איך להתמודד עם מצב של לפני פשיטת רגל

רגע לפני פשיטת רגל - איך יוצאים מזה?

במאמר הזה אדבר על המצב, שכולנו מכירים- להיות רגע לפני פשיטת רגל. אם לא אנחנו אז חברים שלנו או קרובים שלנו. לפי נתונים אחרונים, 46% ממשפחות ישראל עומדות במצב המוגדר " רגע לפני פשיטת רגל". איך מגיעים לשם? איך יוצאים מזה?

מה זה "רגע לפני פשיטת רגל" ? אתאר סיטואציה שמוכרת לכולנו : אני ובת זוגתי מרוויחים יחד 14,000 אלף שקל נטו. לא רע בכלל, הלוואי על כולם. ההוצאות שלנו הן כאלה: 4,500 ₪לחודש- משכנתא (כולל ביטוחים), 2,200 ₪ לחודש- קניות מזון ( מתוך הנחה שמדובר במשפחה עם שני ילדים). 2,000 ₪ לחודש - החזקת רכב ( הכוללת ביטוחים, דלק, שטיפות, טסט, תחזוקה שוטפת, אך לא כולל תיקונים גדולים או החלפת רכב, שמצריכה סכום נוסף). 2,000 ₪לחודש - הוצאות תקשורת כמו הוט, פלפונים, יס, אינטרנט וחבילות טלפון קווי, שיחות לחו"ל ועוד. 2,000 ₪ לחודש- הוצאות מזומן ובילויים, כמו קניית אוכל בעבודה, שתייה ופיצוחים, סיגריות, סרט, מסעדה, פאב או כל דבר אחר. 1,500 ₪ לחודש - תשלומי בית ספר וגנים לילדים. 1,200 ₪לחודש- הוצאות בית כמו ארנונה, ועד בית, מים, חשמל, טלפון של בזק ותיקונים קטנים פה ושם.

שימו לב שלא מניתי את כל ההוצאות הקיימות, כמו מיטה חדשה לילדים או להורים, החלפת רכב, טיול לסוף שבוע או לחו"ל או מיליון דברים אחרים שאתם יכולים לחשוב עליהם, שנופלים משום מקום. אפילו בלי כל ההוצאות הנוספות הגעתי כבר להוצאות חודשיות של 15,400 ₪, יותר כסף ממה שאני ובת זוגתי מרוויחים. כל חודש אנחנו מעמיקים את המינוס שלנו בעוד 1,400 ₪. המינוס מתחיל להצטבר וכל חודש הוא גודל בעוד 1,400 ₪ וגם צובר ריביות. מה עושים ?

בשלב הראשון, כאשר רק נתקלים בבעיה, הפיתרון הוא פשוט- להיכנס למינוס במסגרת אשראי, אך זה לא מספיק להרבה זמן, אם מסגרת האשראי שלנו בבנק היא 10,000 ₪, תוך פחות משמונה חודשים, אנחנו מגיעים למינוס מקסימאלי, שלא ניתן לעבור אותו.

ברגע שמסגרת האשראי מגיעה למיצוי ואין אפשרות להיכנס למינוס נוסף, מגיע השלב השני- לקחת הלוואה. את ההלוואה הראשונה הבנק נותן לנו בקלות, הרי אנחנו לקוחות טובים, מרוויחים 14,000 ₪ נטו, אין שום בעיה לתת לנו הלוואה בתנאים טובים. אך גם ההלוואה לא מספיקה, נניח לקחנו הלוואה של 10,000 ₪, סגרנו את כל המינוס שלנו והחשבון עובר ושב עומד כרגע על אפס. פתחנו דף חדש. הבעיה היא שאנחנו עדיין מוציאים 1,400 ₪ לחודש יותר ממה שאנחנו מכניסים. מה גם שעכשיו התווסף גם החזר ההלוואה( נניח שההלוואה היא לשנה, החזר חודשי של כ 800 ₪ ) והגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות ל 2,200 ₪ לחודש. במצב החדש, תוך פחות מחמישה חודשים, אנחנו שוב נהייה במצב שבו מיצינו את מסגרת האשראי עד תומה. אחרי אותם החמישה חודשים, כאשר המסגרת שוב מוצתה, אנחנו שוב מגיעים לבנק לבקש הלוואה.

גם הפעם הזאת, אין עדיין בעיה לקבל הלוואה, אנחנו עדין לקוחות טובים של הבנק והבנקאית לא צופה שום בעיה בהחזר ההלוואה. נניח שלקחנו עוד 10,000 ₪, החזר חודשי של כ8,000 ₪ בחודש, פעם נוספת פתחנו דף חדש, אך ההבדל בין ההוצאות להכנסות גדל ל3,000 ₪ בחודש. בקצב הקיים, תוך 3 חודשים אנחנו נחזור למיצוי מסגרת האשראי שלנו, ולבקשת הלוואה נוספת.

השורה התחתונה היא שתוך פרק זמן לא ארוך במיוחד, אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו נלך לבנק לבקש הלוואה נוספת- אך הבנקאי יסרב. אנחנו כבר לא נהיה לקוחות טובים, אלא לקוחות בסיכון, שלא זכאים לאשראי נוסף. להיפך, לקוחות כאלה זוכים לטלפונים מודאגים מהבנק, נוסח: מה קורה עם המינוס?

הבהרה : אתם בטח חושבים עכשיו :"אבל זה לא מדויק, משכורות עולות עם הזמן, נפתחות קרנות השתלמות, קופות גמל, בונוסים מהעבודה ועוד." כל זה נכון, אבל העיקרון נשאר דומה : כל עוד ההוצאות הן יותר מההכנסות, לא משנה מה קורה בדרך, סוף הדרך הוא פשיטת רגל כספית. רק אוסיף, שגם ההוצאות נוטות לעלות במשך הזמן. אם המשכורות עולות, גם רמת החיים עולה. במקום אילת, נוסעים לחוץ לארץ, במקום מאזדה 3 שנת 2005, רוצים שנת 2010. במקום דירה בחולון, רוצים דירה ורעננה ועוד. בנוסף, נולדים ילדים נוספים ויחד איתם ההוצאות צומחות.

אז הגענו למצב שהמסגרת מוצתה, אנחנו מלאים בהלוואות ואין שום דרך להשיג שום כסף משום מקור. חוק מרפי מתחיל לעבוד נגדנו, מכל מקום אפשרי מתחילים להגיע חובות:

דו"ח תנועה מלפני חודשיים, שלא שילמנו והסכום הוכפל, ועד הבית רוצה צ'קים לחצי שנה קדימה, תשלום המשכנתא חזר, האוטו מתקלקל ברגע הכי לא מתאים. כל יום יש עוד מעטפה שמבקשת כסף בתא הדואר.

מה עושים?

1. הכנה נפשית- קודם כל ולפני הכול להכיר בזה שהמצב קשה וצריך לעשות משהו. זה השלב הכי קשה, ההתמודדות הנפשית הנדרשת פה היא אדירה. ברגע שמצהירים בגלוי שיש בעיה ויש צורך בפיתרון, כל המשפחה מתאחדת ומחליטה ביחד מה לעשות. אני לא יכול להדגיש מספיק עד כמה זה חשוב. ההכרה בעצם קיום הבעיה היא הדבר הכי חשוב.

2. הכנת השטח- הכוונה היא להבין מה בדיוק גודל הבעיה. זה אומר לעבור בכל הבנקים שבהם יש לנו הלוואות( בדרך כלל זה יותר מבנק אחד ) ולקבל פירוט מדויק על גודל החוב ועל כמה עומדים התשלומים החודשיים. להגיע לכל המקומות שבהם יש לנו חוב כספי שעומד לפירעון ולקבל פירוט כתוב של הסכום. המקומות הללו יכולים להיות: מקום העבודה, דוח'ות שלא שולמו, תביעות משפטיות עומדות, אגרות שלא שולמו, ועד בית שלא שולם, חובות לגנים ובתי ספר שלא שולמו, חובות לבזק, יס, חברות תקשורת, תשלומים על רכב, צ'קים שחזרו או עומדים לחזור. הרעיון הוא לדעת בדיוק על כמה כסף עומדים החובות שלנו. אין צורך להיבהל מהמספר, זה קריטי לדעת מהו ( מניסיון של שנים, אני יכול להעריך שהסכום עומד בדרך כלל על מעבר ל200,000 ₪).

3. תכנון אסטרטגיה. נניח שהגענו למסקנה שכלל החוב שלנו עומד על 250,000 ₪ סך הכול. אנחנו חייבים למצוא דרך לפרוע את כל הסכום בבת אחת. אין טעם לנסות להחזיר הלוואות או חובות בודדים מתוך הסכום הכולל, זה לא יעזור. ריביות פיגור על חוב בסדר גודל כזה הם מעל ל15% לשנה , כך שסגירה של מספר הלוואות לא תשנה את התמונה הגדולה. בגלל ריביות הפיגור הגבוהות, גובה החוב ימשיך לטפוח. הפיתרון חייב להיות כולל, כזה שיאפס את כל החובות יחד וייתן לנו להתחיל מחדש באמת.

כמה אפשרויות:

א. אולי ישנה אפשרות לארגן הלוואה ענקית בגובה 250,000 ₪ מאחד הבנקים או חברות הביטוח ( כנגד קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות ). ניסיון העבר אומר שככל הנראה זה לא יקרה. היות ואנחנו במצב פיננסי סופני, ריבית הפיגורים הולכת וטופחת בכל המקומות, אף בנק לא ייתן לנו הלוואה נוספת.

ב. לגייס את הסכום מקרובי משפחה או חברים. היות והסכום הוא עצום, גם האפשרות הזו היא לא ריאלית.

ג. למכור את הדירה ולקנות במקומה דירה זולה, כאשר ההבדל בין הדירה הקיימת לזאת החדשה צריך להיות 250,000 ₪. אפשר גם שילוב בין שלושתם, לגייס סכום כל שהוא ממשפחה, חברים ומאחד הבנקים ואת שאר הסכום לגייס מהחלפת הדירה הקיימת בזולה יותר.

במידה ואף אחת מהפעולות הנ"ל לא מתאפשרת, מגיעים לאפשרות הקשה מכולן, אך גם הנכונה מכולן, (במצב הזה מאוד מומלץ להיעזר ביועץ כלכלי מומחה).

מה עושים?

א. מנסחים מכתב המפרט את מצבנו הכלכלי הקשה, את העובדה שאנו לא יכולים לעמוד בהחזרי החוב ומדגישים את העובדה שלא נוכל לשלם את התשלומים הבאים. במכתב אנחנו מפרטים את כל הסיבות שגרמו לנו להגיע למצב הזה. אני מדגיש- המכתב צריך להיות כנה ( במובן של התמודדות ישירה עם הבעיה), אך חשוב יותר הוא צריך להיות מעורר רחמים וסוחט דמעות( אם אין סיבות אמיתיות שיגרמו לו להיות סוחט דמעות, צריך להמציא אותן, למשל: הורידו אותי בדרגה בעבודה, אני מרוויח שלושים אחוז פחות ממה שהרווחתי, תאונות, מחלות, טראומות, כל דבר בא בחשבון.). אני מדגיש שוב: המכתב צריך להיות סוחט דמעות.

ב. שולחים את המכתב לכל המקומות, בהם אנחנו חייבים כסף ומוודאים בשיחת טלפון שהם אכן קיבלו את המכתב.

ג. לאחר מספר ימים, אם לא התקבלה תגובה, יוצרים קשר עם כל המקומות ומנסים לקבוע פגישה בכל אחד מהמקומות הללו. כשהמטרה היא להיפגש עם בעל הסמכות הגבוהה ביותר. הרעיון הוא : כמה שיותר בכיר, כך הוא מקבל החלטות במהירות וללא אנשים נוספים.

ד. הולכים לפגישה מצוידים בכל המסמכים האפשריים שתומכים בטענה שלנו- "אין לנו כסף לשלם לך". אני מדגיש פעם נוספת, אם אין מספיק מסמכים כאלו, אנחנו מאלתרים אותם.

ה. בעת הפגישה אנחנו מנסים להגיע למצב שבו מוחלים לנו על חלק מהחוב( הסדר חוב) ו/או פורסים לנו את התשלומים לתקופה ארוכה יותר. בחלק גדול מהמקומות זה יצליח ( לדוגמה : יוותרו לנו על דוחות חניה, אבל נצטרך לכתוב עוד מכתבים מעוררי רחמים), אבל להזהירכם מראש, זה ייקח עוד הרבה מכתבים מעוררי רחמים לגורמים נוספים ובחלק מהמקרים ישלחו לנו נציגים הביתה כדי לוודא שכל העובדות במכתב הן נכונות.

אין מה לדאוג מהביקורים הללו, רק צריך לדבוק בכל מה שסיפרנו ולהציף את המבקר במסמכים המראים כמה מסכנים אנחנו.

השורה התחתונה היא כזאת : המטרה היא להגיע למצב שבו בעזרת ויתורי החוב ופריסת חוב כוללת , ההכנסות שלנו יעברו את ההוצאות שלנו. זה קשה מאוד, אך בעזרת מו"מ מול כל הגורמים הללו, ניתן להתקרב לכך. את שאר הפער יהיה צורך להשלים בעזרת חיסכון בהוצאות והצטמצמות, אך זה במאמר הבא.

הכותב הוא יועץ כלכלי ובעל חברת ייעוץ כלכלי.