לעשות טוב - מהי אשליית הצלת העולם מהטיפשות של הרע?

הפעם אדבר על אנשים שרוצים לעשות טוב ולעזור לעולם.

ויש אנשים שחושבים שהתכלית היא לעזור ולעשות טוב, וגם זה שקר.

האמת היא לא מה שהבן אדם חושב, בכל שקר יש אמת, אבל זה לא מה שאנשים חושבים ומדמיינים.

וצריך לזכור שמצד האמת, לא משנה כמה אדם טוב יעשה בעולם, תמיד ימשיך להיות רע

וזה משום שיש רע בעולם.

וכל מה שאתה עושה, זה משחקי מילים, והטוב והרע קיימים מבחינה מהותית.

מכיוון שלאף אחד לא ברור מה זה טוב ומה זה רע, ממילא לא שייך להגיד שאתה רוצה לעשות טוב.

אתה יכול להגיד שאתה רוצה לעשות את מה שאתה מדמיין שזה טוב, מה שאתה חושב שזה טוב, ואם אתה חושב שזה טוב, אז נדמה לך שזה הטוב ביותר לעשות.

כמו אדם שמצא תרופה למחלה, תרופה נגיד נגד סרטן, הוא בטוח שהוא עשה טובה ענקית לאנושות, אבל מצד האמת הוא לא עשה שום דבר, כי בסופו של דבר הם ימותו, תסתכל מפרספקטיבה רחבה יותר שבסוף הם ימותו.

דבר שני מי בכלל מי החליט שזה שהצלת להם את החיים שלהם זה בכלל טוב? מי החליט?

מי החליט שלחיות זה יותר טוב? אולי למות זה טוב?

אדם אמור שיהיה לו טוב מהחיים וליהנות ושגם לא ישנה לו אם הוא מת או חי.

אבל אדם אין לו מושג למה הוא חי, הוא חושב שהוא חי בשביל לחיות, ואז הוא מחליט שאם הוא הצליח להאריך חיים זה טוב.

אדם יכול לחשוב שלחיות זה יותר טוב, אולי הצד של המוות יותר טוב, הרי בחיים שלנו יש רוטציה

חיים מוות, חיים מוות.

ונניח שהחיים טובים ולחיות זו המטרה ואדם ימציא תרופה שתעזור לאנשים לחיות לנצח?

האם זה טוב?

לא בהכרח, כולם סובלים לפי רמת התסכול שלהם, אם אתה חולה, בריא, עשיר, או עני

זה לא משנה מה מצבך, משנה רמת התסכול שלך, עד כמה אתה מתוסכל מהמציאות.

ואם מישהו המציא תרופה של חיים נצחיים האם אנשים יהיו מאושרים?

אז מה המצאת הגלגל? אם תצליח לגרום לאנשים להרגיש טוב בשלמות, זה הדבר הטוב ביותר בעולם, כי לכאורה מה יותר טוב מכך שכולם ירגישו טוב.

ואך ע ל פי כן בן אדם צריך להבין שאם יצליח לגרום לשינוי פנימי, הוא חי בדמיון אחד גדול כי במציאות שלנו יש גם טוב וגם רע, ולהבין את המציאות בשלמות הוא חייב להבין שבמציאות יש גם טוב וגם רע.

ואם אתה באמת אוהב את העולם, אתה צריך לאהוב גם את הרע וגם את הטוב באותה מידה

אם יש לך אהבה אמיתית לעולם - זה נקרא אהבה אמיתית: לאהוב את הטוב והרע באותה מידה.

אבל אדם שחושב שיש רע פנימי ורוצה לגרום לאנשים לחייך, אתה מאמלל אותם, כי החיים כבר טובים. כי זה שרע לך, זה עצמו טוב.

וזה שאתה גורם לאדם לחייך, עשית רע, במקום להסביר לו שכבר טוב לו, חיזקת לו את המחשבה שרע לו.

כמו שמבקרים חולים בבית חולים, ואומרים לחולה, תשמח שאתה חי, תשמח שאתה חי, או החכמולוגים, אתה עדיין חי, תשמח.

וזה מחזק את המחשבה שיש רע ויש טוב.

ולאהוב ולהבין את הרע, זה להפיץ את הטוב בעולם! זה הפירוש. זה לא יתכן שתרצה להפיץ טוב בעולם ותגיד, נמצא עכשיו את הרע, נשחט אותו ונהרוג אותו וזהו, זה לא להפיץ את הטוב.

אלא לאהוב את הרע בעולם, כמו שאתה אוהב את הטוב, זה הפצת הטוב.

מה אתה כל כך נגד הרע? למה אתה בכלל רוצה לעזור לאנשים?

כמובן שיש בזה עומקים שונים, אך בעקרון, אדם שחושב שהוא רוצה להציל את העולם ושיהיה בעולם יותר טוב למען הפרט למען הכלל, יש אפשרות כזו כמשחק, כמו משחק לגו להציל את העולם.

אף אחד לא צריך להציל אותו, אדם צריך להציל את עצמו מהטיפשות שלו, שנמצאת בתוכו, מהמחשבה שצריך להציל, שגורמת לו ומחזקת לחשוב שבעולם יש רע ושהוא סובל ובגלל זה שהוא סובל בעצמו הוא רוצה להציל את האחרים.

ומי שמבין שהכל טוב, ושאין את מי להציל, עכשיו יש את מי להציל, אבל עכשיו אתה מציל אותם רק כמשחק.

כי אם אדם היה מבין שאין בעולם כל רע, אין את מי להציל.

בשורה תחתונה, זה נובע מדמיון שיש רע.

שיהי לכולם יום של הצלה אמיתית, דהיינו מצילים את המציל, כלומר מצילים את מי שלא צריך להציל אותו.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il

הכנס לאתר ותהנה מעוד ייעוץ אישי על חוכמה, מציאות, טיפשות / שיגעון, מחלות, חשיבה חיובית ועוד ...