ביקורת: אהבה עד אין קץ בעיירת הנשים – מרגש ונוקב – בית צבי
מאת חיים נוי
קיץ אחרון הוא מחזה העוסק באהבת נשים ובסיפור אהבתן הטראגית של שתיים מהן. ההצגה העולה בבית צבי ברמת גן היא מרגשת, נוקבת ומעניקה חשיפה של טפח מחיי האהבה של נשים . שיאה של ההצגה היא הגורל האכזר שפוקד את אחד הזוגות , כאשר אחת הבחורות מקפדת את חייה ממחלה ממארת, בדיוק כפי שאירע למחזאית האמריקנית ג'יין צ'יימברס שמצאה את מותה מסרטן , 3 שנים לאחר שעלתה ההפקה הראשונה על הבמה.
ג'יין ציימברס עסקה במחזותיה ובספריה בסוגיות של להט"בים ואהבות נשים ומיקדה את הנושא בתקופה שלא הייתה פתוחה כל כך לעסוק בעניינים כאלה. את המחזה קיץ אחרון כתבה ב-1979 והוא עלה לראשונה על הבמה שנה אחר כך. ההצגה הראשונה עלתה 80 פעם אך חיש מהר הופקה ברחבי ארה"ב ובמדינות רבות בעולם. ההצגה במקור היא בת שתי מערכות. המחזאית לקתה ב-1981 במחלה ממארת ומתה ב-1983 בהיותה בת 54 שנים.
העלילה עוסקת בעיירת נופש דימיונית המאכלסת מידי קיץ נשים האוהבות נשים. ליל זלינסקי וחברותיה נוהגות היו לנפוש שם מידי שנה, חלק מהן נשים שטרם יצאו מהארון ושמרו על פרטיוטן. למקום נקלעת באקראי אווה מרגוליס שברחה מבעלה ומחייה המשעממים. היא הגיעה בשוגג למקום הנופש ותחילה אינה יודעת מיהן הנשים הנופשות בו.
ליל מתאהבת באווה והשתיים רוקמות חיי אושר , אך אינן יודעות כי שעון החיים מתקתק במרץ. ליל היתה חולת סרטן ששלח עתה גרורות וחייה ספורים. אחת הנשים היא קיטי, רופאת נשים שחיברה ספר רב מכר העוסק במיניות האישה. היא טיפלה בליל ומבשרת לה בשורת איוב, כי נותרו לה רק כשלושים יום לחיות. אווה נודעת למצבה רק בשלב אחרון ואהבתן גוועת בבת אחת כאשר אהובתה מקפדת את חייה מן המחלה.
לירי בנדר הנפלאה מגלמת את ליל, דייגת חובבת ואוהבת אדם, המרכזת סביבה את בנות החבורה. לירי מרגשת מאוד במשחק דרמטי ונוקב ובמיוחד כאשר היא בזרועות אהובתה שאינה מודעת לטרגדיה ההולכת להתממש.
רוני טל מגלמת במשחק משובח את אווה , האישה שנקלעת בשוגג לעיירת הנשים. משחקה שובה לב ומקצועי.
עמית חן היא חיית במה המגלמת נפלא את דונה, צעירה האוהבת חיים ומותגים . היא בת זוגתה של סו בגילום מצויין של עלמה שילון. עלמה היא שחקנית מעולה המגישה משחק מקצועי וקולח.
קטי הרופאה היא אורלי טבג'ה, שחקנית טובה מאוד המגישה משחק דרמטי שובה לב, כרופאה המודעת למחלתה של ליל והצריכה לגלות לה כמה זמן נותר לאהבתה לפרוח.
עדן טל מגלמת מצוין את הפסלת אנני והיא בעלת יכולת משחק משובח מאוד, ידע מוצלח בתנועה והיא בולטת מאוד על הבמה.
אורי שלו היא ריי הבשלנית של המקום, תוססת במשחקה ומגישה משחק ראוי ומוקפד, מוצלח ומשובח.
טל בלנק כריטה מגישה משחק יפה מאוד ושקול, בעלת ידע מקצועי ומענג של הזדהות עם הדמות.
הבמאית ענת זמש-ריגל ליהטטה עם להקת השחקניות והתוצאה היא הפקה קולחת ונוקבת, מרירה ומרגשת. ענת שבעצמה שיחקה בעבר בהצגה, גם תרגמה מחדש את ההצגה לתרגום קולח ורהוט. נופר דרזנר עצבה את התפאורה הפרקטית והיפה. נטשה מנטל עצבה תלבושות נהדרות ואותי שבו במיוחד הנעליים האדומות של דונה.נוי קלימן אחראית למוזיקה המקורית, היפה וההולמת את הקצב של ההצגה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים
צילום- שמחה ברבירו