בית מזכוכית, חלונות מפלסטיק
מתי "שוברים את הכלים" - ולמה? קצת על הימים שלפני, הימים שאחרי והימים שבתווך - גירושים
מאת: נוחי טל-שטרית, עו"ס
החלום ושברו
בחיים כמו באגדות אנו מצפים למצוא נפש תאומה, עימה נחיה באושר ובעושר, ילדינו יבוא מאהבה, ויחדיו נגדלם ונלווה אותם לחיים עצמאיים, בעוד אנו נצעד לאטנו חבוקים אל עבר השקיעה.
רומנטי, נכון...
ומה קורה במציאות?
לא מעט "זוגות זכוכית" מתנפצים לנוכח המציאות, הנסיכה כבר אינה נסיכה... והנסיך הופך לצפרדע, וילדי האהבה מוצאים עצמם משולחים מביתם, אותו בית בו חלמו את חייהם, בעוד תעתועי החיים נוגסים את ציפויי השוקולד והממתקים המכסים אותו, בכל פה.
ובעודם מחפשים את דרכם חזרה אל הוריהם, תועים ומבוהלים, ליבם הולם בחשש.. מה ומי להם עכשיו?
הדימוי זה משקף את רגשות הפחד, החששות, הבדידות, הבלבול, האשמה והבושה והכעס, המתלווים למצב של גירושים במשפחה. כולם פגועים, חלומות נכזבים, הן של ההורים והן של הילדים, גם של היוזמים וגם של הננטשים. איש אינו פטור.
מצב זה שבו העתיד אינו ברור, מותיר את בני המשפחה לא פעם בטלטלה רגשית עזה. גם ההורים החזקים ביותר מצויים בתהליך של משבר, ועליהם לאסוף את עצמם ולבנות את חייהם מחדש בין אם כהורים יחידים החיים עם ילדיהם ובין אם בנפרד מהם, בין אם מצאו להם זוגיות חדשה ובין אם לאו, בין אם עסוקים בהסתגלות למצב החדש של בלי-זוגיות ובין אם בחיפוש אחר חברות חדשה לחיים.
בתוך אותו כאוס, ילדי הגירושין, חווים פרידה ממצב קיים ומוכר הן ברמה של ההתנהלות היומיומית והן ברמה הרגשית. הפרידה בין ההורים מובילה לשינויים דרמטיים באורח החיים. לעתים עליהם לעבור לבית אחר, מעבר הכרוך בשינוי של מסגרת חינוכית וחברתית, פעמים רבות חלה ירידה ברמת החיים אליה הורגלו. ישנם מקרים בהם הם נדרשים להסתגל לקשר עם הורה העובר להתגורר במרחק, ואפילו להשלים עם מצבים קשים בהם נוצר נתק מאחד ההורים, מסבים וסבתות, מדודים, או קרובים אחרים.
על רקע התפרקות המסגרת המשפחתית, אשר מהווה 'רעידת אדמה' עבור ילדים וערעור הבסיס המוכר להם, ילדים עלולים לחוש כי איבדו את המשענת עליה סמכו עד כה. ישנם ילדים המגיבים בדרישת תשומת לב רבה במטרה לאלץ את הוריהם לחזור ולתפקד כהורים, או על מנת לבדוק ולהבטיח את אהבתם אליהם. הם נוטים להיצמד להוריהם דווקא בזמן שבו ההורים זקוקים למרחב ומנוחה, לעומתם אחרים חוששים להוריהם ונזהרים מלהטרידם "בקטנות" מתוך דאגה לשבירותם. ילדים עשויים להתקרב להורים ולקחת על עצמם תפקיד חברי של אוזן קשבת... או להיפך לנסות ולהתנער מההורים ולהתנתק מהשבר המשפחתי מתוך תחושות של חוסר אונים והיעדר שליטה. כל הדרכים הללו מבטאות ניסיונות של הילדים ל'שרוד' את המשבר ולמצוא מחדש את מקומם במסגרת המשפחתית שהתפרקה. כל ילד בוחר דרכים המתאימות לו אך יש לשים לב כי ילדים אשר מצמצמים את תגובתם לאורך זמן לתפקיד אחד ('היועצת' של אמא, הילד ש'נורא בסדר', 'התינוק' שצריך תשומת לב, הילד 'הרע שלא מתחשב בעייפות ההורה ובקושי הכלכלי'...) משלמים מחיר רגשי.
הסכסוכים בין ההורים והמותשות התפקודית, מחלישים את סמכותם ההורית, מה שפוגע בילדיהם ובהם עצמם.
תהליך ההתאוששות הינו מורכב ותלוי בגורמים רבים, ובעל השלכות שונות באופיין ובעוצמתן על התפתחותם של הילדים, על קשריהם באותו הווה ובעתיד, על זוגיותם והורותם בבגרותם ועל תיפקודיהם בכל תחומי החיים.
פורסם לראשונה בתאריך 23/08/2005