|
|
|
|
|
לחץ באמצע החיים מוביל לדמנציה ואלצהיימר?
|
|
|
לחץ פסיכולוגי באמצע החיים עלול להוביל להתפתחות דמנציה בהמשך החיים, ובמיוחד להתפתחות מחלת האלצהיימר. כך נמצא במחקר חדש שנערך באוניברסיטת גותנבורג שבשבדיה. המחקר התבסס על נתונים שהתקבלו ממחקר בו נערך מעקב במשך 35 שנים אחרי קבוצה של נשים. זהו המחקר הראשון שנערך בשבדיה שמצא כי קיים קשר בין לחץ לבין דמנציה. המחקר, אשר פורסם בכתב העת היוקרתי Brain, מבוסס על מחקר אוכלוסיה גדול אשר בדק נשים מהעיר גותנבורג שבשבדיה. הנשים נבדקו לראשונה בשנת 1968, כשהיו בגילאי 38 עד 60. בהמשך, הן נבדקו שוב בשנים 1974, 1980, 1992 ו-2000. בשנים 1968, 1974 ו-1980 נתנו החוקרים שאלונים ל-1,415 הנשים שהשתתפו במחקר במסגרתם נשאלו הנשים שאלות אודות לחץ פסיכולוגי. "לחץ מוגדר כתחושת רגזנות, מתח, עצבנות, חרדה, חשש או בעיות שינה אשר נמשכים מעל לחודש, בשל ענייני עבודה, בריאות, משפחה או בעיות נוספות," מסבירה לנה ג'והנסון, חוקרת מהמחלקה לפסיכיאטריה ונוירוכימיה באוניברסיטת גותנבורג. במהלך 35 השנים בהן נערך המחקר, 161 משתתפות לקו בדמנציה, בעיקר במחלת האלצהיימר. הסיכון לחלות בדמנציה היה גבוה ב-65% בקרב הנשים שדיווחו במספר תקופות שונות בהן ניתנו השאלונים כי הן סובלות ממתח בחייהן בעת שהיו באמצע החיים, בהשוואה לנשים שלא דיווחו על כך. בקרב הנשים אשר דיווחו כי קיים מתח בחייהן בכל שלוש התקופות, הסיכון לדמנציה הוכפל. "זהו המחקר הראשון המראה כי לחץ באמצע החיים עלול להוביל לדמנציה בגיל מבוגר. תוצאות המחקר דומות לממצאים ממחקרים שנערכו בבעלי חיים. מחקרים קודמים בבני אדם מצאו כי לחץ מגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם כגון שבץ, התקף לב ויתר לחץ דם," טוענת ג'והנסון. בנוסף לכך, מחקרים שונים מצאו כי מחלות לב וכלי דם עשויות לגרום לאלהציימר. לדבריה, "מחקר זה עשוי לסייע בהבנה של גורמי הסיכון לדמנציה. עם זאת, יש צורך לערוך מחקרים נוספים על מנת לאושש את ממצאינו. רוב הנשים שטענו כי הן סובלות מלחץ לא חלו בדמנציה, ולכן כרגע לא ניתן להמליץ לאנשים להיות פחות לחוצים בחייהם או להזהיר אנשים מפני הסכנות הטמונות ברמות גבוהות של לחץ בחיים כגון סיכון מוגבר לחלות בדמנציה."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
נציג לונדבק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת נציג לונדבק
דיכאון וחרדה הן בעיות לא קלות, המציבות את הסובל מהן בדילמה אמיתית של חשיפה חברתית. קשה "לצאת מהארון" כאדם הסובל מדיכאון, פחות בשל הדיכאון עצמו ויותר בשל הסטיגמות החברתיות. נראה שלאנשים קל יותר להודות בכאב גופני, בקושי פיזי, מאשר בקשיים הנחשבים נפשיים בלבד. אנשים מתקשים יותר לספר לחבריהם שביקרו אצל הפסיכיאטר, מאשר לספר על ביקור אצל רופא המשפחה.
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ד' – נהיגה עם דמנציה
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ג' – תכנון לעתיד לגבי החלטות רפואיות
|
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה מתוך אתר העמותה האוסטרלית לאלצהיימר פרק ב' – תכנון לעתיד לגבי החלטות כלכליות
|
קושי לזהות ריחות עלול לנבא הידרדרות קוגניטיבית מתוך: Archives of General Psychiatry, July 2007
|
מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת המשפיעה על חיי החולה והמטפל כאחד. האתגרים היומיומיים נעים מקשיים מעשיים לקשיים רגשיים. להתמודדות עמם יש השלכות משמעותיות על איכות חייהם של כל המעורבים. הסתגלות למחלה פירושה התמודדות עם כל אתגר בתורו. יחד עם זאת, קיימים שיטות וטיפולים לשיפור ולייצוב התסמינים לטובת החולה והמטפל גם יחד.
|
מאמרים נוספים בנושא בריאות גיל הזהב
בחירת מסגרת דיור מוגן מתבטאת הן בצורך של החוסה והן ביכולות המימון של האפוטרופוס. ישנן מסגרות דיור מוגן המיועדות לחוסים קשים הסובלים מלקויות נפשיות כבדות, לצד מסגרות שנועדו רק לחוסים קלים ביותר.
|
אחרי שטיפלו בנו במשך כל החיים מגיע הרגע שבו ההורים שלנו זקוקים לעזרה שלנו. כשהם מתבגרים נדמה שפעולות רבות קשות עבורם יותר. ההליכה למכולת לרכישת מוצרי מזון עשויה להיות מאתגרת יותר, וגם מטלות בסיסיות בבית אינן פשוטות עבורם. במקרים רבים קשישים לאחר מחלה חלשים אף יותר, והאחריות מוטלת לא פעם על ילדיהם הבוגרים. עם זאת, ולמרות האהבה האדירה והרצון הרב לסייע, לילדים יש היום משפחות משלהם – וילדים משלהם. הם מתמרנים בין עבודה לסידורים, בין משפחה למחויבויות אחרות, ובתוך השגרה העמוסה הם רוצים להעניק את המיטב
|
ככל שהשנים חולפות, ההורים שלנו (וגם סבא וסבתא) מתקשים לבצע מטלות רבות בכוחות עצמם. בין אם הם זקוקים לאדם שיסייע להם בהכנת ארוחה קלה ובין אם בעזרה בניקיון הבית, הקושי בהחלט קיים – והוא גם בהחלט מובן. הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו מאוד רוצים להיות שם בשבילם, אבל המציאות הופכת למאתגרת. העבודה לוחצת, המשימות נערמות ואין לנו את הזמן להספיק הכול וגם להיות שם בשביל ההורים שלנו. שירות של מטפלת לקשישים פרטי הוא בדיוק השירות שמאפשר לכל הצדדים לנצח: ההורים מקבלים את הסיוע שהם זקוקים לו, ולכם יש את הזמן לטפל
|
מדוע מזרון לפצעי לחץ כב חשוב ומדוע אתם לא יכולים לדחות למחר את התחלת השימוש בו.
|
בקצרה על כסא גלגלים חשמלי ועל כל היתרונות שבו.
|
מבוגרים סיעודיים זקוקים לטיפול רב יחד עם השגחה ברוב שעות היממה. טיפול ביתי באדם סיעודי כרוך בלא מעט אתגרים, הכנות, שעות עבודה וקשיים. לא כל אחד יוכל לטפל באדם סיעודי ולא בכל בית הדבר מתאפשר. פנייה לטיפול ביתי עולה על הפרק כאשר האדם הסיעודי אינו מוכן להכניס לביתו מטפל סיעודי, אינו מסכים לקבלת טיפול במוסד סיעודי וכאשר ישנה נכונות ויכולת לבני המשפחה לספק את הטיפול הדרוש.
|
טיפול סיעודי ביתי ניתן בהיקף מלא של 24 שעות ביממה או בהיקף חלקי של כמה שעות בכל יום. היקף הסיוע לו זקוק האדם המבוגר נקבע בהתאם למצבו הנפשי והמנטלי. ישנם מקרים בהם מספיקה עזרה של כ-3 שעות בכל יום מול מקרים בהם נדרשים סיוע מלא והשגחה 24 שעות ביממה.
|
|
|
|
|