הכהן הגדול והשטן הם שני צדדים של אותו המטבע, שניהם יחד, מייצגים את המפתח להתפתחות הרוחנית. הבנתם תאפשר לנו לפתור את החידה הגדולה של החיים ולהגיע להארה. שני הכוחות הללו הינם המודעות, מצד אחד, וההופכי לו- חוסר המודעות, מן הצד השני. לכוחות אלו שמות רבים: כוחות האור וכוחות החושך, כוחות חיוביים וכוחות שליליים, העולמות העליונים והעולמות התחתונים ועוד. במקרה שלנו אנו נקרא להם: הכהן הגדול והשטן.
הבנת שני כוחות אלו זהו שם המשחק בהתפתחות הרוחנית אליה אנו שואפים. שני כוחות מנוגדים אלו נמצאים במאבק מתמיד מזה עידן ועידנים. הם האתגר הגדול ביותר העומד מולנו והם מהווים את השורש והבסיס להתפתחות הרוחנית. אבל ראשית, על מנת להסביר את העיקרון העומד מאחורי הכהן הגדול והשטן, עלינו להבין את מונח היסוד: מודעות.
מהי המודעות?
המודעות הינה היכולת שלנו ל'תפוס' את הקיים סביבנו. כלומר להבחין, להכיר, להבין ולהשתמש באנרגיות הסובבות אותנו. ככל שנוכל 'לתפוס' יותר את האנרגיות הללו כך נוכל לתעל אותן בצורה הטובה ביותר לטובתנו. המודעות מתחילה, למעשה, בקלף הקוסם בו נתקלנו בפעם הראשונה במושג הנקרא: רצון. הרצון הוא מנגנון עצמאי הנמצא בכל אחד מאיתנו, המושך ומרכז אל המרחב שלנו את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום.
היקום כשלעצמו, דרך אגב, הינו פאסיבי. כל תפקידו הוא לשלוח את אותן אין-ספור אנרגיות למרחבי ומימדי הקיום ותו לא. הרצון, הוא היחידה הפועמת בלב היקום והוא הבחירה החופשית עליה מדובר כה רבות. הוא זה העושה שימוש באנרגיות השונות ומנתב אותם כפי שאנו רוצים. היקום אינו מתערב ואנו הם אלו העושים את העבודה לטוב או לרע.
הרצון אוסף באופן אקטיבי את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום וע"י העברתם למימד הקיום שלנו, נוצרת ההוויה שלנו, האנרגטית, הרוחנית, הנפשית ולבסוף, גם הפיזית. ריכוז אנרגיות זה יוצר את גרעין החיים ובלעדיו לא נוכל להתקיים. כך, כשאנו נלך לעולמנו, לא יהיה יותר כוח שיתפוס את שדות האנרגיה האלו וירכז אותם בנקודה אחת, והם יפוגו לכל עבר.
המודעות, אם כך, היא היכולת שלנו לתפוס. זה מתחיל ביכולת שלנו לתפוס את עובדת קיומנו, הווה אומר, אנחנו 'תופסים' שאנחנו בחיים. לאחר מכן, ממשיכה המודעות לתפוס רבדים נוספים בחיינו: לתפוס את קיומם של אחרים, לתפוס את מטרת חיינו, ללמוד, להבין, להיות ממוקדים, החלטיים ומסוגלים להבחין ולהחזיק בדברים הנכונים לנו. עם עליה ברמת ההתפתחות הרוחנית שלנו עולה גם רמת המודעות שלנו ואיתה היכולת 'לתפוס' יותר חלקים בחיינו ובצורה טובה וברורה יותר. בשלב מתקדם בהתפתחות הרוחנית שלנו נוכל להבין ולראות את הקיום שלנו, המשתלב עם העולם, ללא ספקות, בחדות ובידיעה שלמה (זאת אומרת כי אנו מודעים ויודעים הכול- הכול ברור לנו.).
מהי ההארה?
ישנן תקופות ומצבים בחיינו בהם אנחנו מרגישים שאנחנו במעיין 'היי' ומסוגלים 'לתפוס' את החיים יותר מאשר בתקופות או במצבים אחרים. בתקופות אלו אנו יכולים ממש לראות ולהרגיש איך הדברים קורים ולכן מסוגלים "לרכב" על הגלים הנכונים. ככל שנפתח יותר את המודעות האישית שלנו, כך נתקדם יותר ויותר עד לשלב שבו היא תתחבר למודעות של היקום. הארה הוא המצב בו המודעות שלנו מתחברת עם זו של היקום ואנו הופכים לאחד. במצב ההארה נחווה את הקיום ללא ספקות, ללא שאלות ובידיעה גמורה של מהות חיינו. אז הכל יהיה מואר וברור, דבר לא יהיה מוסתר. לכן דרך אגב הישג אנרגטי זה נקרא "הארה".
ככל שנתפתח אנרגטית, כך נוכל למשוך יותר אנרגיות מהיקום. כך הרצון שלנו יוכל להביא אל הקיום שלנו יותר אנרגיות ולבסוף כשכל האנרגיות של היקום יעברו דרכינו, נהיה מוארים. זהו סוד החיים. היסוד החשוב והמרכזי במשחק הנקרא "ההתפתחות הרוחנית" והוא המודעות, כל מה שאנו צריכים לעשות על מנת להגיע להארה הוא להעלות את רמת המודעות שלנו.
אלא, שהדברים לא כל כך פשוטים...
על כוחות הכשל:
כפי שישנם כוחות שעוזרים להעלות את המודעות כלפי מעלה, כך ישנם כוחות ש"דואגים" להוריד את המודעות כלפי מטה. כוחות אלא נקראים "כוחות הכשל". כאשר אנו נכנעים לכוחות אלו, אנחנו נמצאים ב"עוני רוחני". אנו מאבדים את היכולת שלנו לשלוט על חיינו, אנו כבר לא מסוגלים לתפוס אותם והחיים "קורים" לנו, מבלי שנוכל להפעיל את הרצון שלנו על תהליכים המתרחשים בהם. אנו כבולים, נתונים תחת הסתכלות צרת אופקים על העולם, רואים רק את המקום הספציפי בחיים שלנו, ממנו אנחנו לא מרוצים, ללא כל יכולת להבין מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. אנו מאבדים את היכולת שלנו לשלוט על חיינו, לעיתים, עד תחושה שאנו נשלטים ע"י משהו אחר, תחושה שמביאה אותנו לוותר לגמרי על הניסיון לקחת את המושכות חזרה.
כוחות הכשל הם למעשה אוסף של תהליכים, אנשים והוויות אשר יופיעו בחיינו כאשר אנו נאבד את השליטה עליהם, כאשר נזניח את החשוב והיקר לנו, כאשר אנו נוותר על הניסיון 'לתפוס' את החיים ולהבין אותם והחמור מכל, כאשר נאבד את היכולת לרצות לעצמנו (את הטוב ביותר כמובן). אז אנו נפגוש מכשולים כמו: "חברים טובים" הנותנים לנו עצה רעה, נפגוש ביצרים כגון: קנאה, אלימות. נתחיל לאחר ולאבד עניין. לכל אלו מכנה משותף: הזנחה. הזנחה של החשוב לנו בכל תחום: מערכות יחסים, עבודה, לימודים וכל השאר.
לעומת זאת, כאשר אנו מושפעים מהכוחות החיוביים אנו מרגישים התעלות, מצב הרוח שלנו מרומם, אנחנו אוהבים, נועזים ובעלי תחושה ש'הכל בהישג ידנו'. אנחנו מסוגלים לעשות פתאום דברים שעד עכשיו לא הצלחנו ואולי אפילו לא חשבנו שנצליח או ש"יהיה לנו מספיק אומץ". אנחנו ממוקדים בהחלטות שלנו, מודעים לכוחות שסובבים אותנו ומסוגלים למשוך אל חיינו את אותם הגורמים, התהליכים, האנשים וההוויות החיוביות אשר יועילו לנו ביותר.
המאבק בין טוב ורע
החיים הם מאבק בין שני כוחות אימתניים אלו והם בנויים כך שהכוחות החיוביים בחיינו יוצרים גירויים שמטרתם להעלות את רמת המודעות שלנו. אנו לרוב נמצאים במצב של עלייה מתמדת. לכן יש הרבה עליות בחיים ולא רק בתחום הרוחני. לרוב, מטרתם של הגירוייםהאלה היא להצביע על השלב הבא בתהליך ולכן, אנו נתנסה במצב אנרגטי "מתקדם" לכאורה ממצבו האמיתי, מעין קפיצה במודעות. המכשול הגדול יחכה לנו כשנחזור למצבנו האנרגטי הקודם. אז החוסר האנרגטי יבלוט ואנו נרגיש את התעוררות כוחות הכשל אשר טיבם "לנצל" מצבים מסוג זה ולהתערב. כשנרגיש בחסרון האנרגטי, אנו עלולים לפנות לכוחות הכשל ולאפשר להם לדרדר את מצבנו אף יותר. הסכנה העיקרית טמונה בכך שנבחר לשקוע בעולמות השליליים וכך, לא רק שנבטל את ההישג האנרגטי, אלא גם נדרדר את מצבינו האנרגטי.
עוד מעט נגלה כי שני הכוחות הללו, כוחות המודעות וכוחות הכשל, משרתים את אותה המטרה וכי אותם כוחות הכשל אשר לכאורה באים להפריע לנו הינם כלים עוצמתיים המאפשרים, אם רק ניתן להם, להראות לנו את הדרך בה אנו יכולים להשלים את החוסרים האנרגטיים. הם לא נמצאים כדי להפריע לנו כפי שכך נראים פני הדברים במבט ראשון, אלא מהווים מעיין גיבוי או "תוכנית חלופית", אם תרצו, למצבים בהם אנו נמצאים בחוסר אנרגטי.
בסופו של דבר- כוחות האור וכוחות הכשל הן אותו הדבר
כמו שכבר אמרתי, הרצון שלנו אוסף אנרגיות מהיקום. הוא עושה כך בין אם אנחנו מודעים ובין אם לא. היקוםהוא אנרגיות. אנרגיות אלה אינן דינמיות הן פשוט יושבות שם. כל דבר אשר יש לו מימוש בעולם הפיזי שלנו הינו ביטוי של אוסף אנרגיות, החל מהאבן הכי קטנה, דרך העץ שצומח מחוץ לביתכם ועד לאדם. ביטוים אלה אותם אנו מסוגלים לראות הינם פיזיים כמובן אך הם למעשה מכלול הנוכח בכל הרמות, אנרגטי, רוחני, נפשי ופיזי.
הרצון, הוא זה ששואב או דולה את האנרגיות הרבות ששוהות במרחבי היקום. זה כל מה שהוא עושה. בנקודה בה הוא אוסף את כל אותן אנרגיות, נוצרים החיים- "אנחנו" מתחילים! יכולת החזקת האנרגיות בחיינו או 'תפיסתן' היא שמהווה למעשה את המודעות. ככל שנשפר את יכולת תפיסת האנרגיות שלנו, הרי היא המודעות, נוכל להכיל יותר אנרגיות, הווה אומר, נעלה ברמה הרוחנית.
בסופו של דבר, כוחות הכשל והכוחות החיוביים הם אותם כוחות, או נכון יותר לומר, הימצאותם או העדרם של אותו כוח. כלומר, כשאנו מודעים ומפתחים את יכולות ה'תפיסה' שלנו אנו מסוגלים לתפוס יותר אנרגיות. אז נוכל להעמיד לרשותנו כוחות חיוביים, עוצמתיים יותר הפועלים ביקום, להיעזר בהם ולהשתמש בהם לטובתנו.
לעומת זאת, מה קורה כאשר אנו מאבדים את המודעות שלנו? מה קורה כאשר אנו הופכים להיות לא מודעים? כאשר אנו לא מודעים אנו למעשה מפסיקים את השליטה והרצון שלנו נחלש. אנו מוותרים. כשהרצון נחלש, כבר לא תהיה לנו יכולת להחזיק כמות כל כך גדולה של שדות אנרגטיים. אנו נאבד חלק מהשדות האנרגטיים העוברים דרכינו וכתוצאה מכך אנו נהיה חלשים יותר אנרגטית ויכולת התפיסה וההבנה שלנו תהיה מוגבלת.
מה קורה כאשר אנו נכנעים לכוחות הכשל?
בואו ניקח לדוגמא כעס. כשאנו כועסים אנו מפסיקים את יכולת התפיסה שלנו. אנו מפסיקים לראות את חיינו כפי שאנו רגילים, אנו כבר לא רואים את כל הצדדים ומאבדים את יכולת השליטה שלנו. אנו לא מאבדים שליטה במצב כי אם מאבדים שליטה על החיים שלנו. אם נעצור לרגע ונתבונן במצב בו אנו כועסים נוכל לראות בפועל כי חלקים מאתנו "נושרים". אנו ממש מאבדים חלקים מהאנרגיות שלנו ונשארים עם מעט מאד. אנו מאבדים לכאורה את הקשר עם עצמנו. אנו נמצאים במצב של חוסר מודעות. זה לא לכאורה-אנו אכן מאבדים את מי שאנו מכירים ואז- עולים החלקים השליליים, או כך זה נראה.
מה קרה כאן? לרוב אנו כועסים כיוון שאנו מאבדים שליטה על המצב. התוצאה הנובעת מן הכעס היא בדיוק הפוכה- אנו מאבדים שליטה על החיים.
כאשר אנו מאבדים שליטה, כאשר אנו מאבדים את היכולת להחזיק חלק מהשדות האנרגטיים שלנו, אנו חווים היעדר של אנרגיה. היעדר אנרגיה מעורר את מנגנוני החירום שלנו שמטרתם לחבר אותנו חזרה אל האנרגיה החסרה לנו. כשזה קורה אנו נפגוש את כוחות הכשל, את השדים שבנו, ובכל אחד ואחת מאתנו הם קיימים והם יעלו כאשר נחווה חוסר אנרגיה. כל אחד מאתנו הוא ייחודי והיעדר אנרגיות מסוגים שונים יכולים לעורר שדים שונים, אולם כוחות מסוכנים אלו, היכולים אפילו להוביל אותנו לאבדון אינם חיצוניים לנו, הם תמונת הראי של סוג האנרגיה החסרה לנו. כוחות אלו עולים כדי שנוכל להתבונן עליהם ולהבין מה איבדנו. אולי אנו כבר לא מיומנים כפי שאנו מתוכננים להיות, כפי שהבריאה תכננה אותנו, אולם כוחות הכשל: אותם עצות רעות, התמכרויות, יצרים, פעולות שליליות וכדומה, הינם מפת הדרכים על-פיה אנו אמורים לחזור הביתה- אל השלם. אנו צריכים רק להתבונן, כאילו מהצד, ולאסוף את הרמזים שכוחות אלו משאירים לנו כדי שנוכל לחזור ולהיות שלמים.
אם, לצורך הדוגמא, אבדנו את היכולת להחזיק בשדות אנרגיה מסוימים אשר עזרו לנו להיות במקום של אמונה (במובן הדתי) ואהבה. העדרם של אנרגיות אלו תעורר את הכוחות ההפוכים למהות האנרגיות שאיבדנו. כך, האמונה יכולה להפוך לפנאטיות והאהבה תהפוך לקנאה. ברמה הפיזית קשורים נושאים אלו עם איברים כגון הלב ושיער ולכן אנו עלולים לחוות סימפטומים של לחץ בחזה וכן נשירת שיער.
ניקח לדוגמא אדם מן השורה. אורן (שם בדוי) מקדיש את חייו להתפתחות אנרגטית ורוחנית. כחלק מכך הוא שומר על מודעות לאיכות חיים, הוא עושה כושר, אוכל בריא ומשתמש בחשיבה חיובית. רמת המודעות של אורן מאפשרת לו לקבל תמיכה של האנרגיות בזכותן הוא מחייך ומרגיש טוב יותר ובטוח יותר עם עצמו.
אורן החליט להפסיק לעשן והוא כבר מתמיד בכך מספר שבועות, אולם הוא צריך לשמור, להיות מודע ולרצות שלא לעשן. הוא מרגיש כי החלק המעשן שבו "מחכה לו בפינה".
עכשיו, נאמר כי החברה של אורן "זרקה" אותו. אירוע זה משפיע עמוקות על אורןוהוא הופך להיות אורן אחר. תהליך ההתדרדרות שלו מתחיל בדכדוך בו הוא שוקע כל כולו (בעוצמה רבה). לאט לאט הוא יתחיל לאבד את כל ההישגים האנרגטיים שלו. הוא מאבד את הרצון לשמור על המודעות, הוא מוותר ומרגיש כי המודעות שלו "בורחת" ואיתה היכולת שלו לתפוס ולשלוט, לא רק על היכולת שלו לא לעשן יותר, כי אם להחזיק תכונות נוספות אותן הוא אהב בעצמו כגון הכושר שהוא עושה, התזונה הנכונה עליה הוא שמר וכדומה. בחייו של אורן יתחיל תהליך של הזנחה של כל הדברים שהיו חשובים לו. כשהוא יוותר על היכולת להחזיק את האנרגיות החזקות הקיימות בחייו, הוא לא יוכל יותר להתחבר למקום הנפלא אליו הוא היה מחובר. כבר אין לו מספיק אנרגיה כדי שהוא יוכל להיות מה שהוא רוצה. במצב קרוב לאובדן הוא אפילו לא יזכור את המקום הנפלא בו הוא היה. המודעות שלו לגבי מי שהוא היה ומי שהוא רצה להיות תעלם. בסיום המשבר ייתכן והוא יחזיר לעצמו את רמת האנרגיה שאבדה לו וייתכן ולא יהיה לו מספיק גם בשביל לרצות להפסיק לעשן. אז הוא ייאלץ להמתין עד שתהיה לו מספיק אנרגיה שתאפשר לו לעשות זאת.
הסימפטומים הנפשיים, האנרגטיים והפיזיים ה"שליליים" הם בסופו של דבר תהליך חיובי ונכון וכל עוד הם קיימים זה אומר כי הגוף שלנו זוכר אלו אנרגיות היו ברשותנו בעבר והוא מנסה להחזיר לעצמו אותם. כאשר הוא כבר לא ינסה להחזיר אותם, אז אנו צריכים לדאוג וזאת כיוון שכנראה תאבד לנו הדרך ונאלץ להתחיל לאסוף את האנרגיות מהתחלה.
בקלף השטן נפגוש בכוחות הכשל וננסה להבין איך לפרש את "מפת הדרכים" שכוחות אלו יוצרים עבורנו. ננסה להבין איך לחזור הביתה- למודעות ואיזון.
בקלף בכוהן הגדול נפגוש את המצבים בהם אנו מצליחים להגיע לרמה אנרגטית קריטית מספיקה על מנת שההישגים שלנו יישארו בנו לתקופה בלתי מוגבלת.
הכותב:
© מנדלבוים שגיא. מטפל בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.
את שגיא אתם מוזמנים לפגוש באתר שלו: טארוט חלומות וקצת יותר, או בקורס מבוא לקלפי טארוט המחכה לכם כאן ללא תשלום.