הסיילונים נוצרו על ידי בני האדם. הם התפתחו, הם מרדו. יש עותקים רבים מהם, ויש להם תוכנית. הוסיפו באמצע המשפט הזה, שפותח כל פרק בסדרה "בטלסטאר גלקטיקה", את המילים "הם השמידו את כל האנושות חוץ מ-50 אלף איש שהיו במקרה בחלל ועכשיו צריכים לחפש בית חדש", והרי לכם תמצית הסדרה.
יש ב"בטלסטאר גלקטיקה" אלמנטים מובהקים של מדע בדיוני , כמו טכנולוגיה מתקדמת, שימוש בחלליות, קרבות אוויר, מסע בין כוכבים ומוטיב הגולם שקם על יוצרו. אבל מצד שני זו סדרת מדע בדיוני הכי לא מד"בית שיש. לא תמצאו שם חייזרים, מפלצות ודרקונים, וכמעט שאין פטפטת טכנולוגית בנוסח "צריך לאפנן מחדש את התדרים, לכייל את מכלי הפלזמה ולבדוק את מונה קרינת הטכיון".
מה שכן יש בה הוא עיסוק מעמיק בסוגיות הנוגעות לאמונה, הקרבה, פוליטיקה, דת, אהבה, מיתולוגיה, בחירה חופשית, גורל, זהות, מנהיגות, גזענות, שונות וקבלה. היות שהסדרה עוסקת בנושאים כה רבים, גם תוכן הפרקים עצמם מגוון. יש פרקים שעיקרם קרבות ומהלכים צבאיים; יש כאלה שמציגים תמרונים פוליטיים, בחירות ונושאים אזרחיים; יש פרקים בעלי דגש חברתי; יש כאלו שעניינם דת; יש פרקים על מערכות יחסים ורומנטיקה; יש פרקים שהם אקשן טהור;
יש כאלה שעוסקים בהתוויית מדיניות כללית ויש שמתמקדים בדמות אחת.
המסע הבין-כוכבי של הגיבורים אינו תירוץ כדי להיתקל בתרבויות זרות ולחקור אותן. מדובר במסע של ניצולים שביתם הוחרב ועליהם לחפש בית אחר כדי להמשיך את הישרדות המין האנושי. תוך כדי המסע הם מכירים גם את עצמם, כמובן. לדעתי, נקודת מוצא זו תסקרן ותעורר הזדהות בקרב אנשים רבים, גם כאלה שאינם מבקרים קבועים בפסטיבל אייקון. בזכות סיפור מעניין, משחק משובח, דמויות שמתפתחות והרבה הפתעות "בטלסטאר גלקטיקה" היא פשוט סדרה טובה.