גשם... מים... הבסיס לחיים. משהו מתעורר בנו עם בוא עונת הגשמים. אין זה משנה אם אתה בן שלוש או בן שלושים, צלילי הגשם, מתובלים מדי פעם בפעם בשאגת רעם מרגשים כל פעם מחדש. יכול הייתי להתמכר לצלילי הגשם המכה בגג או בפח המרזבים, או בצליל המים הנשפכים מן המרזבים, יוצרים נהרות קטנים במורד הרחוב. ללא הגשמים לא אין מי שתייה, אין מים לניקיון אין מים לחקלאות – אין חיים, ואולי זאת גם הסיבה שהגשם הוא אלמנט כה בסיסי בתודעה האנושית בכלל ובישראל בפרט. כאשר מזה כמה שנים שהימים הגשומים נעשים מועטים וכאשר הגשמים מגיעים הם נוטים להיות אלימים וקצרים, "גשמי ברכה" אינו משהו שאנו לוקחים כמובן מאליו.
למרות השמחה הרבה הכרוכה בגשמים, לא ניתן להתעלם גם מן הצד השני הגשם – הצד ההרסני. ללא טיפול הולם יכולים גשמים לגרום נזקים כבדים לרכוש, כאשר אולי אחת מן הפגיעות הנפוצות ביותר של גשמים היא הפגיעה בגגות. הגשמים יכולים לחלחל אל הגגות, ובהדרגה לעכל אותם, עד לכדי גרימת נזק ממשי למבנה. זאת הסיבה שכל בניין נדרש לבצע איטום גגות, אותו יש לשמר ללא הרף. אולם איטום גגות הוא רק אמצעי אחד. גם האיטום הטוב ביותר, יכול לכל היותר למנוע או לעכב את חדירת המים. אבל את המים יש גם לפנות. זהו המקום בו מרזבים לגגות נכנסים לתמונה.
העיקרון העומד מאחורי מרזבים הוא פשוט להפליא, מפתיע לכן האופן בו נוטים לשכוח אותם ולהזניחם. ברוב הבתים והבניינים מותקנים מרזבים מפח, המחוברים בקצה אחד לפתח בגג ובקצה השני בסמוך לאדמה. בדרך מחוברות חוליות המרזבים לקיר הבית באמצעות פיסות פח מוברגות, אשר שומרות על המרזבים במקומם. גגות בנויים בד"כ בשיפוע קל המפנה את המים אל עבר הפתח בגג, וזה מנקז את המים אל המרזב. בגגות רחבים, ניתן לשלב מספר מרזבים לגגות.
למרות פשטות העיקרון של המרזבים, אחזקה לא תקינה שלהם יכולה להביא למספר תקלות, פשוטות אף הן באופיין, אשר פוגעות בתפקודם. שתיים מאותן תקלות הן סתימה ודליפה. מרזבים לגגות נועדו להעביר מים והם מבצעים זאת היטב. עם זאת, מים נוטים לסחוף עימם גופים שונים הנמצאים על הגג, כאשר פסולת עצים, שיירים של חומרי איטום שנפרדו מהגג ואף חלקים מהגג הינם חלק מאלה. בגגות שעברו איטום באמצעות זפת וסיוד, למשל, יכולה הזפת להימס ולזלוג בהדרגה אל המרזב. במצב זה, יצטמצם המפתח של המרזב והוא עלול אף להיסתם כליל.
במקרים אחרים, נסתמים מרזבים דווקא מצידם התחתון, כאשר מפגעים ידועים הם בעלי חיים הבוחרים להפוך את המרזב לביתם, ילדים אשר חומדים לצון וסותמים את הפתח, או אפילו סתם אנשים הלוקים מבחינה מוסרית ומשתמשים בפתח המרזב כפח אשפה. במצב זה יתמלא המרזב בהדרגה במים, ואם לחץ המים לא יהיה מספיק רב עוצמה בכדי לשחרר את הסתימה, המים יחפשו דרך אחרת לצאת – גם אם הדבר אומר ליצור נזק מבני לגוף המרזב. תקלה זו מביאה אותנו לסוג השני של התקלות הנפוץ במרזבים לגגות והוא הדליפה.
דליפה במרזבים לגגות יכולה להתרחש במספר אופנים, אולם הסוג הנפוץ ביותר של הדליפות הוא בנקודות התורפה של המרזבים, קריא – בנקודות החיבור של חוליות המרזב. מכיוון שמטרתם של מרזבים היא להוביל מים, הרי שהם חשופים ללחות רבה, בפרט, ולפגעי מזג האוויר, בכלל. בהדרגה הלחות והחמצון יכולים להוביל לחלודה המעכלת בהדרגה את הפח. כאשר פורצים המים מגוף המרזב נוצרת דליפה.
מרגע שמתחילה הדליפה, קצב התפשטות הנזק גדל בהדרגה. במקרים בהם הדליפה מתרחשת מעל או בסמוך לחיבורים המצמידים את המרזב לגג ולקיר המבנה, חיבורים אלה נחלשים, אף הם, ובמקרה והדליפה נזנחת ללא טיפול, הן הקיר והן ההברגה סופגים לחות, עד אשר נפרד המרזב מגוף המבנה. במצב זה, מדובר כבר במפגע בטיחותי, שכן חלקים מן המרזב (או כולו) יכולים ליפול על עוברים ושבים.
מסיבות אלה, חשוב להפקיד את התקנתם של מרזבים לגגות בידי בעלי מקצוע מיומנים, וכן להזמינם מדי פעם בפעם, לביצוע עבודות תחזוקה. כך מובטח לכם שתוכלו ליהנות משירו המופלא של הגשם ומן הטיפוף המהפנט של הטיפות על המרזב ועל הגג, גם עוד זמן רב.