מצב ראשון
א' יוצא מהבית, א' מתחיל קריירה או הייתה לו קריירה, ב' נשאר בבית, ב' מקבל מחצית, ב' למעשה מתחיל מאפס.
טענו אקדמאים מלומדים כדוגמת פרופסור אריאל רוזן צבי ז"ל ופרופסור ליפשיץ במאמרים שפירסמו כי זה יוצר חוסר איזון. הטענה שלהם, אותה הם במאמריהם (בין קודש לחול, נישואין חילוניים בדור הבא) זרקו לפתח בית המשפט, היא כי ראוי להכיר בנכס לא מוחשי. להלן נכסי קריירה. כלומר לצורך שיוויון בעת הפירוד בין בני זוג, כדאי לחלוק מוניטין / נכסי קריירה.
מצב שני
שינוי גישה - השופט רובינשטיין בפסק דין בעליון. הוא בודק מי גיהץ, מי השגיח על הילדים, מי החל ללמוד לימודים גבוהים אשר שולמו מהקופה המשותפת ומגיע למסקנה כי עדיין לא הגענו למסה הקריטית בגינה נחייב בן זוג לשלם פיצויים או מוניטין בגין החלק שרכש.
מצב שלישי
השופט ריבלין, בהיותו המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מביא בפסק דין שנתן הלכה חדשה:
מוניטין זה נכס, אשר ניתן לחלוקה במקרה של פרידה. אנו עושים הערכה. אחד מבני הזוג מרוויח יותר ממשנהו. יש צורך לאזן ביניהם. באותו מקרה האישה הייתה יועצת חינוכית והשתכרה 7,000 ש"ח בחודש. הבעל היה רואה חשבון והשתכר סך של 20,000 ש"ח בחודש. השופט מסביר מתי מחשבים מוניטין. בפסק הדין שלו הוא דן בשאלה האם הילכת השיתוף חלה על "נכסי קריירה לאמור בעיקר כוש\ר השתכרות מוגבר ומוניטין אישי.
ראוי לציין כי באותו מקרה בני הזוג נישאו לפני 1 בינואר 1974 ויש לכך משמעות משפטית לעניין האםם חל או לא חל עליהם חוק יחסי ממון .
מצב רביעי
כיום חלו תיקונים בחוק יחסי ממון. לשופט בבית המשפט לענייני משפחה ולי כרואה חשבון מומחה של בית המשפט יש ארגז כלים שלם המאפשר ניתוח כל מקרה.
אלי אייל רואה חשבון משפטן כלכלן בורר מגשר הכנת חוות דעת אקטוארית בנושא איזון זכויות בין בני זוג וחוות דעת ללשכות ההוצאה לפועל