רילוקיישן טומן בחובו שילוב של רגשות אמביוולנטיים: דאגה, עצב, תקווה ושמחה.
כאשר מאן דהוא צריך לעזוב את ביתו ואת ארצו ולעבור לגור בארץ אחרת, הוא עשוי להתמודד עם תערובת סוערת של רגשות שסותרים זה את זה. נהוג כיום לכנות מעבר דירה שכזה רילוקיישן, אולי כדי לעקר את הרגשות הללו ולהפוך את העניין למעין פעולה טכנית שיש לבצע. אך המילה רילוקיישן מסתירה מאחוריה את הסיפור האמיתי שעומד מאחורי כל רילוקיישן. גם אם נשתמש במילה רילוקיישן לא נוכל להסתיר את העובדה שלא מדובר פה בעניין מכני פשוט. רילוקיישן הוא סיפור של רגשות שונים שעימם מתמודד האדם שצריך לעזוב את ביתו, שאיתו מתמודדת המשפחה שצריכה לעבור לגור בארץ אחרת.
חברות לשירותי רילוקיישן מקלות ללא ספק על המעבר הזה. אך יחד עם זאת עדיין לא מדובר בסיפור פשוט אפילו אם מישהו דואג לכול הצד הטכני של ביצוע רילוקיישן. כשמקלפים את כל המכשולים הבירוקראטיים שמסביב לביצוע רילוקיישן, כששוכחים מכול האתגרים הטכניים של אריזת תכולת הבית ושליחתה לארץ אחרת, אם מתעלמים מהצורך לטפל בהתארגנות בארץ חדשה, בעבודה חדשה, בבית ספר חדש וכולי, עדיין נותרים עם הצד הרגשי של המעבר.
ניתן לזהות מספר רגשות אמביוולנטיים בכול הקשור למעבר מארץ לארץ. ייתכן וחלק מאלו שמבצעים רילוקיישן חשים את כולן, אחרים חווים רק רגש אחד. היחס בין הרגשות יכול להשתנות בין אדם לאדם אך נדמה שהתחושה שמלווה את מי שיוצא לארץ אחרת נעה בין ארבעה קטבים. כל אדם שמתמודד עם רילוקיישן יכול לתפוס נקודה רגשית שונה בין ארבעת הקטבים, לעיתים קרוב לקוטב אחד ולעיתים לקוטב אחר. יתר על כן, תהליך של רילוקיישן לוקח זמן ולכן גם העמדה הרגשית יכולה להשתנות מרגע לרגע.
על ציר אחד ניתן לסמן שני קטבים: שמחה ועצב. על ציר שני ניתן לסמן שני קטבים אחרים: תקווה וחשש. מצד אחד, רילוקיישן יכול לעורר תחושת שמחה על המעבר לארץ חדשה, על האפשרויות לראות דברים שונים ולחוות תרבות אחרת. אולי זוהי גם שמחה על דברים מסוימים שנשארים מאחור ולא מבצעים רילוקיישן עם תכולת הדירה. מצד שני יכולה להיות תחושת עצב על כך שעוזבים את הארץ, על כך שמשאירים מאחור מקום אהוב, זיכרונות ואולי גם אנשים יקרים. אולי העצב הוא על כך שהמעבר הוא כפוי. לא כל רילוקיישן, כידוע, נעשה מתוך בחירה כך שהעצב יכול להיות מעורב גם בתחושת כעס.
התקווה שמתלווה לאקט של רילוקיישן היא ברורה: מעבר למקום חדש יכול לעורר תקווה להגשמת חלומות או למציאתם של חלומות. התקווה לעתיד טוב יותר מלווה תמיד את אקט הנדידה, אקט שבימינו אנו מכנים רילוקיישן. הארץ החדשה היא המקום שבו אנו מקווים שיהיה טוב יותר. מצד שני ישנו גם חשש מפני המעבר לארץ לא ידועה. רילוקיישן פירושו גם השארת המוכר מאחור וייתכן ומתלווה אליו תחושה של חרדה מפני מה שהעתיד צופן בחובו.
רילוקיישן איננו רק פעולה טכנית. מדובר באקט לא פשוט שיכול לעורר תחושה אמביוולנטית שמערבת רגשות סותרים ומשתנים. כל אחד מוצא את הדרך להתמודד עם המעבר מארץ לארץ כמיטב יכולתו. בסופו של דבר רילוקיישן הוא חוויה אישית שכול אחד מהנודדים מתמודד איתה בצורה אחרת.