הצגת הילדים "הפיל שרצה להיות הכי" הינה הצגת ילדים מוסיקלית המבוססת על ספרו של פאול קור. הספר מספר על פילון אפור בעדר פילים אפורים, אבל הפילון הזה לא רצה להיות אפרו, הוא רצה להיות צבעוני. הוא הולך ומחפש, פוגש חיפושית, דשא ופרחים ולבסוף מוצא ציפור אשר צובעת אותו בשלל צבעים עליזים. הפיל המאושר חוזר לעדר רק לגדלות כי יתר הפילים לועגים לו וצוחקים עליו. הפילון מדוכא ועצוב עד כי יתר הפילים מסכימים לשטוף מעליו את הצבעים החדשים בזרם מים אדיר. אחרי שנשטף הפילון מצבעיו החדשים הוא מגלה שהוא דווקא שמח להיות אפור.
קיימים שני מסרים שונים בסיפור אשר למרות היות אחד מהם חינוכי, השני הוא בעייתי. מסר אחד הינו המסר של קבלה עצמית. מסר זה חשוב מאד בעידן בו כל מתבגר עשירי סובל, לדוגמה, מהפרעות אכילה. כאשר המודלים לחיקוי המוצבים בפני הילדים והמתבגרים הם כאלו אשר השאיפה להגיע אליהם עוברת במצבי הרס עצמי, חינוך לקבלה עצמית הינו חינוך חשוב ובעל ערך רב. אולם זה הוא אינו המסר היחיד המועבר בסיפור, ואולי אף לא העיקרי. שאיפתו של הפילון הקטן הייתה להיות צבעוני, זה הכל. הוא לא רצה להפוך להיות רוצח סדרתי, חלומו לא היה להפוך להיות דבר מה הפוגע בעצמו או בחברה בה הוא חי, כל מה שהוא רצה זה להיות צבעוני. אמנם, פילון צבעוני הוא בבחינת חריג ושונה בקרב עדר פילים אפורים, אולם הוא אינו מזיק להם כהוא זה.
שתי הנקודות אשר הפריעו לי בסיפור זה היא השאיפה לאפרוריות, וקבלת תגובת הנידוי של העדר כתגובת המון מקובלת. הויתר על החלום, ויותר מזה, הצגת השאיפה לאפרוריות וההתמהות בעדר כשאיפה נאצלת אשר אליה יש לשאוף היא מסר בעייתי בעיני. איפה היה העולם שלנו אלמלא היו אנשים אשר היו מעיזים ללכת אחרי משאת נפשם? היו מעיזים להיות שונים?
המסר השני בעייתי אף עוד יותר. אנו חיים בעולם בו השנאה מרובה. פשעי שנאה נעשים מידי יום, מהם קטנים יותר ומהם גדולים יותר. אחת המטרות אשר אף משרד החינוך החל להכיר בחשיבותן הוא מטרת החינוך לקבלת השונה, מיגור הגזענות, שנאת האחר ושנאת חינם, מיגור אלימות. הסיפור העומד בבסיס ההצגה הפיל שרצה להיות הכי אינו מכיר במטרות אלו. העדר מגיב אל הפילון הצבעוני בלעג, בנידוי, בהצקה ולמעשה באלימות מילולית. הדברים מקצינים עד כדי כך שהפילון הקטן שלנו שכל חטאו הוא בכך שרצה להיות צבעוני ושונה - נכנס לדיכאון, מפנים את הדיכוי, ושמח כי ההצקות נגמרו, גם אם המחיר הוא ייחודו שלו בקרב העדר. ומה יקרה כשיגיע פילון אחר שירצה להיות צבעוני? ככל הנראה הפילון שלנו יצטרף לעדר וללעג, כי הרי ככה הוא עצמו חונך, ואין פוצה פה בסיפור הבא להתנגד כנגד תגובתו של העדר. הצגות ילדים של היום כוללות מגוון מסרים, אפילו מסרים בנושא זה ממש. לדוגמה, בהצגת דו רה מו, הפרה הקטנה אשר אינה גועה ככל העדר אך עומדת על שלה, ממשיכה לגעות במוווזיקליות ואף גורפת הצלחה בזכות הגעיה השונה.