בהוראות מס הכנסה ותקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), מצויןשהעוסק במקצוע חופשי ינהל את ספרי העסק על פי תוספת ה' (המאגדת בתוכה אתרשימת המקצועות). הוראות ניהול פנקסי החשבונות, משותפות למס הכנסה ולמע"מוקובעות כי בעל מקצוע חופשי ינהל את התיעוד ואת מערכת החשבונות באחת הדרכיםההמקובלות המתאימה לאופי העסק והיקפו.
בסעיף 3 שבתוספת ה' בהוראות צוין באופן מעורפל מה וכיצד ירשם בספר:"בספר לקוחות ינוהל חשבון נפרד לכל לקוח ובו ירשמו החיובים והזיכויים, איןחובה לרשום חיוב או זיכוי, אם תמורת השירות שולמה במלואה מיד לאחר מתןהשירות".
הוראות ניהול ספרים מחייבות נישום/עוסק למלא תקבול המתקבל בידיו בסמוךלקבלתו. חשוב להבהיר כי בפסיקה קבעו כי דווקא תקבולים קטנים שעלולים להישכחבמהלך יום של פעילות בעסק, חייבים להירשם באופן מסודר בעת לקבלתם.
אי ניהול ספר לקוחות יכול להיות סיבה לפסילת ספרי הנהלת החשבונות שלהעסק על ידי מס הכנסה או מע"מ, ובשל כך הנישום עלול להיענש בכל הסנקציותהנובעות מכך.
סעיף 145ב' לפקודת מס הכנסה מסמיך את פקיד השומה לנקוט בסנקציה חמורהולפסול ספריו של עוסק בגין חוסר תקבול. פקיד השומה ימנע מלנקוט מהלך זה אםהשתכנע כי הייתה עילה מספקת לאי רישום התקבול. מעבר לסנקציית פסילת הספריםעצמה, קיימות סנקציות נוספות המופעלות על הנישום עקב פסילת ספריו. חלקןסנקציות מוחלטות וחלק מהן סנקציות המופעלות בהתאם לשיקול דעתו של פקידהשומה.
המלצות הועדה ליישום מינהלי של הוראות החוק בעניין פסילתספרים פורסמו בשנת 1992:
"הכלל המנחה בהפעלת שיקול הדעת במקרה של אי רישום תקבול יהיה כי סעיף145ב' יופעל רק באותם מקרים בהם אי הרישום בצרוף שאר הנסיבות מורה על אחתמהשתיים:
א. קיים חשד כי הנישום ניסה להעלים מס.
ב. קיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום התקבולים. הפעלת שיקול הדעתתעשה באמצעות בדיקה רחבה וכוללת של אי רישום התקבול במסגרת המערך הכללי שלעסקו של הנישום. כלומר – הבדיקה לא תבודד את אי רישום התקבול, אלא איהרישום ייבדק על רקע שאר נתוני העסק. רק על סמך בדיקה כללית ומקיפה שלהנסיבות הכוללות והספציפיות של אותו נישום יחליט פקיד השומה האם לפסול אתהספרים, או להסתפק באזהרה בלבד".
לדעת הועדה, אין מקום לפסולספרים בגין אי רישום תקבול, כאשר יש רישום חלופי או מקביל של התקבול, באופןבו לפי שיטת ניהול הספרים של הנישום לא קיימת סבירות שהתקבול לא ייכללבדוח על ההכנסה, ובמיוחד נכון הדבר כאשר מדובר במערכת הנהלת חשבונות כפולה.כמו כו הדגישה הועדה, כדי לדעת האם השמטת הרישום הינה מקרית, על פקידהשומה המפעיל את שיקול דעתו להתייחס לרמת הציות בעבר וסבירות דוחות ההכנסה.
כיום, רוב העסקים מיוצגים בפני רשויות המס על ידי מייצגים (רו"ח אויועצי מס) שמדריכים אותם, בדרך כלל כיאות, איך עליהם לנהל ספרי חשבונותיהם.על אף זאת יש מקרים בהם מוצאות רשויות המס כי בעלי עסקים מסוימים סטומהוראות ניהול הספרים. קורה שבעלי עסקים, אשר נתפסו בקלקלתם, הטילו אתהאחריות לכך על המייצגים שלהם, מתוך טענה להטעיה על ידם בכל הכרוך לניהולספרי חשבונותיהם.
חשוב להדגיש כי האחריות בפועל לניהול ספרי החשבוןמוטלת בכל עת על כתפי בעל העסק ועובדיו.
בשביל למנוע חילוקי דעות ביןהעסק למיצגו רצוי כי בעל העסק יקבל הנחיות בענין בכתב ממיצגו.
כדי להתגונן כנגד פסילת ספרים ניתן לטעון שני סוגי טענות: האחד, כי כלללא היה "תקבול" כמשמעותו בהוראות ניהול ספרים; והשני, כי היה תקבול, אךהיתה "סיבה מספקת" לאי רישומו.
טענות כמו לחץ בעבודה או בעיות טכניות ברישום התקבול (למשל בקופההרושמת) אינן מהוות סיבה מספקת לאי רישום התקבול. בית המשפט מפרש את המונח"סיבה מספקת" כהתרחשות של אירוע בלתי צפוי וחריג, כאשר כל מקרה ייבחן על פיעובדותיו.
כדאי להדגיש כי רשויות המס מייחסות חשיבות רבה לניהול פנקסי חשבונותוהמגמה המסתמנת לאחרונה היא הגדלת האכיפה על העסקים בישראל, זאת על מנתשספרי חשבונותיהם ינוהלו כנדרש בחוק והם ישלמו מס אמת.
קרן זרקו זמיר, משרד עורכי הדין | עבירות מיסוי , עבירות מיסים , עבירות מס