כאשר אישה מעוניינת כי, יוצהר שאדם מסוים הנו אבי ילדה, עליה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה להוכחת אבהות.
למעשה, מטרתה של תביעת אבהות, הנה כי תהיה גושפנקא משפטית לכך שאדם מסוים הוא אביו של ילד מסוים, ומרגע שניתן פסק דין אשר מצהיר על אבהותו של אדם מסוים על ילד מסוים, הרי שקמות לאותו ילד זכויות כאלה או אחרות לרבות זכויות בדבר קבלת מזונות מאביו.
חשוב לציין כי, במידה וניתן צו המורה על בדיקת אבהות מסגרת תביעת אבהות, ואותו אדם אשר כנגדו ניתן הצו מסרב לעשות כן, לא ניתן יהיה לחייבו לעבור את אותה בדיקת אבהות, אולם, סירובו ישמש לו לרועץ ויוכל לשמש כראיה נגדו, אשר בסופו של יום, תוביל למצב דברים לפיו, בית המשפט לענייני משפחה ייתן פסק דין, המצהיר על אבהות של אדם מסוים כלפי ילד מסוים.
בבואם של בתי המשפט ליתן פסק דין המצהיר על אבהות במסגרת תביעת אבהות אשר מונחת בפניו, העיקרון שינחה אותו בטרם מתן פסק הדין, הנו טובת הילד. לאחר שיינתן פסק דין המצהיר על אבהות, ניתן יהיה לפנות עימו לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש תביעת מזונות.
אחת הסיבות אשר בגינן בית המשפט לענייני משפחה, יימנע מליתן צו המורה על בדיקת אבהות, במסגרת תביעת אבהות, הנה כאשר מדובר במצב דברים בו, אישה נשואה הרתה לגבר אחר. שכן, במצב דברים שכזה הילד עלול להיחשב כממזר, ועל כן אותה תביעת אבהות לא תתקבל בנסיבות שכאלו.
יודגש כי, בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין : "שם אביו של ילד שנולד לאישה פנויה ירשם עפ"י הודעת האב והאם כאחד או עפ"י פס"ד של בימ"ש או בי"ד מוסמך".
משכך, במידה והאב לא נותן הודעה בדבר אבהותו על ילד מסוים, לא נותר אלא להגיש כנגדו תביעת אבהות, אשר במסגרתה, הוא יישלח לבדיקת אבהות ולאחר מכן יינתן פסק דין המצהיר על אבהות ואשר ניתן יהיה לרשום איתו במשרד הפנים את עצם האבהות של אותו אדם על ילד מסוים.
אדם מסוים יכול למסור הודעה על אבהות כאמור, למשרד הפנים, תוך שלוש שנים מיום היוולדו של הילד, שאם לא כן, לא תהיה ברירה אלא להגיש תביעת אבהות, אשר במסגרתה יינתן פסק דין המצהיר על אבהות ואשר רק באמצעותו ניתן יהיה לערוך את הרישום במשרד הפנים.