כבר יותר מחצי שנה שאנחנו גרים ביחד, ונדמה היה לי שהזוגיות בינינו פורחת בצורה שלא תיאמן. אחרי שעזבנו יחד את עיר מכורתנו ועברנו לעיר זרה, רק בשביל שהיא תוכל ללמוד, הרומנטיקה הרגישה לי בשיאה. כל זה התנפץ לי בפנים כשבסוף השבוע שעבר חברתי הושיבה אותי לשיחה וטענה בכל תוקף: איבדנו את הרומנטיקה, אין לנו יותר ספונטניות. הכל מתוכנן מראש ויפה שעה אחת קודם.
יכולתי להיעלב, להתחיל להאשים את תקופת המבחנים העמוסה שלה, שיחד עם העבודה לא משאירים לה זמן לנשום. יכולתי למצוא אלף ואחד תירוצים אחרים, אבל אז פשפשתי בזיכרון וגיליתי שהפעם האחרונה שעשינו משהו סופר רומנטי הייתה כשחגגנו שנתיים יחד - וזה היה די מזמן. יכול להיות שבאמת איבדתי את הרומנטיקה?
אני רוצה לחשוב שלא איבדתי, שכחתי. למען האמת השיתוף הזה קצת פגע בי, בכל זאת אני גבר שמחשיב את עצמו לסופר-רומנטי. אז במקום לחשוב יותר מדי החלטתי לקחת אותה לחופש ספונטני מהיום למחר. היעד שנבחר היה מצפה רמון, גם בגלל שאחרי סריקה קצרה באינטרנט הצימרים שמצאתי שם היו הכי אטרקטיביים, בעיני, וגם בגלל האפשרות של המדבר הרומנטי.
אז באמת הסיבה הראשונה לבחור במצפה רמון, וחשובה בהחלט, הייתה מתחם צימרים שמצאתי די בקלות - "על גג המדבר". אחד הדברים שהכי משכו אותי בהם הייתה העובדה שהם צימרים חדשים יחסית, פחות או יותר בני שנה, כך שהכל יהיה שם חדש, ולא משומש ושחוק עד היסוד כמו שקורה לפעמים כשמגיעים בצימרים.
המשך הקריאה ביסס את ההחלטה שלי כשראיתי שנכתב שם שכשנגיע יחכו לנו בצימר כל הפינוקים הקטנים שישלימו לנו את החופשה - אם זה בקבוק יין או מים מינרלים, סלסלת פירות, וכמובן ג'קוזי מפנק. בקיצור, כל מה שאנחנו צריכים כדי להעלות את מפלס הרומנטיקה.
בכל מקרה, הייתי מוותר על הפינוקים אם היו מכריחים אותי לבחור ביניהם לבין אטרקציה אחרת שהציעו - טלסקופ שבו נוכל להשתמש כדי לתצפת על הכוכבים בשמיו הנקיים של המדבר.
קבעתי עם חברתי לאסוף אותה אחרי הלימודים, ובמקום לנסוע הביתה עליתי על הכביש שמוביל דרומה למצפה רמון. היא בהתחלה לא כל כך הבינה מה קורה ואז כשכבר קלטה, חייכתי אליה ואמרתי "הפתעה". זה היה מספיק בשביל שהיא תבין מה קורה. אחרי הכל, היא כבר מכירה את הראש שלי. "הייתי צריכה לנחש" היא חייכה אלי בחזרה.
כשהגענו כל היופי שעליו קראתי באתר האינטרנט נגלה לפנינו - מהמרצפות החדשות, דרך ספות העור השחורות וכלה בטלוויזיה. אני חוזר על העניין הזה של ה"חדש" כי הוא לא מובן מאליו.
נכון שהרבה צימרים משתדלים לשמור על ניקיון ועל מראה מסודר, אבל מה לעשות - תמיד רואים את נזקי הזמן - קרע פה, בלאי קטן שם. כאן הכל נראה כאילו אנחנו הראשונים שמשתמשים בו.
כזכור, צימרים במדבר היו בעצם רק תירוץ בשביל הסיבה המרכזית שלשמה נבחר היעד - העצמת הרומנטיקה. כל הפינוקים והניחוח החדיש הם רק עוד כלי להעלאת את הרומנטיקה, או לפחות בעיניי חברתי.
אחרי ערב סופר-רומנטי ולילה של תצפית על השמיים, עם עוד כמה דברים שאי אפשר לכתוב עליהם, לקחתי אותה לטיול רומנטי בלב המדבר. רק אנחנו והשקט שמסביב. עכשיו אני רוצה לראות אותה אומרת עלי שאני לא מספיק רומנטי.