חוויתי דבר נפלא. שוטרי ומתנדבי מג"ב נותנים כל שבידם להנעים זמנם של נכים. מצאתי לנכון להביא את הדברים בשם האדם שעמד מאחורי כל זה. שוטר קהילתי, צנוע, יעיל והחשוב מהכול: פשוט בן אדם.
ד"ר אבי זלבה
כך הוא כתב:
אירוח ילדי קייטנת איל"ן.
יום ה' 08.07.2010 . שעת צהריים חמה ולחה. לפני מספר דקות סיימנו יום אירוח לילדי קייטנת איל"ן במושב בני-ראם. הסיפור מתחיל מספר שבועות קודם. דניאל, רכז הנוער ברשות המקומית הרים טלפון וסיפר כי "גם השנה אנחנו מארחים את ילדי קייטנת איל"ן ומצפים כי תשתתפו לפחות כמו בשנה שעברה." דניאל מוסיף "השנה יהיו לנו 20 נערים אורחים. בגיל 15 עד 19 מכל רחבי הארץ וברמות נכות שונות..
למעשה הסיפור באמת מתחיל שנה קודם. נוער המושב בני-ראם שבשפלה ישבו וחשבו איך הם מעבירים את ימי החופשה הגדולה. ישבו עם רכז הנוער והעלו רעיונות. אחד הרעיונות שנפסל די מהר היה לארח קבוצת בני נוער נכים למשך שבוע במושב. הרעיון עלה ונפסל בעיקר כי לא הבינו במה העסק הזה כרוך. זה נראה להם גדול מדי.
בהמשך יצרו הנערים קשר עם ארגון איל"ן ואז הסתבר כי אם רוצים אז השמים הם הגבול ורעיון קרם עור וגידים. בני הנוער התחילו להתארגן לקייטנה בת שבוע ובאו לבקש סיוע. החלטתי כי מרכז השיטור הקהילתי במועצה האזורית נחל-שורק יארח את ילדי הקייטנה למספר שעות שבהם יוצגו לחניכים מגוון האמצעים שבהם משתמשים השוטרים, עלה גם רעיון לעשות לנערים סיור שטח בג'יפים של משמר הגבול. רתמתי לרעיון גם את אנשי ארגון איחוד הצלה העוסקים בהתנדבות במתן מענה רפואי במקרי חרום.
התחלנו לגלגל את הרעיון לפרטי פרטים והתברר כי הבירוקרטיה המשטרתית בשיאה. נאלצתי לקבל אישורים על גבי אישורים ובמאמץ לא קטן הכול היה מוכן ליום הגדול.
הגיע היום. השוטרים והמתנדבים הגיעו לשטח האירוע והתחילו לארגן את תצוגת האמצעים. עשרות פריטי ציוד וכלי נשק (שנבדקו תחילה ע"י קצין משטרה), מספר ניידות משטרה ולא מעט חברים טובים שבאו לסייע. שולחנות סודרו בצורת ח' מתחת לרשת צל ענקית על דשא מטופח רחב ידיים. מפות נפרסו ודגלים התנופפו. כלי הרכב סודרו סביב כל המתחם והיוו תפאורה הולמת.
בשעה 09.00 הכול היה ערוך ומוכן לבוא האורחים. בשעה זו הגיעו הנערים ברכבי ההסעות מהקיבוץ השכן בו הם ישנים בלילות ואוכלים את ארוחת הבוקר. אט אט הילדים מתחילים להתקבץ. 18 נערים ונערות מוכי גורל ברמת נכות כזו או אחרת. לכל חניך מספר בני נוער מלווים ותומכים. האורחים רובם בכיסאות הגלגלים מסתדרים בחית גדולה ואני פותח בשיחת הפתיחה. מציג את עצמי "שלום לחניכי קייטנת איל"ן.... קוראים לי שמוליק ואני מפקד השיטור הקהילתי במועצת נחל-שורק.... בשם השוטרים והמתנדבים אני שמח לארח אתכם ביום זה של הנאה.. נקווה כי כולנו נהנה מהיום הזה... ראשית, כמו שלכל שוטר יש תג שם על החזה... הכנו גם לכם תגי שם עם סמל משטרה... נחלק את התגים ואז ניגש לתצוגה להופעת כלבן המשטרה שיציג לנו את יכולותיו של כלב המשטרה ואח"כ ניגש לתצוגת האמצעים.... מותר לגעת, מותר להצטלם, מותר ורצוי לבקש הסברים על כל פריט ופריט ציוד ... השוטרים והמתנדבים ישמחו לסייע ולהסביר על כל פריט...".
ראיתי את החיוך על פני הילדים והגאווה גאתה בליבי. הקראתי שם אחר שם. "גל...... אורית..... עומר..... בן......"קראתי שם וניגשתי לילד להעניק לו את תג השם. החיוך על פניהם אמר הכול. שמתי לב כי הילדים ניפחו את החזה.
בסיום חלוקת תגי השם עברו הילדים לתצוגת הכלבן יואל. הילדים סודרו בחצי קשת רחבה מתחת לרשת הצל. מי על כיסא הגלגלים ומי על כיסא רגיל. כל ילד עם מספר מלווים ויואל הכלבן פתח בהסבר מהם תפקידי כלב התקיפה. הילדים ישבו פעורי פה, אט אט התחילו להישאל שאלות מכל עבר. ויואל ענה בשמחה. ואז התחילה תצוגת הכלבן. שוטר שהתחפש לחשוד הסתובב בשטח ויואל שלח את הכלב לתפוס את החשוד. לשוטר המחופש לה היה כמובן שום סיכוי והכלה הכריעו בשניות. מחיאות הכפיים החרישו אוזניים. ושוב שוטר מחופש שהתחבא על עץ נמצא בשניות ע"י כלב התקיפה שאילץ את "החשוד" לרדת מהעץ ולשכב על הרצפה. שוב מחיאות כפיים סוערות. ועוד תרגיל ועוד אחד. בסיום הביעו הנערים מחאה רועשת על סיום התצוגה ודרשו עוד ועוד. ויואל נענה בשמחה. כמעט שעה של תצוגת הכלבן הסתיימה והנערים עם מלוויהם ניגשו לתצוגת האמצעים הפרושה על השולחנות. תוך שניות נעלמו כמעט כל פריטי הציוד מהשולחנות. הנערים פשוט לקחו, לבשו, נגעו, שיחקו, ביקשו הסברים מעמיקים על כל פריט ואמצעי. שאלו שאלות ו....הצטלמו. עשרות מצלמות נשלפו וקולות הצילום נשמעו מכל עבר. "רני רוצה להצטלם עם רובה... ואני עם אקדח וקסדה..... זה כבד? מה עושים עם הפנס?.... ולמה צריך אפוד?.
החום רב, הזיעה ניגרת ולנערים לא מספיק. הם רוצים עוד ועוד. זה עם אלה. זה עם פנס וההיא עם אפוד וקסדה. נער עם אקדח ביד אחת ונשק ארוך ביד השנייה מנסה להבין איך משתמשים בכלי הנשק ומה ההבדלים ביניהם. השוטרים מסבירים. מספרים חוויות, מדגימים ומצלמים.
ארגון איחוד הצלה שהביא לתצוגה שני אמבולנסים, שני טרקטורונים ואופנוע פרס תצוגה של אמצעי חירום ורפואה והחובשים המנדבים לא עומדים בנטל ההסברים וההדגמות.
הזמן טס ותצוגת האמצעים מסתיימת. הנערים מסתדרים בתור מסודר ועולים איש איש עם המלווה האישי שלו לניידות לסיור שטח. תוך שניות נשמעות סירנות מכל עבר. הנערים מתלהבים ממכשירי הקשר וממערכות הכריזה שבניידות. השוטרים הנהגים משדלים את האורחים לשחק באמצעים והמהומה גדולה. הניידות יוצאות בשיירה לסיור בשטח. עולים ויורדים מסוללות עפר. נוסעים בשבילים חקלאיים ומעלים אבק וכשחוזרים ניתן בהחלט לראות את השמחה על פניהם של האורחים.
סיימנו את היום הקשה הזה עם שמחה גדולה בלב. האושר שראיתי על פניהם של ילדים מוכי גורל אלו היה שווה את כל הטרחה הגדולה, את כל הקשיים, את כל הבירוקרטיה.
ילדי קייטנת איל"ן בני-ראם. תודה לכם על שזיכיתם אותנו במצווה הזו. תודה לכם על שבאתם להתארח אצלנו. תודה על שהייתם שם עבורנו.
לחבריי המתנדבים והשוטרים. תודה על שהייתם איתי ביום זה. תודה על כל המאמצים ושיתוף הפעולה. ביום זה הראינו לכולם כי כשרוצים אז השמים הם הגבול. כולנו תקווה כי יום האירוח יהפוך למסורת. זוהי השנה השנייה ובעזרת ה' נקיים יום כזה בכל שנה.
תודות:
לפקד איציק קבסו, מפקד חבל רחובות.
רס"ב יואב יעיש, מ' מש"ק גדרות.
רס"ב אבשלום צדוק, ע' מחב"ל רחובות.
רס"מ דוד שמש, מ' מש"ק ברנר.
רס"מ יואל כהן,כלבן מג"ב מרכז.
רס"ר איתן מוטביינור, מש"ק ברנר.
רס"ל דורון נפתלי, מש"ק נחל-שורק.
מתנדב אלעזר רובין, נחל-שורק.
מתנדב אליהו חי אביב, נחל-שורק.
סמ"ר בני אברהמי, מתיל"ן שפלה.
סמ"ר עמנואל אלמקייס, מתיל"ן שפלה.
מר אלי פולק – סמנכ"ל איחוד הצלה.
חובש שלמה דביר, איחוד הצלה דרום.
חובש אביגדור אבן, איחוד הצלה דרום.
מר יוסי וייסנשטרן, מנכ"ל הצלה דרום.
חובש ישראל פרידלנדר, הצלה דרום.
ואחרונים חביבים במיוחד. נערי ונערות ארגון איל"ן ומתנדבי מושב בני-ראם.
כתב: רס"מ שמוליק אבן.