מתוך ספרו של ד"ר זיו מאיר "משמעות החלום ופירושו"
מסתבר, ששאלות מעין אלה נשאלו על ידי אמהות רבות מדורי דורות וכן על ידי חובבי בעלי חיים, מאז החלו בני אדם לביית בעלי חיים. הורים המתבוננים בתינוקם מגלים מדי פעם בפעם, שהוא מתכווץ ומתפתל תוך כדי שנתו, ידיו רועדות, עיניו נעות מאחורי עפעפיו העצומים, ויש גם שהוא בוכה תוך כדי שנתו. אף חובבי בעלי חיים, כגון המגדלים כלב או חתול בביתם, רואים שבעל החיים נע לעיתים בשנתו, טלפיו וזנבו רוטטים ופעמים שהוא משמיע נהימות בשנתו. האם הם חולמים?
הדרך האמינה ביותר לקבל מידע על חוויותיו של אדם, על כל מגרעותיה היא לשאול אותו על כך. על חוויותיהם של תינוקות ושל יצורים שאינם בני אדם, לא נוכל כמובן ללמוד בדרך זו וכל תשובה שניתן לעצמנו על שאלות אלו תהא בהכרח עקיפה.
אצל בני האדם היודעים לדווח מילולית נמצאה הקבלה בין חוויות החלום לבין השינה הפעילה, בייחוד לבין המצב של התפרצות המתח האמוציונלי המרובה בעת השינה הפעילה, ובשינה בכלל לקראת שעות ההתעוררות. בבואנו לחפש תשובה לשאלה- האם תינוקות ובעלי חיים חולמים, נבדוק ראשית כל- האם גם אצלם קיים סוג השינה הפעילה על כל התופעות הפיזיולוגיות הכרוכות בו, דבר זה נחקר באופן יסודי ביותר.
אשר לתינוקות, ברור שיש להם שינה פעילה בשפע. ולא זו בלבד, אלא ששנתם הפעילה מרובה מזו של בני אדם מבוגרים. משך השינה בכללה, לאמור סך כל השינה הפעילה והשקטה גם יחד, מרובה הוא ביותר אצל תינוקות, והוא הולך ופוחת בהדרגה עם העלייה בגיל. הילוד ישן בממוצע כ- 16 שעות ביממה וכעבור מספר שבועות מתקצר זמן זה לכ- 14 שעות ביממה. בתוך כארבעה חודשים להיוולדו ישן הוא כ- 13 שעות ביממה בלבד: מכאן ואילך, מתקצר הזמן בהדרגה בצורה איטית יותר, עד שהוא מגיע לרמת השינה של מבוגר כ- 7- 8 שעות שינה בממוצע ליממה.
לא זו בלבד ששנת התינוקות נמשכת זמן רב משנתם של מבוגרים, אלא שחלקה היחסי של השינה הפעילה מתוך כלל השינה גדול אצל התינוק יותר מאשר אצל מבוגר. סמוך ללידה תופסת השינה הפעילה קרוב למחצית מכלל השינה של הילוד, והיא הולכת ומתקצרת בהדרגה ומגיעה לכ- 20- 25 אחוז עם הבגרות. מכאן ששעות השינה הפעילה של הילוד הן מרובות ביותר: כמחצית מכלל שנתו הארוכה.
השינה הפעילה מופיעה בשלבים המוקדמים ביותר של החיים והיא קיימת לא רק אצל הילוד, אלא אף אצל עוברים בחודשים האחרונים טרם נולדו. בחודשים אלה ניתן להצמיד אלקטרודות לבטנה של האם ובמכשירים אלקטרוניים מורכבים ועדינים ניתן לאמוד את השינויים הפסיכולוגיים שחלים בעובר. כן נערכו ניסיונות על פגים, מסתבר שמשך שנתם בכללה מרובה במקצת, אף ממשך שנת הילוד, בנוסף אחוז שנתם הפעילה עולה על זה שאצל הילוד ושאינו פג- למעלה ממחצית משך השינה.
תוצאות מחקרים אלו ברורים. אולם נשאלת השאלה: האם ניתן להסיק מן הזהות הקיימת אצל מבוגר "שינה פעילה = חלימה", שגם התינוקות חולמים? לכאורה, נראית מסקנה זו כהגיונית. אך עלינו לשאול את עצמנו, האם מסוגלים התינוקות לחלום טרם העשירו את עולמם הפנימי ואת חוויותיהם בתכנים מחיי העירות של העולם החיצוני? והרי אצל המבוגר ברור כי אף שיהיה תוכן החלומות זר ומוזר ככל שיהיה, הריהו שאוב בעיקרו מניסיון החיים ומהחוויות של שעות העירות. גם החריגה מן המציאות מבוססת על יסודות השאובים ממנה, והראיה: עיוור מלידה, אשר מעולם לא ראה צורות וצבעים מן העולם החיצוני, חלומו איננו מורכב ממחזות ראייתיים אלא מיסודות השאובים מתוך חוויותיו הוא בשעות העירות דהיינו, מתחושות מישושיות ואחרות הקיימות אצלו. ובאשר לתינוקות ועוברים נראה כי עולם התחושות של העובר הוא מצומצם ביותר, ומה יכול אפוא, להיות תוכן חלומותיו? הילוד לעומת זאת רואה, שומע וחש ברבים מן הגירויים שמסביבו, הוא חווה חוויות של אי נוחות וכאב, כגון רעב, חום, רטיבות, וכן גם חוויות של סיפוק צרכים, הוא מסתגל בהדרגה לסביבתו, מכיר אותה, מבחין בדמויות המבוגרים המקיפים אותו ועוד. עם כל זאת, נראה כי עולם חוויות זה הוא דל ומצומצם, ונשאלת השאלה: האם די בו כדי להוות בסיס לחוויות חלומיות, כפי שאנו המבוגרים מבינים את המושג?
על כך אשיב כי מאחר ולמחקר הפסיכולוגי הקונבנציונלי אין תשובה, ולא נראה, כי בעתיד הקרוב תהיה תשובה, אלא אם יהיו מספיק פתוחים לתשובתי הבאה, אותה אצטט מספרי "גלגול נשמות" (כל הסודות הכמוסים):
לפרטים נוספים, ורכישת ספרים בהוזלה ראה באתר המכללה www.barakcollage.com