הרצאה על חושים נגד שכל - מי צודק - מה האמת?
חושים נגד שכל - מי צודק, מה האמת?
הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו
לבין החושים שלו?
בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר.
ועל האדם ללכת על פי האמת? ומה זאת אומרת לפי האמת?
זה אומר שזה אמת וגם זה נכון ואמת. אבל אם יהיה לאדם שכל יותר גדול הוא יבין איך שני הדברים מסתדרים ביחד.
לדוגמא, אדם צמא במידבר וחווה פטה מורגנה ורואה שם מים, והחושים הם אלו שאומרים לו שיש שם מים, והשכל אומר לו, אין שם מים, אך אין מלחמה ביניהם אם היה מבין האדם גם את השכל וגם את החושים ואיך זה עובד ביחד שלמרות שאין שם מים החושים רואים כביכול שיש מים.
ועוד דוגמא, אדם משפשף את העין ויש שם חפץ, פתאום החפץ נראה בכפילויות, השכל יודע שיש שם דבר אחד, והחושים רואים שניים למרות שיש אחד.
אך אם יבין האדם את ההסבר לחושים וההסבר לשכל, לא יהיה שם קונפליקט.
ויש דברים מוזרים בעולם, במציאות שלנו, כמו נושא הטוב והרע, רגש אחד כלפי הטוב, ורגש אחר כלפי הרע.
אבל מצד האמת אין הבדל ביניהם, ושתי הפרספקטיבות קיימות בו זמנית.
הסבל של האדם הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים
העניין שצריך להכיל את הניגודים, ואם יש התנגדות בין השכל לבין הרגש, אז שניהם אינם מדייקים
כי יש מקום גם לשכל, ויש מקום גם לרגש.
צריך רק להבין למה השכל אומר ככה ולמה הרגש אומר ככה, ואז לא יהיה ביניהם קונפליקט.
ודבר נוסף הוא הדעות השונות שיש בעולם, כל אחד אומר משהו אחר, אבל במהות כולם מסכימים והכל אחד.
ומה זאת אומרת. הרי מרגישים שהם מדברים על דברים שונים, אבל ככל שהשכל יותר גדול, יוכל להבין שהם מדברים על שני דברים שונים למרות שזה בכלל דבר אחד.
דוגמא: מטבע - ולמטבע שני צדדים אחד שחור אחד לבן, וכשיראה האדם את הצד האחד יגיד זו מטבע לבנה, והיה ויראה את הצד השני יגיד זו מטבע שחורה, אך מי ששכל בראשו יבין שזו אותה המטבע, רק שצד אחד שלה שחור וצד אחד לבן.
הרעיון פשוט, ברגע שיש דילמה בין השכל לחושים, לא לשלול את זה ולא את זה
אלא לחפש את המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית.
דוגמא נוספת, ניגוד בין הרצונות, מצד אחד אתה רוצה לעשות ככה, ומהצד השני לא לעשות ככה
מצד אחד רוצה לרדת במשקל, מצד שני רוצה לאכול אוכל משמין.
על האדם למצא משהו שלישי נוסף, שכל כלשהו שכל כך ישמח אותו, שלא ירצה כבר לאכול
וגם אם ירצה, זה גם בסדר ולמצוא את המקום בתוכו שמכיל את זה.
על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש
אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם אותו מכילה, ותפישת מציאות אחת, שתכיל בתוכו את סך כל הכוחות כישות אחת ממש.
ואז ורק אז, חווה האדם בתוכו שלמות, המכילה הכל ממש.
המאמר מאת אליעד כהן מרצה הרצאות www.EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה מעוד מרצה הרצאות בנושא הרצאות, אני, הצד השני, אחדות, הסוד ועוד ...