קלפי הטארוט מייצגים את המסע אותו עובר הצועד בדרך השוטה. המסע מתחיל בנקודה בה הצועד מרגיש כי דבר מה חסר בחייו ומתחיל לחפש, ומסתיים בנקודת ההארה בה הכל ידוע וברור. זהו תהליך המורכב מ-22 שלבים וכל שלב הוא שיעור בדרך אל השוטה. השוטה הוא התוצאה הגדולה מכל חלקיה שלא ניתן להגדיר אותה, להסביר אותה או לתפוש אותה, אלא להבין כי הוא התוצאה של כל השיעורים יחד וכל אלו הם שיביאו את צועד אל ההארה.
בקלף המיזוג הצועד בדרך השוטה עובר שיעור העוסק באמונה ושפע. הוא לומד כי השפע קיים בכל מקום וכל שאנו צריכים לעשות הוא למשוך אותו אל חיינו. אבל השאלה היא איך עושים זאת, והתשובה- אמונה.
מהי האמונה
היקום מקיים את עצמו דרך אנרגיות הנשלחות לכל. השפע קיים וניתן עבור כולם, אולם לא כולם זוכים לו כיוון שלא כולם משכילים לקחת את האנרגיות הנחוצות להם. לכל דבר אותו אנו רוצים קיימת אנרגיה היכולה לעזור לנו להכניס אותו אל חיינו. האמונה היא היכולת שלנו לקחת אל עצמנו את האנרגיות שאנו צריכים מהיקום. זו המתנה הגדולה אותה קיבלנו והיא שלנו. היקום שולח את האנרגיות להן אנו זקוקים בכל תחום בחיינו, ואנו פשוט צריכים לקחת את מה שאנו רוצים.
כשאנו לא מאמינים, או לייתר דיוק, "כשאנו מאמינים שלא", זה אומר שאנו מפסיקים לקחת את האנרגיות להן אנו זקוקים מהיקום. אם אנחנו הולכים לראיון עבודה ומאמינים כי לא נצליח לעבור אותו, זה אומר שאנו אומרים ליקום: "זה בסדר, אנו לא צריכים עזרה. ננסה להסתדר לבד". יכול להיות, דרך אגב, שדברים באמת יסתדרו לבד, כיוון שמאגר האנרגיה שלנו ממנו אנו שואבים את היכולת להצליח בראיון העבודה עדיין לא נגמר, אבל אם האנרגיה "נגמרה", עד שלא יחודש הזרם הקוסמי, עד שלא תחודש האמונה, עד שלא נוכל לקחת שוב את האנרגיות מהיקום, לא נצליח באף ראיון עבודה.
ישנה בדיחה על קיבוצניק שנוסע לירושלים כדי לפגוש שר חשוב ולא מוצא חנייה. כל החניונים מלאים ועוד מעט כבר הוא כבר עומד לאבד את סיכוייו להיפגש עם השר. בצעד של ייאוש הוא מרים את ראשו למעלה ונושא תפילה אל הבורא. הוא מבקש כי יעזור לו למצוא חניה ומבטיח כי אם הוא יקבל את העזרה הוא מתחייב, להניח תפילין, לשמור את השבת ועוד. איך שמוריד הקיבוצניק את ראשו הוא רואה כי מתפנה מקום! המכונית שלפניו יוצאת מהחניה. מייד מרים הקיבוצניק את ראשו שוב לשמיים ואומר: "זה בסדר! הסתדרתי לבד!
הכל מתחיל מבפנים
החיים הם משוואה אנרגטית. זו משוואה סבוכה ומורכבת ולכאורה בלתי אפשרית, אולם עובדה גמורה היא שהמשוואה קיימת, פועלת ופועמת ומכאן אנו יכולים רק להתחיל להבין כמה נפלאה היא הבריאה.
הרעיון הבסיסי של משוואה זו מאד פשוט: אנחנו מרכז היקום. נקודה. אין פשוט מזה ואין זה לא כל כך קשה לתפישה. בכל זאת, שוב ושוב אנו נכשלים להבין עובדה פשוטה זו . כל דבר ודבר המתרחש בעולם הוא שלנו ונועד עבורנו. לא עבור כל המין האנושי: עבור כל אחד ואחד מאתנו! כל מה שאנו רואים, חשים ומדמיינים, כל מה שקיים פיזית וקיים בדמיון שלנו הכל הינו ההשתקפות של כל מה שקיים בתוכנו: כל מה שקיים הוא אנו ונוצר כדי שנוכל ליהנות ממנו, ללמוד ממנו. זהו גן העדן הפרטי של כל אחד מאתנו ומה שנשאר הוא לקטוף את הפירות.
אבל היכן אנו נכשלים? אנו נכשלים בדרך בה אנו מחפשים את הדברים אותם אנו רוצים. אנו מחפשים את אשר אנו חפצים בחוץ, בעוד שהכל קיים בפנים. כל דבר אותו אנו רוצים בחיינו מתחיל ביכולת שלנו להאמין כי הוא קיים עבורנו ומתממש דרך היכולת שלנו למצוא את זה בתוכנו. לאחר מכן- זה פשוט קורה.
כדי להיות מסוגלים למשוך אלינו שפע, אנו צריכים תחילה להזדכך
אלא שזה לא כל-כך פשוט. בשביל להיות מסוגלים להתחבר אל השפע, אנו צריכים להזדכך וזהו סודה של האלכימיה. המלאך בקלף מייצג את הטוהר והשלמות שבזכותה ניתן להגיע אל המישורים הגבוהים של היקום. המלאך קרוב אל האלוהות לא בגלל הכנפיים, אלא בגלל מידת הטוהר שלו וככל שאנו נהיה טהורים יותר, כך אנו נוכל להגיע לרבדים גבוהים יותר ונוכל להביא אל חיינו יותר שפע.
המלאכים הם הביטוי, התוצאה, של היכולת שלנו להיות טהורים. כשאנו מספיק טהורים זה לא שהמלאך יורד משמיים, כמו שאנו הופכים להיות במידה מסוימת בעצמנו מלאכים היכולים לעלות למעלה ולבקש את שאנו חפצים.
השיעור אותו עובר בקלף זה הצועד בדרך השוטה, אם כך, לא עוסק רק בשפע ובאמונה, אלא ביכולת ובצורך להיות טהור ונקי.
ומהו בעצם ניקיון וטוהר? כדי להבין את המושג טוהר וניקיון אנסה להציג את רעיון האלכימיה:
אלכימיה זו אומנות הזיכוך, בה אנו יכולים להפוך את החומרים הנחותים בחיינו לטהורים ונשגבים. המלאך בציור איננו זכר ואינו נקבה, (בכל אופן כך הוא צויר בקלפים של ריידר) הוא לא דורך על האדמה ולא על המים. החומר לא דבק בו, הוא טהור, נקי וכך אנו צריכים לנהל את חיינו. חיינו צריכים להיות נקיים וזה אומר שאסור לנו לתת לדברים "נחותים" לדבוק בנו. תכונות כמו אגו, עצלנות, הרגלים, כעסים ועוד אינם צריכים להיות בני לוויה שלנו. לעשות אלכימיה, זאת אומרת להפוך את היום יום לרוח. אין סיבה, לדוגמא, שהעבודה שלנו היום יומית לא תהפוך להיות דבר רוחני. אין סיבה שלא נוכל להתפתח רוחנית דווקא בזכות מקום העבודה. ואיך זה יקרה? פשוט! אם לא ניתן לתכונות כמו אגו, עצלות וכדומה להיות חלק משגרת העבודה שלנו- היא תהפוך להיות רוחנית. העבודה הופכת למעשה להיות הכלי אתו אנו מטהרים את עצמנו וככל שנטהר יותר את עצמנו- כך נוכל למשוך יותר שפע.
אז לעבודה...
מה קורה בקריאה
קלף המיזוג הוא קלף של שפע המראה כי השואל מסוגל למזג תחומים, רעיונות ואנשים שונים לדבר אחד. השואל יכול להפוך עופרת לזהב. הוא יכול לקחת את מה שצריך מכל תחום בדיוק במידה הנכונה, להפעיל את המאמץ המינימלי הדרוש וליצור דבר חדש שונה, בו השלם גדול מכל חלקיו. דבר מה שלא היה שם קודם.
קלף המיזוג עוסק בפוטנציאל האישי שלנו ומראה כי יש לנו את הכוח לעשות את השינוי, למזג בין התחומים השונים בחיינו וליצור הצלחה בכל תחום. לכן, לדוגמא זהו קלף של חתונה כיוון שחתונה היא מיזוג בין שני אנשים.
קלף המיזוג הוא קלף של אמונה. השואל צריך רק להאמין והכל יסתדר. ולמה הוא צריך "רק" להאמין? כיוון שאת כל שאר התכונות יש לו. הוא יכול לעשות הכל: יש לו את כל הכישורים והאמצעים. כל מה שנותר לשואל הוא להאמין.
הכותב:
© מנדלבוים שגיא. מטפל בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.
את שגיא אתם מוזמנים לפגוש באתר שלו: טארוט חלומות וקצת יותר, או בקורס מבוא לקלפי טארוט המחכה לכם כאן ללא תשלום.