לידת הרעב והצורך באהבה ובאינטימיות בקשר הזוגי
מאת ד"ר יגאל גליקסמן
אחת התופעות המעניינות ביותר בכל תרבות היא לידת הרעב והצורך באהבה, באינטימיות ובקשר זוגי מכל סוג שהוא.
למרות הכמיהה והרצון לאינטימיות, עבור רבים הפחד ממנה מהווה את הגורם המשמעותי ביותר המונע מלהגיע אליה.
בתקופה בה קיימת תרבות עם אוריינטציה של משפחה, תרבות המעריכה, מבקרת ושופטת חיי משפחה, תרבות המתייחסת למבוגרים לא נשואים וחסרי משפחות כאל חריגים וכמובן בלתי מושלמים. עם קשיים לקחת על עצמם את התפקיד הקשה ,המחייב והאחראי הכרוך בהקמת הקן הזוגי,המשפחתי ובטיפוחו.
אפילו בתחומים כמו: התעסוקה, הביטוח והעסקים הסטטוס של הרווק והרווקה ללא משפחה מהווה לעיתים קרובות גורם מכשיל בקידום קריירה, בקבלת משכנתא לרכישת דירה, ברכישת פוליסת ביטוח , בעסקים ובחברה.
המושגים רווק ורווקה מעלים באופן מיידי את השאלה לגבי רמת האחריות האישית והרצון להיות עובד מסור ונאמן, דייר, שכן, לקוח ואפילו חבר.
הסטריאוטיפ השכיח והקיים בחברה המערבית לגבי הרווק הוא של טיפוס מפונק, אגוצנטרי, נהנתן ונצלן. לגבי הרווקה מדובר בטיפוס ללא ערכים, ללא רגשות וכמובן קרירה מבחינה מינית.
זה רק טבעי לרצות להימלט מדעתה הסטריאוטיפית של החברה ותוצאותיה לגבי הסטאטוס של היחיד ולהרגיש מקובל ושייך לחברה בה האדם נמצא.
במצב כזה לא נותר ליחיד אלא לבחון כל ניסיון לקשר עם בן או בת זוג באשר לפוטנציאל הקיים לגבי מיסוד הקשר כלומר נישואין ומשפחה.
לדרישות וללחץ התרבותי חברתי ישנן כמובן תוצאות שליליות ובלתי רצויות נוספות. קשר עם בני המין השני, מהווה לעיתים איום, הם הופכים חרדים, חשדנים וזהירים בכל הקשור לתוכן הדברים הנאמרים בשיחה, יחסי המין הופכים לאקט ביולוגי ללא פירגון של חוויה רגשית ומניעת התגמול האינטימי.
ההזדמנות לאהבה נעלמת, רוב בני הזוג בתהליך החיזור לא מעיזים להתנהג בצורה ספונטנית ואוטנטית.
הם פוחדים להתנהג בצורה אוטנטית מחשש לאבד את בן או בת הזוג .החיזור הוא למעשה תהליך שיש בו הרבה טקסיות. ניתן לדמות אותו לצייד בו עוסק הצייד בצמצום המרחק בינו לבין טרפו.
המחזר אכן עוסק ומעוניין בצמצום המרחק בינו לבין המחוזר. בדומה לצייד גם החיזור דורש תכנון, עורמה, מניפולציות, פיתוי וכד` על מנת ללכוד בסופו של דבר את המחוזר.
התנהגות בני הזוג בעת תהליך החיזור דומה מאד לצייד ולטרפו בו זמנית.
גבר או אישה בתפקיד הצייד משחרים לטרף במקומות שונים כמו: מועדוני פנויים ופנויות, מועדוני לילה, ברים, בתי מלון, הרצאות, שייט בספינות אהבה, טיולים מאורגנים, חוגי ריקודי עם וכד`.
כפי שציינתי, הצייד בדומה לחיזור נתפס כטקס . הציידים והמחזרים יוצאים לטקס לבושים ומצוחצחים ועם כל האביזרים הנדרשים. להוציא מקרים יוצאים מן הכלל חוזרים חלק מהם הביתה ללא שלל, בידיים ריקות ועם לב שבור. עובדה המעצימה את תחושת הבדידות, הייאוש, חוסר התקווה והקור החודר ומקפיא את הרגש.
הבדידות מככבת בראש סולם התחושות. יש כאלה שחייהם מלאים, צפופים באירועים, באנשים, או מסורים ונאמנים לאדם חשוב אחד איתו הם חיים אך עדיין אצל רובם קיימת תחושה פנימית של בדידות וחוסר אושר הם מרגישים רעב מנדנד ומתסכל לאינטימיות אוטנטית החסרה מאד בתהליך החיזור שהוא בעיקרון מלאכותי ולחלוטין לא אינטימי אוטנטי . כל כמות של רומנטיות והתאהבות לא מצליחים למנוע מהם את השאלה מדוע הם חשים בדידות, מדוע מקנן בהם אי השקט הישן?
מאחר ובדידות מהווה את אחד הגורמים העיקריים לנאורוזה, מתחילים הסובלים מבדידות כזו לחוות את הסימפטומים הנאורוטיים כגון: חרדה, כעס, דיכאון המגביהים את חומת הבדידות סביבם, מונעים את האפשרות לאינטימיות ומהדקים את טבעת החנק של הבדידות.
יש לזכור כי אדם יכול להיות מוקף בהרבה אנשים ולהרגיש בודד ובלתי מאושר. לעומת זאת יכול האדם להיות מבודד באי בודד או אפילו בצינוק ולהרגיש שייך ולא בודד. כלומר לא מדובר כאן במציאות אובייקטיבית אלא בתרגום אותו נותן האדם למציאות, בתפיסה האישית שלו את המושג בדידות ומכאן בחירתו בתגובה.
מיליוני גברים ונשים ברחבי העולם כמהים לאינטימיות ואהבה ואינם מוצאים אותן. הם אינם יודעים כי ניתן ללמוד כיצד לחוות אינטימיות וכי בהחלט ניתן למלא את המכל הריק באהבה.
לדעתי התייחסות האדם למושג "אינטימיות" דומה להתייחסותו למושג "הרפיה"
מניסיוני המקצועי נוכחתי לדעת כי ישנם רבים המתקשים להגיע להרפיה וזאת למרות שלמדו טכניקות ושיטות הרפיה רבות כמו מדיטציה, יוגה וכד`. הם יכולים לכתוב הרבה מאמרים וספרים על הרפיה אך למעשה לא חוו מעולם את חווית ההרפיה. הסיבה לכך היא כי רבים תופסים הרפיה כאובדן שליטה והרי ידוע כי הצורך בשליטה נמצא במקום מאד מכובד בסולם הצרכים של האדם. כלומר להיות בהרפיה משמע לאבד שליטה!
האינטימיות נתפסת אצל רבים כחשיפה, כהסרת בגדים, כהפסקת פעולת מנגנוני ההגנה, כחדירה לגבול המאוד פרטי ואישי וכד`.
מהי למעשה מטרת החיזור אם לא "לצמצם מרחק עד כדי מגע פיזי וכלה בחדירה לגוף" ( חיבוק, נשיקה והאקט המיני) .
במילים פשוטות עבור רבים יש בהרפיה כמו באינטימיות איום על עצם הקיום ולכן יש צורך לעמוד על המשמר להיות דרוך ונצור ויהי מה !!!
מדוע חשובה כל כך האהבה האינטימית ??
יותר ויותר גברים ונשים מחפשים באהבה היום לא את הפאר הרומנטי אלא את ההישרדות האמוציונאלית הבסיסית. הולך ופוחת מאד הצייד אחר ההתרגשות עם האשליות בהתאהבות או הביטחון המעוות בקן המשפחתי.
מהי אינטימיות אוטנטית ?
התקווה למצוא אהבה אינטימית עם תקפות ורלוונטיות אישית כלומר קבלת אישור קיומי שיש בו ערך, זהות ומשמעות עצמית. נמצא את הרעב והכמיהה לזוג עיניים ומבט של הכרה וקבלה כנים, אוטנטיים, להבין ולהיות מובן. נמצא את השאיפה לבטא מחשבות ולהביע רגשות באופן ספונטני להימצא במצב בו הקשר הזוגי זורם ואינו מאולץ וסוחט, קשר המאפשר לכל אחד מבני הזוג מרווח מחיה ופרטיות עם הרבה כבוד והתחשבות. - רק אינטימיות אוטנטית מקורית מאפשרת אכן מצב כזה.
חלק מהמשאלות השכיחות כמעט לגבי כל היחידים הן לפגוש אנשים חדשים, לאתר את בעלי הפוטנציאל החיובי לאינטימיות כנה, להפחית את הפחד מדחייה על ידי אחרים, להגן על עצמם ממניפולציות וניצול, למנוע מעצמם בחירה חוזרת של בני זוג בלתי מתאימים. בדרך כלל כשנפגשים עם אינטימיות כזו הם מעוניינים לדעת במהירות איזה סוג של בן או בת זוג עתידיים הם בחרו וכיצד לשתפם באופן מידי ברגשותיהם הכנים. במילים אחרות הם רוצים לדעת כיצד לגרום לאהבה אינטימית להתרחש עם האדם החדש.
כשאהבה אכן מתחילה, הם מעוניינים לדעת כיצד לגרום לה לצמוח, כיצד למנוע מבן או בת הזוג את תחושת חיבוק הדוב החונק מצד אחד או את הקרירות והמרחק מצד שני. כיצד להימנע מהיסחפות אחר התנהגויות בעלות " כוונות טובות" אך משתקות, כיצד להתפשר ולשתף פעולה מבלי להתעלם מרצונם ורגשותיהם האמיתיים .
המערכת הזוגית מספקת תשובות פשוטות וברורות לשאלות הנ"ל. כולן מבוססות על המודעות לרגשות אוטנטיים ועל היכולת לבטא אותם.
בעזרת הייעוץ והטיפול המקצועי הנכונים ניתן בהחלט לנפץ את האשליה לטובת אוטנטיות, אמון ופתיחות. להגיע לאינטימיות אותה מחפשים בני הזוג , ניתן ללמוד ולהפנים גישה חדשה ושונה לשיפור איכות הקשר הזוגי .