מבוגרים מתקשים לקבל בקלות את הרעיון כי הילדים שווים להם בחברה. עצם קיומו של רעיון נדחה על ידם, על הסף. הם אומרים :
"זה לא אפשרי כלל.מה שאני יודע כהורה וכבוגר רב מהידע של ילדי".
"לא יתכן, בשום פנים ואופן כי הוא יהיה שווה לי "
כמובן שלא.ילדים אינם שווים למבוגרים בשני תחומים - בניסיון ובידע.
תכונות אלה אינן המעידות בהכרח על שיוויון גם אצל מבוגרים.
שיוויון אין פרושו אחידות!! שיוויון פירושו כי אנשים,למרות ההבדלים הקיימים ביניהם במבנה אישיותם או בתכונותיהם, זכאים כולם ליחס של כבוד והתנהגות נאותה, דרך ארץ כלפיהם.
מה ההבדל לדעתכם בין נתינת חופש לילד לבין חירות הילד??
חופש - מתפרש אצל רבים כזכות לעשות ככל העולה על רוחו של הפרט, ברגע שזה עולה בדעתו. במשפחה, למשל, אם כל אחד יתעקש וירצה לעשות ככל העולה על רוחו, יתנהל הבית לא בדמוקרטיה אלא באנרכיה מוחלטת.
חירות - משמעותה הבנה כי היכולת להבנות ולצמוח קשורה קשר הדוק לסדר.
הסדר מצידו דורש הגבלות וחובות מסויימים. אם הסדר נשמר על ידי הפרט לטובת הכלל, הוא בעצם מאפשר את החופש האישי של כל אחד.
האם חשבתם על כך שבה בעת שילדיכם מקבלים חופש, ההופך לפעמים לחופש מופרז - עליכם
בעצם, בסופו של דבר, נופלת כל האחריות???
איך?
1. מחפים על מעשי הילדים.
2. נושאים בתוצאות במקומם.
3. שותקים או סופגים עלבונות מצד הילדים.
4. עונים על דרישותיהם, ציפיותיהם,מגחמותיהם גם אם אינכם חושבים שזה נכון, או אתם מתקשים לעמוד כלכלית במילוייה של בקשתם הספציפית.
מה לדעתכם מבינים הילדים מהתנהלות שכזו מולם?
הילדים, מבלי שידעו ברור מה לא מסתדר להם, ברגישות שלהם, מרגישים כי אין שמירה על חוקים וכללים היות ואין כל תוצאה מצידו של ההורה המעמידה להם גבול.
מה שאותם מעסיק זה איך להשיג את מה שליבם חפץ בו, בזה הרגע, ולא מהם העקרונות וההגבלות הקיימים אשר בעצם, מטרתם ללמד כיצד לחיות במסגרת התא המשפחתי בתחילה, ובשלב מאוחר יותר, בחברה.
כתוצאה מכך, הם מתקשים לפתח את היכולת לחיות במסגרת חברתית המביעה התעניינות ואיכפתיות בזולת - אצל רבים, בבגרותם, דרישה או ציפייה זו מהסובב אותם גורמת להם מבוכה.
הגבלות וגבולות הנובעים מתוך סמכות ההורה, הם מושתתים על הערכים אותם ההורים מעוניינים להציב וללמד כשהם מוגדרים באופן ברור הם מעניקים לילד תחושת ביטחון ויציבות. בלי זה ילד חש את עצמו אבוד לחלוטין , וזה מוצא לפעמים ביטויו בהתנהגות ההרסנית של הילד כלפי עצמו וסביבתו.
חופש דורש סדר, ללא סדר לא יתכן חופש
אז מה עושים?
צעד ראשון - החליטו מהו העקרון החשוב ביותר עבורכם כעת ללמד את ילדיכם -
לדוגמא - שיתוף הילד במטלות הבית.
קבעו מטלה אחת (יחד עם הילד) מתוך מבחר של מטלות שקיימות.זו תהיה באחריותו הבלעדית, ותביא לידי ביטוי את תרומתו לשותפות המתנהלת בבית. שימו לב כי אתם יכולים לבחור בכל גיל סוג של מטלה שמתאים לגיל הספציפי, שכן עליה להיות מותאמת ליכולת שלו לבצעה.
צעד שני - עקבו אחר ביצוע הצטלה באופן קבוע ורציף.
זה אומר כי עליכם לעמוד על כך שהילד יבצע את המטלה ביום ובשעה שנקבעו, באופן קבוע ורציף.
ספרו לנו
האם נתקלתם בקושי? למול מה? כיצד והאם פתרתם את הקושי? (או לא...).
נשמח לעזור בעצות בעניין.
בית ספר להורות