|
|
|
|
|
|
|
|
ניתוחי לב והסיכון לאלצהיימר
|
|
|
|
|
מחקר חדש שנערך מצא כי טיפול בהפרעת קצב הלב השכיחה ביותר, אשר פוגעת ביותר משני מליון אמריקאים בשנה, מקטינה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ, מוות, אלצהיימר וסוגים נוספים של דמנציה על פי שני מחקרים חדשים שנערכו במרכז הרפואי Intermountain ביוטה, ארצות הברית, והוצגו בכנס ה-31 של העמותה הלאומית להפרעות קצב לב, אנשים אשר סובלים מפרפור עליות (atrial fibrillation) המטופלים בצנתור באמצעות גלי רדיו (catheter ablation), הם בעלי סיכון נמוך יותר לחלות באלצהיימר או בסוגים אחרים של דמנציה. כמו כן, יש להם סיכוי נמוך יותר ללקות בשבץ או למות, בהשוואה לאנשים הסובלים מפרפור עליות אשר לא טופלו בצנתור בגלי רדיו. במהלך פרפור עליות, שני החללים הקטנים אשר נמצאים ברום הלב רוטטים במקום לפעום באופן יעיל. הדם איזו מוזרם מחוצה להם באופן מלא, כך שהוא עלול להתקרש וליצור קריש דם. אם חלק מקריש הדם בעליה עוזב את הלב ונתקע באחד מעורקי המוח, יווצר שבץ. פרפור עליות הוא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר. 3-5% מהמבוגרים בני 65 ומעלה סובלים מפרפור עליות. צנתור באמצעות גלי רדיו מיועד לטיפול בהפרעות קצב. במהלך הצנתור, הרופא מכניס קטטר (צינור דק וגמיש) לתוך הלב. מכשיר מיוחד מעביר אנרגיה דרך הקטטר לאזורים הזעירים בשריר הלב אשר הם אלה שגורמים לשיבוש בקצב הלב. האנרגיה שמועברת "מנתקת" למעשה את המסלול שמשבש את קצב הלב. במהלך 3 שנים, נערך מעקב אחרי 37,908 מטופלים במסגרת מחקר זה, שהינו מחקר פרוספקטיבי גדול ומתמשך העוסק בפרפור עליות. המחקר נערך במרכז הרפואי Intermountain. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות, כולן זהות מבחינת מין וגיל. הקבוצות כללו מטופלים שסבלו מפרפור עליות ועברו צנתור באמצעות גלי רדיו, מטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו באמצעות תרופות ומטופלים שסבלו מפרפור עליות ולא טופלו בשיטות אלו. במסגרת המחקרים שנערכו, בוצעה הערכה של השפעותיו לטווח ארוך של טיפול באמצעות צנתור בגלי רדיו בקרב מטופלים הסובלים מפרפור עליות. במסגרת ההערכה, נבדקה נטייתם לחלות בדמנציה, אלצהיימר, שבץ ומוות. שני המחקרים מצאו כי 64% מבין המטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו באמצעות צנתור בגלי רדיו הבריאו תוך 3 שנים. פרפור העליות חלף והם כבר לא היו צריכים ליטול תרופות לטיפול בהפרעת הקצב. על פי ממצאי המחקר, למטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו בצנתור באמצעות גלי רדיו, היה סיכון נמוך משמעותית ללקות במחלת האלצהיימר או בסוגים אחרים של דמנציה. בין היתר, החוקרים מצאו כי: · מבין המטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו בצנתור באמצעות גלי רדיו: 0.2% לקו באלצהיימר, ו-0.4% לקו בסוגים אחרים של דמנציה. · מבין המטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו בתרופות בלבד: 0.9% לקו באלצהיימר ו-1.9% לקו בסוגים אחרים של דמנציה. מתוצאות המחקר עולה גם, כי למטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו בצנתור באמצעות גלי רדיו, היה סיכון נמוך יותר ללקות בשבץ או למות בהשוואה למטופלים שסבלו מפרפור עליות ולא טופלו באמצעות צנתור בגלי רדיו. בין היתר, החוקרים מצאו כי: · מבין המטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו בצנתור באמצעות גלי רדיו: 2.2% לקו בשבץ, ושיעור התמותה היה 6%. · מבין המטופלים שסבלו מפרפור עליות וטופלו בתרופות בלבד: 4.7% לקו בשבץ, ושיעור התמותה היה 23.5%. ממצאי המחקר מחזקים את הטענה כי פרפור עליות קשור להתפתחות של מחלת האלצהיימר. נוסף על כך, הם מצביעים על כך שהתערבות באמצעות צנתור בגלי רדיו, לא רק מפחיתה את פרפור העליות, אלא עשויה גם להקטין משמעותית את הסיכון להמשך התקדמות מחלת האלצהיימר ודמנציה ולהפחית את הסיכון לשבץ ולמוות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
נציג לונדבק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת נציג לונדבק
|
דיכאון וחרדה הן בעיות לא קלות, המציבות את הסובל מהן בדילמה אמיתית של חשיפה חברתית. קשה "לצאת מהארון" כאדם הסובל מדיכאון, פחות בשל הדיכאון עצמו ויותר בשל הסטיגמות החברתיות. נראה שלאנשים קל יותר להודות בכאב גופני, בקושי פיזי, מאשר בקשיים הנחשבים נפשיים בלבד. אנשים מתקשים יותר לספר לחבריהם שביקרו אצל הפסיכיאטר, מאשר לספר על ביקור אצל רופא המשפחה.
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ד' – נהיגה עם דמנציה
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה פרק ג' – תכנון לעתיד לגבי החלטות רפואיות
|
|
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל
|
|
תכנון משפטי לעתיד עם דמנציה מתוך אתר העמותה האוסטרלית לאלצהיימר פרק ב' – תכנון לעתיד לגבי החלטות כלכליות
|
|
קושי לזהות ריחות עלול לנבא הידרדרות קוגניטיבית מתוך: Archives of General Psychiatry, July 2007
|
|
מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת המשפיעה על חיי החולה והמטפל כאחד. האתגרים היומיומיים נעים מקשיים מעשיים לקשיים רגשיים. להתמודדות עמם יש השלכות משמעותיות על איכות חייהם של כל המעורבים. הסתגלות למחלה פירושה התמודדות עם כל אתגר בתורו. יחד עם זאת, קיימים שיטות וטיפולים לשיפור ולייצוב התסמינים לטובת החולה והמטפל גם יחד.
|
מאמרים נוספים בנושא בריאות גיל הזהב
|
בחירת מסגרת דיור מוגן מתבטאת הן בצורך של החוסה והן ביכולות המימון של האפוטרופוס. ישנן מסגרות דיור מוגן המיועדות לחוסים קשים הסובלים מלקויות נפשיות כבדות, לצד מסגרות שנועדו רק לחוסים קלים ביותר.
|
|
אחרי שטיפלו בנו במשך כל החיים מגיע הרגע שבו ההורים שלנו זקוקים לעזרה שלנו. כשהם מתבגרים נדמה שפעולות רבות קשות עבורם יותר. ההליכה למכולת לרכישת מוצרי מזון עשויה להיות מאתגרת יותר, וגם מטלות בסיסיות בבית אינן פשוטות עבורם. במקרים רבים קשישים לאחר מחלה חלשים אף יותר, והאחריות מוטלת לא פעם על ילדיהם הבוגרים. עם זאת, ולמרות האהבה האדירה והרצון הרב לסייע, לילדים יש היום משפחות משלהם – וילדים משלהם. הם מתמרנים בין עבודה לסידורים, בין משפחה למחויבויות אחרות, ובתוך השגרה העמוסה הם רוצים להעניק את המיטב
|
|
ככל שהשנים חולפות, ההורים שלנו (וגם סבא וסבתא) מתקשים לבצע מטלות רבות בכוחות עצמם. בין אם הם זקוקים לאדם שיסייע להם בהכנת ארוחה קלה ובין אם בעזרה בניקיון הבית, הקושי בהחלט קיים – והוא גם בהחלט מובן. הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו מאוד רוצים להיות שם בשבילם, אבל המציאות הופכת למאתגרת. העבודה לוחצת, המשימות נערמות ואין לנו את הזמן להספיק הכול וגם להיות שם בשביל ההורים שלנו. שירות של מטפלת לקשישים פרטי הוא בדיוק השירות שמאפשר לכל הצדדים לנצח: ההורים מקבלים את הסיוע שהם זקוקים לו, ולכם יש את הזמן לטפל
|
|
מדוע מזרון לפצעי לחץ כב חשוב ומדוע אתם לא יכולים לדחות למחר את התחלת השימוש בו.
|
|
בקצרה על כסא גלגלים חשמלי ועל כל היתרונות שבו.
|
|
מבוגרים סיעודיים זקוקים לטיפול רב יחד עם השגחה ברוב שעות היממה. טיפול ביתי באדם סיעודי כרוך בלא מעט אתגרים, הכנות, שעות עבודה וקשיים. לא כל אחד יוכל לטפל באדם סיעודי ולא בכל בית הדבר מתאפשר. פנייה לטיפול ביתי עולה על הפרק כאשר האדם הסיעודי אינו מוכן להכניס לביתו מטפל סיעודי, אינו מסכים לקבלת טיפול במוסד סיעודי וכאשר ישנה נכונות ויכולת לבני המשפחה לספק את הטיפול הדרוש.
|
|
טיפול סיעודי ביתי ניתן בהיקף מלא של 24 שעות ביממה או בהיקף חלקי של כמה שעות בכל יום. היקף הסיוע לו זקוק האדם המבוגר נקבע בהתאם למצבו הנפשי והמנטלי. ישנם מקרים בהם מספיקה עזרה של כ-3 שעות בכל יום מול מקרים בהם נדרשים סיוע מלא והשגחה 24 שעות ביממה.
|
|
|
|
|