אביב הגיע- סיפורה של הכוהנת הגדולה- חלק ב'

משפט פרסיפונה

עכשיו, לאחר שאנו מכירים את סיפורה של פרסיפונה, אנו יכולים סוף סוף להבין את דמותה המורכבת. הצעד הראשון שאנו צריכים לעשות הוא לשאול את עצמנו: מה באמת קרה שם? האם פרסיפונה היא באמת קורבן?

לכאורה, פרספונה היא דמות מסכנה: בת אהובה שנחטפה כנגד רצונה אשר לא רק הופרדה מאימה, אלא הופרדה ממלכת החיים ובעל-כורכה חוברה עם ממלכת המתים. לכאורה היה לה כל-כך טוב למעלה, ופתאום נחטפה ונכלאה בשאול.

אולם אם נבחן את העובדות אנו נגלה אמת קצת אחרת:

למעלה לפרסיפונה לא היה תפקיד או חשיבות. היא הייתה בת צעירה בתפקיד שולי של עוזרת אלה. היא לא הייתה דמות מוכרת או חשובה. לעומת זאת, למטה היא הפכה להיות אלת השאול- דמות שבפועל חזקה יותר מכל הדמויות הנשיות במיתולוגיה, כיוון שהשאול היא הממלכה הגדולה והחזקה במיתולוגיה. לשאול מגיע כל מה שקיים על פני הארץ, ובעוד שהארץ מוגבלת, השאול אינו מוגבל וגדל ומתפתח כל הזמן. לא רק זאת, כשהיא עולה מהשאול היא מתקבלת בברכה כאלת האביב הנותנת אור, שמחה ופריחה לכל.

פרסיפונה ידעה להיזהר מהשאול, היא ידע שאסור לה לאכול ממאכלי השאול ואף ידעה אילו צמחים יכולים לשמש את הדס. כל חייה היא עסקה בצמחים והכירה אותם היטב. האם היא לא יכלה לזהות את צמח הנרקיס (ובגרסה אחרת את צמח הדטורה) ולא להתקרב אליו? האם היא לא יכלה מאוחר יותר שלא לאכול את שבעת גרגירי הרימון?

ללכת אחר המסתורין

התשובה היא שחלק בה רצה את זה. פרסיפונה נמשכה אל השאול, ולאותו חלק בלתי מובן זה היא נתנה ביטוי כיוון שהיא הונחתה ע"י כוח פנימי בלתי מוסבר שגרם לה לתת לדברים לקרות בדרך שהם קרו. אותו הכוח אשר משך את פרסיפונה זהו נושא הקלף- כוחו של המסתורין.

אנו מכירים את אותו כוח ופוגשים בו פעמים רבות: זה לא בדיוק אינטואיציה או תחושת בטן. זהו אינו כוח לו אנו נכנעים מתוך חולשה, אלא מתחברים אליו, אל אותו כוח פנימי, מיסטי, ונותנים לו להנחות אותנו בנקודות בחיינו. לכאורה הוא מנחה אותנו לעשות דבר שאינו ברור לגמרי, הגיוני ואף מפחיד, אולם חלק מאתנו יודע כי אנו צריכים לעשות את הצעד למרות החששות. לאותו כוח מנחה התחברה פרסיפונה.

הכוהנת הגדולה היא דמות חצויה, החיה בשני עולמות בו זמנית. עולמה הנסתר, האפל והלא מוכר, ועולמה המואר, המוכר. כשדמות זו תהיה לא מאוזנת היא תהיה אומללה, כיוון שהיא תיצמד לחלקים המוכרים שבה וכמו אדם העומד על קצה צוק, היא תפסע לאט ובאימה צעד אחר צעד בחייה, כשציפורניה אוחזות בפחד במציאות המוכרת על-מנת להבטיח את אחיזתה. אולם מתחתיה אין תהום, והיא כלל אינה עומדת על קצה של צוק. אם היא רק תבטח בעצמה ובכוח המסתורי שקורא לה להבין את שאר החלקים הלא מוארים שבה ותעשה את הצעד הנועז, חייה ישתנו מבלי היכר. היא כבר לא תחשוש, היא תהיה מחוברת לכוחה הפנימי, לאינטואיציות שלה, תדע מה נכון לה ואיך להוציא לפועל את רצונותיה.

המחפש לומד כאן את אחד השעורים החשובים בקלפים. הוא לומד על הצורך להכיר את החלקים האפלים, הלא מוארים בחיינו. ללא הכרת חלקים אלו, חיינו ידמו לאדם הנכנס בחושך לחדר. אותו אדם ילך לאט ובחוסר בטחון, כיוון שהוא מפחד למעוד או לגרום נזק. כל שעליו לעשות הוא להדליק את האור. וכשידליק את האור יוכל לראות טוב יותר לאן הוא הולך ולצעוד בבטחה. אצל קראולי נקרא קלף זה איזיס- אלת הירח, שתפקידה להאיר את החלקים האפלים שלנו. לא החלקים השליליים והרעים שבנו, אלא את אלו שאנו לא רוצים לראות, שאנו חוששים מפניהם ולא רוצים לגעת בהם. אנו חוששים מפניהם, כיוון שאנו פוחדים מהבלתי ידוע, מהלא מוכר, ויש נטייה טבעית לא להתמודד או להתעמת אתם. אולם עד שלא ניגע בהם לא נהיה שלמים אף פעם.

תחושתם הטבעית של "אנשי הכוהנת הגדולה", וכשאני כותב "אנשי הכוהנת הגדולה", כוונתי היא לאותם אנשים, שואלים, שקלף זה מייצג אותם בקריאה, היא שהם הולכים על קצה של תהום. פעמים רבות אנו יכולים להרגיש כך, אולם בפועל המצב הוא הפוך- יש עולם חדש שמחכה לנו! ואם נאיר את כל החלקים שבנו הכל יהיה ברור- זה התפקיד האמיתי של הקלף. כשאנו מסיטים את הוילון, אז מתגלה העולם השלם שלנו. הכל יהיה ברור ופשוט בעולמנו, וכיוון שהדברים כבר עולים על פני השטח ולא חבויים במקומות חשוכים, עולמנו הופך פשוט ואמיתי, ומכאן ניתן להתפתח יותר בקלות.

בקלף זה המחפש עושה צעד מאד גדול לקראת השוטה- הוא פותח בפניו את הידיעה כי עליו להכיר את כל חלקיו, לחקור ולהבין גם את המקומות שהוא איננו מכיר או מפחד מהם. לבסוף, כשהכל יהיה ברור ושכל המסתורין בחיינו יהיה תחת שליטה, הדרך תהיה קלה יותר.

הכוהנת הגדולה מחזיקה את המפתח לסוד היקום, שינתן לנו כאשר נהיה מוכנים. אנו נהיה מוכנים לאחר שנכיר את החלקים האפלים שבנו, שנדע מי אנחנו, שלא נפחד לחוות את כל הצדדים הקיימים בנו, גם את אלו הפחות הגיוניים והבלתי מוגנים שבנו, הצדדים האינטואיטיביים, הלא צפויים והמסתוריים. אז נקבל את המפתח. באותה נקודה גם נבין כי אין אנו זקוקים למפתח כיוון שבפועל כבר רכשנו את כל הכלים שאפשרו לנו לפתוח את הצוהר לסודות היקום ולעולם הרוח, וכי המפתח היה כל הזמן בידינו.

הכוהנת הגדולה היא הסגניפיקטור, הקלף המאפיין של הקלפים, והיא מייצגת את המסר של הקלפים. את המטרה לשמה באו הקלפים אלינו- לעזור לנו להכיר את כל החלקים שבו, ולעזור לנו להאיר את החלקים האפלים שבנו, ולבסוף לעזור לנו להתפתח בעולם הרוח.

ואם במקרה זהו הקלף שנבחר להיות הקלף המאפיין שלכם, קלף הכוהנת הגדולה מייצג את הזמן הטוב ביותר עבור התלמיד ללמוד ולהכיר את כל הצדדים שבו. להכיר וללמוד את החלקים האפלים שבו. זה הזמן להבין כי  חוסר הוודאות והמסתורין האופפת את חייו, ייעלמו ככל שהוא ייפתח יותר לעולמו הפנימי. לבסוף הוא יהפוך לאדם שלם, יציב וחזק יותר.

הכוהנת הגדולה יוצרת ביאור ובריאה מחודשת של כל מה שהיה נסתר ולא ברור. ללא הקלף יש חוסר שלמות, מתערבבים מושגים כמו טוב ורע, ונוצרים תהומות בחיינו. עצם כניסת האנרגיה הזו לחיים יוצרת מימד חדש בחיינו.

הכותב:

© מנדלבוים שגיא. מטפל בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של  16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.

את שגיא אתם מוזמנים לפגוש באתר שלו: טארוט חלומות וקצת יותר, או בקורס מבוא לקלפי טארוט המחכה לכם כאן ללא תשלום.