לפני שאנחנו ניגשים לנושא המאמר, שזה השלכות פרשת הפיראטים על עולמו הרצוף בעיות של שילוח בינלאומי, אני רוצה לפתוח בכמה מילים מקדימות. שילוח בינלאומי בחלקו הנרחב מאוד, לא השתנה מזה מאות שנים, מאות רבות של שנים. הכוונה היא לספינות משא הכבדות שסוחבות מטענים בין מדינות ובין יבשות. אם תסתכלו על עולם השילוח הבינלאומי לפני כמה מאות שנים, תבינו שהכול אותו דבר, אותם צוותים, אותם ספינות, הכול אותו דבר, קשה להאמין שהשנה היא אלפיים ועשר ושילוח בינלאומי הוא פחות או יותר כמו באלף שבע מאות.
היות ולא כל כך הרבה השתנה בשילוח בינלאומי, פרט לשיפורים טכנולוגיים אבל רק שיפורים, התהליך הזה הוא ארוך, יקר ומסובך. ספינה שעושה שילוח בינלאומי צריכה להסתובב חודשים בים, כדי לסיים את כל הנמלים, בהם היא צריכה לבקר, אכן תהליך יקר וממושך.
אחת הבעיות הגדולות של שילוח בינלאומי בכלל, מדובר בספינות כמובן, הוא עניין הביטוח. אתם מבינים הרי שלא ניתן לשחרר ספינת משא עם מטענים יקרים מאוד לים, ללא ביטוח מיוחד של שילוח בינלאומי, שזהו ביטוח יקר מאוד. עלויות הביטוח בחלקן נופלות על הבעלים של המטענים ומייקרות את כל תהליך השילוח הבין מדינתי.
עכשיו, תוסיפו למשוואה הזו את כל נושא הפיראטים. מה לדעתכם הדבר הראשון שקורה ברגע שיש את הסכנה של הפיראטים? אני מניח שכבר ניחשתם אבל למקרה שלא, אני אסביר: כל עלויות הביטוח קופצות למעלה בהרבה. עלויות הביטוח בשילוח בינלאומי, עולות בהנחה שהחברות ביטוח בכלל מעוניינות ומסכימות לבטח את המטענים. לא כל ספינה מוצאת חברת ביטוח שתבטח את המטענים שלה וחלק מחברות הספנות נאלצות לעבוד קשה מאוד כדי למצוא חברה שתבטח את המטען ואם כבר יש חברה שמסכימה, אז המחיר הוא בטח בשמיים.
מה עושים במצב כזה? חברת הספנות מבינה מעולה שאין לה דרך להעביר את כל התוספת בביטוח ללקוחות שלה כי זה יהיה מעמסה אדירה עליהן והיא כן לוקחת חלק מהתשלום הנוסף על עצמה, אבל חלק ניכר מהתשלום הנוסף, כן עובר ללקוחות. הם בתורם מחפשים חברה זולה יותר וחוזר חלילה.
מה הבעיה כאן? שחברות העוסקות בשילוח בינלאומי מתחילות לשחק מלוכלך כדי להשיג לקוחות, הן משתמשות בספינות ישנות ולא מתוחזקות, מאכלסות את הספינות בצוות ספנים פחות מקצועי, כדי להוזיל עלויות, כל אלה חוזרים בסוף ופוגעים בלקוחות.