם, הנמשכים זמן רב שלא באשמתו. במהלך פרק זמן זה, האדם למעשה "נענש" (בלי כל קשר לעונש שיוטל עליו בגין כתב האישום נגדו, אם בית המשפט ירשיעו), שכן הוא חי בחוסר וודאות לגבי עתידו מעבר לזמן הנדרש (כשהליכים מסתיימים במהרה). חוסר הוודאות פוגע גם בבני המשפחה ולא רק במבצע העבירה.
נגרמת פגיעה כלכלית, בין אם פיטורים ממקום העבודה ו/או אי קבלה למקום עבודה אחר, מניעת קבלת רישיון הנדרש לעיסוק בתחומים שונים ו/או השהיית הרישיון ועוד. לאחר הסבל הנ"ל מתווסף העונש בגין המעשים הפליליים שביצע החשוד .
בל נשכח כי ישנם נאשמים שבסוף ההליך הפלילי מזוכים ע"י בית המשפט וחרף זאת, עד לזיכוי המיוחל, סבלו שנים רבות בגין השיהוי . כתוצאה מכך, בין היתר, שמם הטוב נפגע ,שכן תויגו ע"י החברה כעבריינים ובמקרים רבים משפחתם התפרקה.
מה קורה כשנגרם שיהוי קיצוני בהגשת כתב אישום?
שיהוי מהווה אחד השיקולים שישקלו ע"י בית המשפט בהטלת העונש.
כשנגרם שיהוי משמעותי בהגשת כתב אישום , כזה שאינו נובע מהתנהגות הנאשם ושאין לו הסבר הגיוני המתקבל על הדעת, הרי שבית המשפט יטה להקל בעונשו של הנאשם. יתרה על כך, במקרים קיצוניים יותר, בית המשפט יקבל טענה משפטית בדמות הגנה מן הצדק , וכתוצאה מכך כתב האישום יבוטל (בדרך כל בעבירות יחסית, קלות, שכן בית המשפט יערוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של הנאשם וזכויותיו).
האם צפוי שינוי בעתיד הקרוב בכל הקשור לזמני הגשת כתבי אישום?
התשובה הינה חיובית.
היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, קבע הנחיה חדשה שגובשה ע"י המשטרה והפרקליטות, לפיה יוגדרו סדרי עדיפויות לרשויות התביעה ולוחות זמנים עד להגשת כתב אישום.
במסגרת ההנחיה נקבע כדלקמן:
- בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ויותר , על המדינה להשלים הטיפול בתיק הפלילי בתוך כשנתיים.
- בעבירות פשע שדינן עד 10 שנות מאסר,יש להשלים הטיפול בתיק הפלילי בתוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג עוון יושלם הטיפול תוך שנה.
- בעבירות מסוג חטא, יושלם הטיפול תוך חצי שנה.
כדי לאפשר למדינה להיערך בהתאם לשינוי הנ"ל, נקבע כי ההנחיה תיכנס לתוקף בעוד שנה.