כול שנה בפסח אנחנו נדרשים לזכור שיצאנו ממצרים כעבדים ,ושהעבידו אותנו בפריך ! אך לזכור שהיינו בגלות אנחנו שוכחים ולמעשה לא מדברים אל הסכנה שיכולה להתרכש ששוב נשוב לגלות מחוץ לישראל . בעיקר לא בתקופות הכרעה כמו שאנחנו נמצאים בהם .
יש כאלה שבחרו לא לחיות כאן במדינה מכול מיני סיבות הם יצאו לגלות ,חלק מתי שהוא ימצאו את עצמם אפילו חוזרים לכאן באיזה שלב בחייהם וחלק ממש לא. היו כאלה שהקשר שלהם לארץ זה הבר מצווה כאן או הצבא או טיול באחת מעונות השנה אבל לא יעלו לכאן לעולם .
והיו כאלה שיבחרו לעלות לכאן ולשרת כאן ולעשות צבא ולהקים בית בארץ ישראל ואולי ללמוד כאן אבל אולי לא נהיה כאן בשבילם כי מדינת ישראל תעלם אם לא תעשה את מה שהיא נדרשת לעשות . להבטיח את קיום המדינה היהודית בארץ ישראל .
מדינת ישראל חייבת להגיע להכרעות קשות ולהציב לעצמה מטרות כמו לפעול לקליטה חיובית יותר של עולי אתיופיה , סיוע ויעוץ בקליטה בארץ לעולים,. וכן להציב יעד של עוד 3 מיליון יהודים בארץ הקודש עד 2020 זה אפשרי אם עושים את הדברים הנכונים ואם מחליטים שזה היעדים שהולכים אליהם .
פעולות כמו חיזוק הקשרים אם הקהילות היהודיות בתפוצות, הגדלת ההשקעה במוחות בארץ ובחו"ל וכן השקעה גדולה ומעמיקה יותר בחינוך ובהסכלה הגבוהה. בימי הקיץ להביא קייטנות מחו"ל לארץ כול שנה . וכן לסייע בגיור בעיקר ליהודים שהתחתנו אם גויים משני המינים ומחפשים את הדרך לחזור לעם היהודי .
וכן ישראל חייבת להתקדם במישור המדיני ולשחרר את הנטל הזה שנקרא ערבים - פלסטינאים לאפשר להם לקחת את האחריות על עצמם מבלי שזה יהיה העניין שלנו . גם אם זה צריך לעשות באופן חד צדדי מצידנו . הסכנה של הגלות או של היתמעות לאומית מרחפת כול הזמן וחייבים לעצור אותה .