אחד ממשחקי החשיבה המוכרים והאהובים ביותר, בארץ ובעולם, הוא משחק התשחץ. ודאי נתקלתם בו באחד מהעמודים האחרונים של העיתון, באתרי אינטרנט ייעודיים ובחוברות שנמכרות רק לצורך זה. הסיבה העיקרית לכך שאנשים כה אוהבים דווקא את המשחק הזה, ללא עוררין, כבר כל כך הרבה שנים, היא משום שניתן לפתור אותו לבד - או ביחד, וכן משום שהוא מפתח מאוד את כל מה שאנו יודעים על העולם.
תשחץ מורכב מהגדרות מפוזרות, אשר בצמוד אליהן מופיע חץ - אשר מכוון את רישום התשובה. נניח, למשל, שההגדרה שקבלתם היא "הרגיש", כאשר החץ המפנה אתכם למיקום התשובה, מצביע על אורכה של המילה: שתי משבצות - כלומר, מילה אחת בעלת שתי אותיות. במקרה הזה, המילה הנרדפת ל"הרגיש" - היא "חש" - שמתאימה למספר המשבצות ולהגדרה גם יחד.
מאחר שהמשבצות הראויות לכתיבת התשובות - חוצות זו את זו, בקלות נוכל לדעת האם תשובותינו נכונות או לא. פעמים רבות, ימצאו הגדרות שלא יעלו בידינו את התשובה באופן מיידי, אך באמצעות העזרה של האותיות שכבר רשמנו בעד ההגדרה הסמוכה, שחוצות את התשובה, נוכל להגיע את המילה המתבקשת. כיום, משחקי תשחץ נמכרים לציבור בכמויות אדירות. לא זו בלבד, אלא שלמרות שקיימים בשוק כל כך הרבה אלטרנטיבות אחרות, הציבור מוסיף להעדיף להיצמד למוכר ולפתור תשחצים בזמנו הפנוי.
ניתן למדוד את האיכות הטכנית של התשחץ, במבט אחד: כמות ההגדרות צריכה להיות מספקת, כך שעל כל שש משבצות - תופיע הגדרה אחת לפחות. כמו כן, חשוב שהחיצים יהיו ברורים, כך שניתם יהיה להבין בקלות היכן יש לשבץ על המילה הרלוונטית. ההגדרות כולן אמורות להיות מגוונות, כאשר חלק מהתשובות אמורות להיות שמות נרדפים להגדרה, וחלקן האחר של התשובות אמורות להיות אינפורמטיביות (לדוגמא: "עיר בישראל" - ארבע אותיות - אות שלישית היא פ': תהיה "חיפה").