הדיודות פולטות האור (light emitting diode - LED) הראשונות החלו להימכר ב1962, וניתן היה לרכוש כל סוג כל עוד הוא היה חלש ואדום.
הירוק, הצהוב, והכתום הגיעו בשלב הבא אבל LED כחול לא הופיע עד 1989. אולי יפתיע אתכם לגלות שהדיודות פולטות האור הראשונות,
שהתגלו ב-1907, כללו כחול - והיו עשויות מנייר זכוכית.
טוב, לא בדיוק נייר זכוכית, אבל מאותו החומר שמשתמשים בו בהרבה סוגים של נייר זכוכית - פחמת סיליקון (SiC). אם תיגעו עם שני מחטים בפני השטח של קריסטל פחמת סיליקון ותעבירו חשמל ביניהם, תראו לפעמים זוהר צבעוני חלש מאוד. פחמת סיליקון הוא מוליך-למחצה, והמחטים על פני השטח שלו יוצרים דיודה פולטת אור.
ב-1907, כשהנרי ג'וזף ראונד - חלוץ פיתוח הרדיו - שפ לב לזוהר הזה, הוא פרסם מאמר קצר בו שאל אם מישהו ראה אותו ויכול להסביר אותו. לאף אחד לא היה מושג.
נורות ה-LED המסחריות הפרקטיות הראשונות לא פותחו עד שדגם קוונטי-מכני של מוליכים-למחצה איפשר למהנדס ניק הולוניאק הבן, לתכנן נורה עם המידה הנכונה והמדויקת של המאפיינים החשמליים כדי ליצור אור שמיש.
המדע מלא בדברים שניתן לראות אותם, אבל שאין להם - אפילו היום - הסבר משביע רצון. לדוגמא, מחט מצפן תמיד מצביעה צפונה. אתם אולי יודעים שזה קורה בגל שכיוונו של השדה המגנטי של כדור הארץ ממוקם בערך לאורך ציר הסיבוב שלו. אבל מדוע יש לכדור הארץ שדה מגנטי ומדוע הוא תמיד מצביע לכיוון צפון? אף אחד לא יודע. אנחנו יכולים לתאר אותו ולמדוד אותו, אבל אנחנו לא יכולים להסביר אותו.