האפשרויות להכיר כיום בני זוג פוטנציאליים לקשר רציני או מזדמן הן רבות מתמיד. אבל למרות זאת, רובינו נמצאים בחיפוש כרוני ומייגע אחר החצי השני שלנו, ונדמה שהאמרה "כל המרבה הרי זה משובח" אינו תופס לכל הנוגע לעולם ההיכרויות. ריבוי האפשרויות לא פעם יוצר תחושה של "הלכתי לאיבוד" בתוך ים האופציות המוצעות והבלבול הזה הוא מה שמשאיר אותנו ברוב המקרים לבד. בכל אופן, כדי לעשות קצת סדר בבלגן, ריכזתי עבורכם את המקומות הסטנדרטיים למציאת הכרויות פוטנציאליות, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. לשיקולכם. הקריטריון הראשון לבחירת פלטפורמת היכרות שתשרת את מטרתכם תלוי בסוג הקשר שמחפשים. אם המטרה היא סטוץ, מסיבות, מועדונים וחדרי צ'אט הם אופציות טובות. אם המטרה היא הכרויות לקשר רציני, מומלץ להתרחק ממקומות המוניים ולמקד את החיפוש למקום העבודה, חוגים, סדנאות וכדומה (אמנם ההיצע מצומצם יותר, אך הפיצוי הוא מגיע לרוב בצורת "איכות") . הקריטריון השני הוא קבוצת הגיל. מטבע הדברים, פנויים ופנויות צעירים פתוחים יותר למגוון צורות הכרויות (שמרניות ווירטואליות), בעוד שהקהל הבוגר ממוקד יותר. מסיבות פו"פ סוערות הן לא להיט היסטרי כשמדובר בהיכרויות בגיל השלישי, כשם שהרצאות וסדנאות לזוגיות לאחר גירושין לא מדברות לחבר'ה רווקים בני 20. בגדול, כשמדברים על פלטפורמות הכרויות, החלוקה הגסה היא לדרכים וירטואליות מול דרכים ישנות ומסורתיות. הנה כמה דוגמאות:
שידוכים – ללא ספק הדרך העתיקה והמסורתית ביותר להכיר אנשים לזוגיות רצינית. למרות ששידוכים מעוררים לרוב אסוציאציה מתבקשת של טוביה החולב, ורובינו משייכים את זה לחברה הדתית-חרדית, אפנת השידוכים חוזרת לכותרות, בגרסה המודרנית כמובן. התומכים בשיטת השידוכים טוענים בתוקף כי אתרי הכרויות כיום הם "שוק בשר וירטואלי", ומתאימים בעיקר לאנשים שמחפשים "סידור זמני" ללילה מלא אקשן... הידיעות הרבות על מתחזים, שרלטנים ושאר שקרנים בתקשורת לא תורמות לדימוי השלילי שיש לאתרי הכרויות ולכן לא מפתיע שהמגמה הזו עושה קאמבק רציני ומפרנסת שדכניות ותיקות לצד משרדי שידוכים וירטואלים שמספקים ללקוחותיהם התאמות זוגיות ע"ס אינספור גימיקים, כגון אבחונים פסיכולוגים, גרפולוגים, ניתוח קווי אישיות, אימות נתונים ועוד . קונספט מעניין.
רשת השידוכים האישית שלך. כאן, את תפקיד השדכנית תופסים הדודה, ההורים, שכנים, חברים והפקידה המעצבנת שמצהירה בפניך "את חייבת להכיר את הבן שלי. הוא מהנדס" בכל פעם שאת נכנסת למקום הנוראי הזה, הקרוי "בנק". בעצם, כל "קדוש" שרוצה למלא את המכסה ולהבטיח את מקומו בגן עדן כשיגיע זמנו (לא עלינו). לשיטה הזו יתרונות וחסרונות – תלוי במידת הקרבה למבצע השידוך. חברים קרובים שמכירים אותך היטב עשויים להתגלות כמועילים, בכל אופן מומלץ לפסול את כל אותם שדכנים ממעגלים רחוקים יותר ולחסוך לעצמכם שעתיים מלאות אימה של עוד דייט כושל.
בית קפה/ מסעדה – נורא ניינטיז, אבל לפעמים עובד. הבעיה: לא סימפטי להכיר מישהי לראשונה אחרי שראית אותה בולסת המבורגר, מילקשייק ועוגת גבינה לקינוח. נכון, גם בחורות אוכלות (אבל אתם אמורים לגלות את העובדה המפתיעה הזו בשלב מאוחר יותר. עד אז אין לנו מערכת עיכול). בקיצור, בשום מצב זה לא חינני.
בר/פאב/מועדון – הצורה המועדפת להכרות בקרב בני ה-20-30. הפוטנציאל להכרויות הוא אמנם די רחב וכשמערבים אלכוהול, אווירה אפופת סקס ולילות רבים מידי של בדידות, הסיכויים נוטים לטובתכם, רק שסביר להניח שההיכרות הזו תימשך לתקופה שאינה עולה על 24 שעות (או ליתר דיוק, הזמן שעובר מהנסיעה הביתה במונית ועד לרגע ההתפכחות). אזהרה: באורות עמומים ובהשפעת אלכוהול כמעט כולם נראים הרבה יותר טוב.
אינטרנט – הנושא הזה דורש (וביושר) מאמר נפרד (בהמשך יפורסם "המדריך השלם להיכרויות באינטרנט "). לשם סקירה כללית, אני רק אומר שעולם ההיכרויות ברשת מציע אינספור אפשרויות – החל מאתרי הכרויות שצצים מידי יום כפטריות אחרי הגשם, כל רשת חברתית (פייסבוק למשל, שגם מציעה אפליקציות פופולאריות וחינמיות כדוגמת are you interested שמהלכות אימים על אתרי הכרויות בתשלום), משרדי שידוכים וירטואלים, פורומים ואיפה לא... היתרון הברור של הכרויות באינטרנט הוא שהרחבת את מעגל בני הזוג הפוטנציאלים לאין שיעור (יש המון סיפורי הצלחה הזויים של אנשים שגרים במרחק 17 שעות טיסה האחד מהשני שהכירו ברשת ובסוף התחתנו והקימו יחד משפחה, אני אפילו מכירה זוג כזה – הוא ישראלי והיא מסינגפור). החיסרון – בסופו של דבר אתה מקבל "חתול בשק" . האינטרנט, על כל יתרונותיו, אינו בולט באמינות גולשיו, והרבה פעמים היכרויות באינטרנט מסתיימות במפח נפש די גדול (במקרה הטוב – אנחנו מגלים שהפרופיל האישי לא תואם את המציאות – הבחור החתיך והגבוה עם התואר השני במנע"ס מהמרכז הבינתחומי עם העבודה הנחשקת בתחום ההשקעות הוא למעשה גוץ שמנמן שעובד כמאבטח בבנק כדי לממן את לימודיו בפקולטה למדעי שקר כלשהו. במקרה הרע- לא ניכנס לזה, מסתובבים מספיק סיפורי זוועות של מתחזים שעושים שימוש ציני בפלטפורמה הזאת והורסים לכולנו).
טיולים/ סדנאות/ פעילויות משותפות – בד"כ תופס יותר בקהל הפו"פ המבוגר יותר (אנשים שמחפשים זוגיות בפרק ב' ) ולאנשים שהכרויות ברשת מרתיעות אותם בין אם מחשש ליפול על מתחזים ובין אם מההשקפה שמדובר בפלטפורמה "קרה" ונטולת פניה אישית . לסיכום, דרך נהדרת להכיר אנשים, וגם אם לא יוצא, לפחות הרווחתם פעילות מהנה במחיר מציאה.
בשורה התחתונה, יש אינספור הזדמנויות ומקומות פוטנציאליים להכיר בני זוג, רק אל תגבילו את עצמכם מהפחד לנסות משהו חדש(אני מצאתי את עצמי לא פעם חושבת: "בחיים לא הייתי מדמיינת את עצמי כאן", ומופתעת לטובה בסופו של דבר). מה יש לכם להפסיד? כמה שעות מחייכם שגם ככה התכוונתם לשרוף בבטלה מול הטלביזיה שקועים ברחמים עצמיים? אז תלכו פעם אחת, לא אהבתם? אל תחזרו.נהניתם? אשריכם. ובכלל אם משם תכירו את המיועד...