אזרחות פולנית בראי היהדות
המאמר הזה מוקדש לנושא שמעניין אותי הן ברמה האישית והן ברמה המשפטית. איך היהדות מקבלת ומסתכלת על הנושא של אזרחות פולנית ודרכון פולני. הנושא הזה הוא די מורכב ויש דעות לכאן ולכאן, מה שאתם הולכים לקרוא כאן, זה הדעה האישית שלי.
אזרחות פולנית- למי שלא מכיר את הנושא אז הרשו לי לספר לכם על הנושא. יהודים שגורשו או ברחו מפולין בתקופת הנאצים במלחמת העולם השנייה למעשה לא ויתרו מעולם על אזרחות שלהם מבחינה משפטית.
מבחינה פרקטית, יצא בעצם שברגע שהם עזבו את גבולות פולין, הם נחשבו כאילו הם ויתרו על האזרחות הפולנית שלהם ועזבו את המדינה מרצון של להתנתק.
האמת היא שאף אחד לא ממש התעניין בזה עד שפולין צורפה לאיחוד האירופי בשנת 2004. ברגע שזה קרה, אזרחות פולנית הפכה להיות יקרה מפז עבור רבים מאיתנו. השייכות לאיחוד האירופי מאפשרת למחזיק בדרכון פולני להתכורר, ללמוד ולעבוד בכל מקום באיחוד האירופי, ללא שום מגבלות ככאלה ואחרות.
מרגע שזה קרה, התחיל מירוץ מטורף להשגת האזרחות הנכספת. השאלה היא איך אנחנו בתור יהודים שחיים במדינת היהודים מסתכלים על הנושא הזה הזה? האם מבחינת יהדות אין כאן סממן של בגידה? בראי היהדות, למה אדם צריך בכלל אזרחות פולנית? האם הוא מתכוון לברוח מהארץ?
בהנחה שכולנו נועדנו לחיות במדינת היהודים, אין שום סיבה שאזרח המדינה יחפש לעצמו מדינה אחרת שתיקח אותו. כאשר אני מסתכל על כל הושא הזה דרך העיניים של הדת, של יהדות נטו- קשה לי להבין אנשים שמחפשים לעצמם עוד מולדת, עוד בית. בעיני זו בגידה מושלמת לגמרי.
מצד שני כאשר אני מסתכל על הנושא הזה דרך עיניים של בן אדם חילוני, אני עדיין רוא בזה דבר שלילי, אבל מסיבה אחרת לגמרי: בתור חילוני, זה נראה כאילו האנשים שמנסים בכוח להוציא דרכון פולני, פשוט לא מאמינים במדינת ישראל, הם חוששים להתפרקות המדינה היהודית ומכינים לעצמם אלטרנטיבה להמשך.
היהדות, איך שלא תסתכלו על זה, אינה רואה בעין חיובית את הנושא הזה של שריון מגורים במדינות זרות. היהודים אמורים לגור בארץ ישראל וכאן בלבד. אני שוב מציין שזו דעה אישית בלבד ללא שום דעות של אף אחד אחר.