צרכים מיוחדים
במציאות הקיימת סביבנו אין אנו שמים לב לפרטים הקטנים. אותם פרטים קטנים המהווים את הבסיס לחיים שלנו. החיים האמיתיים. "הדשא של השכן ירוק יותר" הוא משפט המתאר בצורה הטובה ביותר את נכונות הכתוב לעיל. על פני השטח, דברים נראים נכון וטוב. מתחת לפני השטח אנו נתקלים באותם פרטים חשובים שהם מהות החיים.
לא מכבר סיירנו בעמותת "עזר מציון" עמותה שכל מטרתה ועבודתה לסייע לחלכאים ולנדכאים בחברה, לאותם ילדים ובוגרים הפגועים בדרך זו או אחרת. החל מחולי סרטן, עבור בילדים מפגרים וכלה ב... כאן אין סיום למרבה הצער. רשימת החוליים, המפגעים, הצרות והעצב היא כמעט אין סופית. איני יודע בכמה משפחות יש ילד או ילדה עם צרכים מיוחדים. אני יודע שהמספרים הם רבים מאוד. הרבה יותר ממה שאנו רואים במציאות היומיומית של חיינו.
ילדים אלו מכונים: "ילדים בעלי צרכים מיוחדים" הגדרה מעט ניטראלית, מעט בהירה מידי. קל לנו להכיל נתונים בהגדרות. הקטלוג והתיוג מסייעים לנו להבין טוב יותר. לפחות, כך אנו חושבים.לפחות, כך אנו מאמינים. אבל, זה אבל גדול, כל ילד הוא עולם בפני עצמו. לכל ילד יש את הרצונות, הבקשות, הצרכים והבעיות משל עצמו.
לילדים אלו יש "אנשים טובים באמצע הדרך". אנשים המסייעים להורים לגדל, לחנך ולסייע להם ככל שניתן. הקהילה החרדית מצטיינת בכך. עמותות רבות מסייעות לילדים ובוגרים אלו. הם עושים זאת מכל הלב, ללא תמורה ומתוך תחושת שליחות אמיתית וטהורה. העמותות הללו המקדישות את כל הזמן לסייע לאוכלוסיות נזקקות אלו ואחרות הן עמותות של חסד וצדקה במובן הכי חיובי של המילה.
אגף קהילה ומשמר אזרחי בפיקודו של ניצב יורם הלוי נרתם אף הוא לסייע. סיוע לעמותות אלו ובכך לאותם ילדים במצוקה. אותם ילדים שבהגדרתם הם בעלי צרכים מיוחדים. ילדים שמגיע להם הטוב ביותר. משטרת ישראל באמצעות אגף קהילה ומשמר אזרחי נרתמה לכך. וטוב שכך.
ד"ר אבי זלבה