התרת נישואים / גירושין אזרחיים

בני הזוג נשואים שאינם משתייכים לאותה עדה דתית, המעוניינים לסיים את נישואיהם יעשו זאת באמצעות הליך הקרוי 'התרת נישואין', במסגרת הליך זה תוגש על ידי בני הזוג או על ידי אחד מבני הזוג תביעה להתרת נישואין לבית המשפט המוסמך, זאת בשונה ממקרה בו שני בני הזוג המשתייכים לאותה עדה דתית, במצב זה אם יבחרו בני הזוג להתגרש יהא עליהם לפנות  לבית הדין הדתי, שכן חוק התרת נישואין אינו חל עליהם. 

המונח התרת נישואין מוגדר בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק התרת נישואין") במספר אופנים:

·         גירושין;

·         ביטול נישואין;

·         הכרזה על הנישואין כבטלים מעיקרם.

הסמכות להתיר נישואי בני הזוג שנישאו בנישואי תערובת נתונה לבית דין דתי או לבית המשפט לענייני משפחה במקרה בו נקבע כי התרת הנישואין אינו בסמכותו של בית הדין הדתי. כל אחד מהצדדים או היועץ המשפטי לממשלה רשאים לפנות בבקשה לנשיא בית המשפט העליון על מנת שיורה למי תהא נתונה סמכות השיפוט בהתרת הנישואין.

על פי רוב יופנו בני הזוג לבית משפט לענייני משפחה. בית המשפט יבחן את השתייכותם הדתית של בני הזוג וישלח פניה לבתי הדין הדתיים בכדי לבדוק אם יש צורך לדון בהתרת הנישואין של בני הזוג על פי הדין הדתי. החלטת בתי הדין תינתן בתוך שלושה חודשים.

במידה והחליט אחד מבתי הדין כי אכן קיים צורך לדון בעניין על פי הדין הדתי- קרי שיש צורך בגירושין ולא בהתרת נישואין, יעביר בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי  על מנת שזה יקבע מועד לדיון בבקשת בני הזוג.

במידה והחליט בית הדין הדתי כי אין צורך לדון בעניין על פי הדין הדתי, קרי שאין צורך בגירושין, בית המשפט לענייני משפחה ידון בבבקשת בני הזוג להתיר את נישואיהם. ככל שבית המשפט לענייני משפחה הוא שידון בהתרת הנישואין, העניין ידון על פי כללי ברירת הדין, בסדר שלהלן (הכללים החלופיים):

·      הדין הפנימי של מקום מושבם של בני הזוג;

·      הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

·      הדין הפנימי החל  בארץ אזחותם של בני הזוג;

·      הדין הפנימי החל במקום עריכת הנישואין;

במידה ואף אחד מן התנאים דלעיל אינו מתקיים, יהא רשאי בית המשפט לענייני משפחה לדון בעניין לפי הדין הפנימי החל  במקום מושבו של אחד מבני הזוג.

יש להבהיר, כי במקרה בו ואחד מבני הזוג הינו יהודי, וחרף אי ההכרה של בתי הדין הרבניים בנישואי תערובת, הרי שקיים ספק קידושין ולכן ידרוש בית הדין הרבני גט לחומרא, ובקשת בני הזוג  להתרת הנישואין במקרה זה תידון בפני בית הדין הרבני.

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה (התרת נישואין, גירושין אזרחיים, עורך דין גירושין) לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.