אגף קהילה ומשמר אזרחי

 אקמ, -אגף קהילה ומשמר אזרחי

 הקמת היש"ק – יחידת שיטור קהילתי.

הרעיון המקורי היה הקמת יחידה עצמאית, שעליה הוטלה האחריות להובלת תהליכי השינוי הלכה למעשה באופן ישיר, כמו גם באמצעות מערכי המשטרה הפרוסים בכל רמות השטח. בהיות מתנדבי המשמר האזרחי כגשר בין הקהילה לבין המשטרה, עצמאות היחידה גזרה ניתוק מרכיב העשייה הקהילתית מהמשמר האזרחי, מצב שהסתבר כבעייתי, עניינית ומקצועית כאחד.

בשנת 1998 החליט מפכ"ל המשטרה דאז, על איחודה של היחידה עם המשמר האזרחי. זאת, כפועל יוצא מיישום השיטור הקהילתי ומקנייתו אחיזה במשטרה ובחברה, כמו גם כתוצאה מתהליכים פנים-משטרתיים נוספים, ששמו דגש על שיפור השירות לציבור ועל ייעולם ומהשאיפה לרתום את הציבור לעשייה משטרתית להעלאת איכות החיים.

אמנם, האחריות המקצועית על יישום התפיסה, על הובלתה ועל קידומה היא באחריות אגף קהילה ומשמר אזרחי, אולם ברור כיום, לאחר מעל לעשור של עשייה נחושה ושל פעילות רצופה ושיטתית, הזוכה לגיבוי פיקוד המשטרה, לתמיכתו ולאמונתו, כי אין זו נחלת האגף לבדו, אלא נחלת כלל שוטרי משטרת-ישראל, בכל הרמות, ושל עשרות אלפי מתנדבי המשמר האזרחי, בכל המגזרים והתפקידים.

כהמשך טבעי לאמור, באותה השנה, פרי מהלך אסטרטגי, החליט פיקוד משטרת-ישראל על הקמת אגף קהילה ומשמר אזרחי. החל מראשית שנת 1999, פועל האגף כגוף מטה המאגד תחתיו, תחת קורת-גג אחת, את מכלול ההיבטים הנקשרים לקידום המשמר האזרחי על עשרות אלפי מתנדביו, את תחום השיטור הקהילתי על מגוון נושאיו ויוזמותיו ואת הטיפול בכלל נושאי ההסברה והתקשורת של האגף באופן פרטני ובחלקו - של כלל משטרת-ישראל.

בשנים שחלפו מאז הקמת האגף במבנהו החדש, שוקדים גורמי המקצוע שבו, בשילוב גורמי המערך ברמות השטח, על יצירת התשתית הארגונית הראויה למשימה, בהתאם לפריסת המערך המקצועי ולייעודיו של האגף.

מטבע הדברים, מתמקדת העשייה במשמר האזרחי ובהעצמתו, הן בתחום כוח האדם והמשימות והן בתחום חיזוק הקשר עם הקהילה ובשיפור אמון הציבור במשטרה, ובשיטור הקהילתי, תפיסה שיישומיה מהווים ציר עשייה מרכזי, ומאפשרים הובלת שינויים אסטרטגיים במשטרה ומתן מענה אפקטיבי לנושאים מרכזיים, שנמצאים על סדר היום הציבורי. ההסברה והדוברות באגף, כמו גם תזמורת המשטרה, הכפופה לפיקוד האגף, משמשות כלים תומכים ומסייעים, המתחייבים לצורך שיווק הנושאים המוזכרים ולהגברת המודעות ליתרונותיהם ולנחיצותם, הן בתוך המשטרה והן מחוצה לה. אלו, פועלות להידוק הקשר בין המשטרה לבין הקהילה, משתלבות בפרויקטים שונים - קהילתיים, משטרתיים ואחרים, באמצעות פרסומים יזומים, הפקת ביטאון האגף ועוד.

התהליכים, המאפיינים בשנים האחרונות את העולם כולו, אינם פוסחים גם על ישראל. החברה הישראלית עוברת תהליכים מגוונים, כמעט בכל היבט נבחן. אלה, מטבעם, משפיעים גם על סדר יומה של משטרת-ישראל. הבולטים שבתהליכים, הם התעצמות הקהילה והרשויות המקומיות, עליית המודעות לשירות איכותי וחשיפה גוברת לאמצעי תקשורת, ארציים ומקומיים, אלקטרוניים וכתובים.

התהליכים המוזכרים, לצד תהליכים רבים נוספים, המאפיינים חברות בכלל וכמובן גם את החברה הישראלית, מחייבים ביצוע שוטף של התאמות מתבקשות, ויצירת סדר עדיפות משתנה של משימות משטרתיות, בהתאם.

אגף קהילה ומשמר אזרחי הוא האגף האמון, יותר מכל אגף אחר במשטרת-ישראל, על הקשר עם הציבור ועל יחסי הגומלין בין המשטרה לבין הקהילה. אשר על כן, מקפיד פיקוד האגף הקפדה יתרה על התאמת משימותיו לצורכי האוכלוסייה המשתנים, על מגוון פלחיה, ולציפיות הציבור, כיאה לגוף אכיפת חוק מתקדם בעולם המערבי במאה ה- 21.

מעבר לאמור, הרציונל המכתיב את העשייה הוא, כי אינטגרציה נכונה בין כלל נושאי עבודת האגף, תוך שמירה על יישום עקרונותיהם המרכזיים, תביא לניצול משאבים אופטימאלי, כמו גם לרצף, לעקביות ולאחידות המתבקשים, בכל הנוגע לקשריה של המשטרה עם הקהילה, שאותה היא משרתת, להעלאת איכות חיי חבריה.

במהלך השנים האחרונות היה האגף שותף מלא באירועים המרכזיים שאירעו ברמה הלאומית (ראה ספר קהילה ומשמר האזרחי מהדורה שביעית 2008), החל מגל הפיגועים שהתרחש משנת 2000 שהביא לגידול משמעותי במספר המתנדבים בתחום האבטחה שסייעו בשמירה על בטחון הפנים.

לאחר אירועי אוקטובר 2000 נערכו שינויים מרחיקי לכת. הושם דגש מיוחד על טיפוח תחום ההתנדבות והיחידות המיוחדות במגזר הערבי ופתיחת מש"קים והצטיידות בכלי רכב חדשים וייחודיים למגזר זה.

לראשונה נעו ניידות שיטור קהילתי שעליהם כיתוב בעברית ובערבית נפתחו 39 מש"קים ומספרם עלה ל-57 מש"קים, כ"כ מספר המתנדבים עלה מ-872 בשנת 1999 ל-2621 בשנת 2001. 

ההשקעה הגדולה במגזר הערבי נתנה את אותותיה באירועי אוקטובר 2000, כאשר מתנדבים רבים המשיכו בפעילותם , ושימשו גורם ממתן ומרגיע. בהמשך הם היו שותפים להקמת מש"קים חדשים ולגיוס מתנדבים רבים.

המצב הביטחוני גרם לגידול משמעותי במספר המתנדבים בתחומי האבטחה עד שנת 2000 היו 40 משמרי שכונה ב-2001 הוכפל מספרם.

השנים 2002-3 התאפיינו בחזרה לשורשים. המשא"ז מנה מעל 000 ,70 מתנדבים. אינתיפאדת אל אקצה, המצב הביטחוני הקשה ומאמץ ההסברה לגיוס מתנדבים הביאו לגיוסם של למעלה

מ-50,000 מתנדבים תוך שנתיים מעבר לתנופת ההתנדבות הגדולה, ארגונים רבים מתחום הקהילה, ארגוני התנדבות, גופים מסחריים, משרדי ממשלה וגם תורמים מקהילות יהודיות מחו"ל נרתמו לסייע להתנדבות.

השותפות עם הסוכנות היהודית איפשרה רכישתם של 39 ניידות לביטחון בשכונות, ובתוך שנה הושלמה הכמות ל-100 אלף בנוסף נרכשו מאות מכשירי קשר.

עמותת "אור ירוק" העבירה 22 ניידות תנועה נוספות במהלך שנת 2001 (בסה"כ רכשה 100 ניידות).

המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף אק"ם הקימו יח' חדשות כמו בט"ש לקניונים, יח' אבטחת תחבורה ציבורית ויח' אבטחת מוסדות חינוך.

בשנת 2002 נוספו 69 יחידות חדשות למשמר השכונה והוקמו יחידות משמר בתי- הספר.

שנת 2004 עמדה בסימן אירוע שלושים שנות התנדבות במשמר האזרחי. האירוע שפתח את החגיגות נערך במעלות בגלל התקפת הטרור שהתרחשה ב-15.5.74 ושהייתה המניע העיקרי להקמת המשא"ז. בנוסף, נערכו במחוזות, בערים ובישובים חידון ידיעת משא"ז לנוער, ואירוע מרכזי גדול באתר ההנצחה בלטרון.

שנת 2005 עמדה בסימן ההתנתקות 2005 קצינים רבים מהאגף נטלו חלק באחד המבצעים הגדולים ביותר בהם השתתפה משטרת-ישראל מאז הקמתה. במסגרת זו הוטלה על האגף האחריות להקמת מרכז מידע לציבור במהלך מבצע ההינתקות.

מרכז המידע איחד גורמי משטרה, צה"ל ומנהלת סל"ע (סיוע למפוני עזה ושומרון) במטרה ליצור כתובת אחידה למתן מענה לפניות הציבור במכלול הסוגיות הנוגעות למבצע ולהשלכותיו. בנוסף היה אחראי האגף להפעלת מרכז תקשורת כולל תיעוד, דברור והכשרות, לצד מערך של קצינים דוברי שפות זרות.

באותה שנה התחילה להסתמן מגמה של יצירת תשתית בתחום המניעה שתתבסס על כוח אדם מתנדב, ניהול עצמאי בתיאום עם תחנת המשטרה המקומית והרשות. הרעיון קיבל תאוצה בשנת 2006 תחת הכותרת "בטחון רב קהילתי" או "ברק".

במהלך שנת 2005 החל פיתוח מיזם ברק, המאחד את כלל הגורמים המשטרתיים לצורך ניצול מלא של סמכויות, של ידע ושל משאבים למניעת עבריינות לסוגיה. מתנדבי האבטחה יחד עם השוטרים הקהילתיים, עם שוטרי התחנה, עם גורמים עירוניים ועם ארגונים קהילתיים פועלים יחדיו להגברת ביטחונם האישי של התושבים באזור מגוריהם. זאת למניעת תופעות שליליות, המטרידות את התושבים כעבריינות רכוש, חטיפת תיקים, בריונות , הקמת רעש, ונדליזם ועוד.

בהמשך פותח מיזם ברק לגיל הזהב בשותפות עם אשל/ג'וינט ישראל בסיוע משרד הרווחה/השירות לזקן , רשויות מקומיות עמותות וארגונים למען הזקן. מטרות המיזם הן: לשפר את הביטחון האישי של הזקנים בביתם ומחוץ לביתם, למנוע עבירות כלפיהם, במקומות מועדים לפורענות ולשפר את מודעותם עצמם ואת מודעות אנשי מקצוע ומטפלים לגבי הצורך בדיווח על פגיעה והתעללות בזקנים. במסגרת זו פועלים השוטרים הקהילתיים יחד עם אבות הקהילות התומכות בשכונות בהן יש ריכוזי זקנים וביניהם עולים חדשים, חרדים וערבים. תחומי הפעילות מתמקדים במניעה ליווי זקנים לבנקים וחזרה לבתיהם ע"י בני נוער המגויסים למשא"ז ביום קבלת הקצבאות וליווי ליציאה חברתית,זאת לצד פרסום והסברת כללי זהירות בבית ומחוצה לו, לצורך הגברת ביטחונם של הזקנים ולצמצום תופעות הפשיעה כלפיהם.

קיץ 2006 עמד בסימן מלחמת לבנון השנייה. המשמר האזרחי חזר לייעודו המקורי עת הפך העורף לחזית וישובי הצפון היו תחת מתקפת טילים במשך שלושים ושלושה ימים. המתנדבים היו שותפים לאחריות על הביטחון והיו מעורבים בשמירה על שלומם של התושבים, שנאלצו לשהות כל העת במקלטים. המעורבות ראויה לציון, במיוחד לאור העובדה שחלק מתושבי הצפון עזבו לאזור המרכז (בתוכם גם משפחות המתנדבים), מעורבות המתנדבים בפעילות הביטחונית שימשה כמעטפת קהילתית תומכת ומסייעת, לצד כוחות הביטחון והשוטרים.

בצד פעילותם הברוכה של מתנדבי הצפון הגיעו פניות ממתנדבים רבים, בכל הארץ, שביקשו להצטרף ולסייע לחבריהם בצפון. יחידות החילוץ, התצפית ומשמר הגבול, בתוספת מתנדבי יחידות מיוחדות עלו צפונה כדי לסייע. הרצון לתרום, השותפות והמעורבות בפעילות ההתנדבותית, תרמו לחיזוק החוסן החברתי וכושר העמידה של התושבים.

במסגרת מלחמת לבנון השנייה נפלו 7 מתנדבי משא"ז, מכל הארץ, במסגרת שירותם הצבאי. מתנדב אחד נהרג מפגיעת טיל במוסך הרכבת בחיפה. יהא זכרם ברוך.

החל משנת 2007 שותף האגף למהלך אסטרטגי ארוך טווח, שמטרתו לייעל משמעותית את השיטור הקהילתי והפעלת המתנדבים במשטרת ישראל.

השילוב בין שיטת שיטור, הנחשבת למתקדמת מסוגה, לבין ארגון ההתנדבות המשטרתי הגדול בעולם, הניב מודל מצליח, שעלותו מצומצמת והישגיו הצפויים רבים. מדובר בקפיצת מדרגה באק"מ ובמשטרת ישראל, השיטור הקהילתי והמתנדבים יהפכו לקו הראשון והמשמעותי בקידום כיווני הפעולה של המשטרה.

הוחלט על חיבור מרכזי השיטור הקהילתי לבסיסי הפעלת המתנדבים לעבודה ממוקדת ומתוזמנת לפי יעדים ברורים, אזור טריטוריאלי מוגדר ותוכנית מדידה. המש"ק המשולב מחבר את מתנדבי המשמר האזרחי למש"ק. מפקד המש"ק מקבל אחריות טריטוריאלית, יעדיו נגזרים מיעדי התחנה ופעילותו תימדד. המתנדבים עוברים למתכונת הפעלה חדשה, כאשר מפקד הבסיס הופך לשוטר קהילתי והמתנדבים מופעלים במוקדי פשיעה עפ"י מידע מודיעיני, צרכי התחנה והקהילה לצמצום תופעות פשיעה ולהגברת הביטחון האישי .      

אל תוך המש"ק המשולב מתחברים גורמי רשות, פיקוח עירוני, מוקד 106, מנהלות שכונתיות, וועדים וארגונים נוספים. כולם מופעלים בצורה מתוזמנת ממוקדת ובפיקודו של מפקד המש"ק.

התכנית מאפשרת קידום מפקדי הבסיסים, התמקצעות משטרתית והפיכת מיזם "ברק" לשיטת הפעלה לכלל המתנדבים. ההפעלה ממוקדת בתופעות פשיעה וביטחון.

מתנדבי משא"ז מעבר לים

יחידת רופאי השיניים של המשא"ז הקיימת מזה כתשע שנים מונה כ-30 מתנדבים, המוזעקים בהתאם לצורך באירועים הכוללים אסונות כפיגועים, תאונות-דרכים וכו'.

ההשתלבות של רופאי השיניים באירועים חריגים כאלה תורמת לקידום הנושא כחלק מתהליך הזיהוי, בהם לשיניים תפקיד מכריע.

לאחרונה יצאה ד"ר אורנה רוזנבלט, רופאת שיניים במקצועה, המתנדבת מזה כשש שנים ביחידת רופאי השיניים של המשא"ז עם המשלחת הישראלית בעקבות אסון התרסקות המטוס בתאילנד.

על האירוע נודע לה באמצעות בנה דרך האינטרנט, בעקבות המידע יצרה קשר עם הממונים והביעה נכונות לצאת למשימה בתאילנד.

המשלחת הישראלית היתה המשלחת המקצועית היחידה שהגיעה לשם. מטרתה הייתה לפעול ולשלוט בתהליך הזיהוי של הגופות באופן ודאי, בהתאם לנתונים ולסטנדרטים מדעיים גבוהים.

האמון שנוצר בין חברי המשלחת לבין התאילנדים איפשר את הסיוע המקצועי של המשלחת גם למדינות אחרות בזיהוי חלליהם בכלים המקצועיים.

התוצאה הסופית היתה, שכל הגופות של הישראלים הוחזרו הביתה עד ערב  יום כיפור תשס"ח.

לפני העלייה למטוס נערכו טקסים ונאמר "קדיש" כמתן כבוד לחללים.

שנת ה-60 למדינה היתה בסימן נוער. אגף קהילה ומשא"ז קבל את האחריות להובלת התכנית המערכתית למניעת אלימות בני נוער, בשותפות עם אח"ם/מחלקת הנוער, משרד החינוך/פורום וועד הורים ארצי, גף נוער קהילה, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית, מתנדבי משמר אזרחי, שוטרים קהילתיים ואנשי אקדמיה.

אירועי שנת ה-60 נפתחו ביום עיון ארצי שהתקיים עם פורום ועדי הורים ארצי, בהשתתפות נציגי נוער, אק"ם וועדי הורים מרחבי הארץ. מטרת יום העיון הייתה להציג את התכנית, שגובשה עם כלל הגורמים השותפים לקראת יישומה במהלך השנה ומבוססת על תשתית קיימת של תכניות המניעה במוסדות החינוך ההתמקדות במניעת אלימות, שיכרות, זהירות בדרכים, סובלנות והתנדבות. הרעיון והתכנית קרמו עור וגידים בעקבות מפגש מפכ"ל המשטרה, הנהגת הוועד הארצי של ההורים וראש אק"ם, שהתקיים קודם לכן.

הפעילות עם וועדי ההורים עסקה בהעצמת הסמכות ההורית והטיפול הייחודי בבני הנוער, והתקיימה במסגרת מפגשים עירוניים בתאום ועדי הורים עם קציני  הנוער, השוטרים הקהילתיים ומומחים. כמו כן, הוכנו ערכות הסברה להרצאות בפני הורים בנושא סמכות הורית והופקו תכניות טלוויזיה במסגרת משמר הקהילה בערוצים הקהילתיים שעסקו בהתנדבות נוער, מניעת אלימות, תחרות סרטים ומוסיקה וכו'.

התקיימו ימי שיא בבתי-ספר וכן תחרויות סרטים בנושא  מניעת אלימות , ביחד עם האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית , בוצעה פעילות קהילתית של תזמורת משטרת ישראל עם נוער ללימוד והופעה בתכנית טלוויזיה משותפת וקונצרטים משותפים. בהמשך נעשה חיבור בין התזמורת ללהקות נוער בדגש על מוסיקה רב-תרבותית.

פעילות מתוכננת נוספת שבוצעה היא החלפת הספ"כ וסגלי הפיקוד בתחנות ע"י מועצות התלמידים ליום אחד.

משמר הקהילה

במהלך השנתיים וחצי האחרונות מפיק האגף את תכנית הטלוויזיה "משמר הקהילה" בערוץ הקהילתי, בשת"פ עם מדיה תקשורת מפתח תקווה ובהתבסס על עבודת צוות תקשורת קהילתית. עד היום שודרו 30 תכניות העוסקות כולן בתחום הקהילה וההתנדבות. מאז התחילה התוכנית להיות משודרת היא הפכה לאחת התוכניות המרכזיות בשידורים הקהילתיים.

כנס זק"א ארצי

כנס מפקדי זק"א מחוזיים נערך בלוד, במעמד ראש אק"מ ניצב עוזי רוזן והרב הראשי למשטרת-ישראל, בהשתתפות ס' ר' אק"מ, קציני המטה ורבני המשטרה. הכנס עמד בסימן התייעלות, מחשוב אחדות ואחידות. במהלך הכנס חולקו ע"י ר' אק"מ מחשבים ניידים למפקדי זק"א המחוזיים וזאת במטרה לייעל את העברת הדיווחים והתחקירים במועדם.

ערב הצדעה ליחידות החילוץ

ערב הצדעה לכלל מתנדבי יחידות החילוץ, נערך לראשונה בבית מיומנה ביפו.

בכנס המרשים השתתפו 400 מתנדבי יחידות חילוץ מ-12 היחידות הפרוסות בכל רחבי

 הארץ.

כיבדו את המתנדבים המפכ"ל, הסמפכ"ל, מפקד מחוז ש"י, מ"מ מפקד מחוז דרומי

וכל פיקוד אק"מ מכל הארץ.

בערב המרגש נערך מפגש של כל המתנדבים, ביחד עם סגל אק"מ.

המפכ"ל ור' אק"מ ניצב עוזי רוזן ברכו את המשתתפים, רעיה של מתנדב מיחידת החילוץ ערבה

נשאה דברים בשם נשות המתנדבים, קול שבדרך כלל לא נשמע.

מתנדבי יחידת החילוץ ערבה הגיעו לכנס, לאחר שרק שעה קודם לכן חילצו מורה ששברה

רגל בנחל צפית בערבה.

דויד ברוזה עם מיומנה בהופעה "בחונטס" הפכו את הערב לסוער ורוגש בשלל צבעים,

מקצבים ומוסיקה.

תכנית הסברה משותפת של משטרת- ישראל ומשען

בתחום מניעת אלימות כלפי זקנים

כחלק מפעילות המניעה למען הזקנים נרתם אגף קהילה ומשא"ז בשותפות עם משען, רשת בתי דיור מוגן, למתן הרצאות לזקנים בכל הקשור להתנהגות מניעתית מפני עבירות וסכנות בחיי היום-יום.

במסגרת זו שולבו קציני האגף והמש"קים בהדרכות ובהרצאות בבתי הדיור של משען הפרוסים בעשרה מרכזים ברחבי הארץ. ההרצאות היו פתוחות לקהל הרחב ופורסמו בכל אמצעי התקשורת.

מבצע עופרת יצוקה בדרום

שנת 2008 הסתיימה בסימן מבצע "עופרת יצוקה", מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל ב27.12.08 ונמשך 22 יום. מטרתו היתה לפגוע קשה בממשל חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן.

בעקבות תחילת המבצע החל ירי נרחב של רקטות קסאם, רקטות גראד ופצצות מרגמה לעבר ישראל, ובהתאם לכך נתן פיקוד העורף הנחיות הגנה אזרחית לתושבי היישובים שבטווח הרקטות.

בעקבות המבצע נוצר מצב מיוחד שחייב את כוחות הביטחון בעורף להיות מוכנים לכל משימה או תרחיש אפשרי.

השוטרים והמתנדבים הרבים היו פרוסים בכוחות גדולים ובכוננות שיא ברחבי מרחב הנגב. הפריסה התמקדה בשלוש גזרות עיקריות: הישובים בעוטף עזה כולל הערים נתיבות ואופקים. מוכנות להפרות סדר במגזר הבדואי והיהודי ומוכנות באמצעות מחסומים בכניסה לערים ופעילויות נוספות לקיומו של הביטחון השוטף ומניעת טרור. כל זאת בנוסף לתפקידה העיקרי של המשטרה -מניעת עבירות ותפיסת עבריינים בשגרה.

שוטרי מרחב הנגב וקציניו פעלו במסגרת עבודה בת שתים עשרה שעות למשמרת.

מתנדבי המשמר האזרחי סייעו רבות לכוחות המשטרה בביצוע סיורים להגברת תחושת הביטחון, בסיוע בסגירת זירות והכוונת תנועה בעת נפילת רקטות. יחד עם זאת עסקו בחיזוק התושבים ששהו במקלטים. מפקדי המש"קים והשוטרים הקהילתיים המשיכו בפעילות השגרתית כדי לשדר רגיעה ושגרה לאוכלוסייה.

סיכום שנתי במצדה

ב-2008 הוחלט לקיים סיכום שנתי המשלב מורשת תרבות ומפגש של כל אנשי האגף ביחד עם נציגי השטח. הסיכום נערך במצדה והוא כלל ביקור ולימוד שבסופו סיכום שנתי מרשים וקצר, שנערך באודיטוריום המרכזי של מצדה. הוקרן בו סרט המסכם את פעילות האק"מ בשנת 2008

ר' האגף, ניצב עוזי רוזן סיכם את השנה. בדבריו ציין כי סגל האק"מ והמתנדבים בכל הרמות פעלו בנושאי הליבה העיקריים של המשטרה:- לוחמה בפשיעה ותאונות- דרכים.

בהמשך הוא הצביע על המגמות ועל כיווני הפעולה לשנת 2009.

בסיכום ובסיור השתתפו כל אנשי האגף, כולל תזמורת משטרת-ישראל, קציני אק"מ מחוזיים, מג"ב ואת"ן.

מתנדבי משא"ז על אופניים

כיום פועלים מעל 30 יחידות מתנדבים ובהם למעלה מ-350 מתנדבים בכל רחבי הארץ.

לאחרונה התקיים קורס ראשון למתנדבים מפקדי יחידות רוכבי אופניים ביוזמה משותפת של סנ"צ (גימ') אבינועם ינאי ואק"מ.

מטרת הקורס: לשפר מיומנויות ברכיבה על אופני שטח, ולהקנות כלים תיאורטיים ומעשיים בהובלת קבוצות באופני שטח, בהדרכה ובארגון של יח' מתנדבים על אופניים.

הקורס כלל עשרה מפגשי הדרכה בכיתה ובשטח בנושאים שונים, כגון: נהלים וסמכויות בהפעלת מתנדבים, תרגול ניווט רכוב בעיר וניווט רכוב בשטח, לימוד עזרה ראשונה ופיזיולוגיה, עריכת מטווח ותרגול רכיבה לשיפור מיומנות אישית והובלת קבוצות רכיבה.

פעילות האגף לשנת 2009

במהלך השנה המשיך האגף במילוי תפקידיו כפי שנקבעו על ידי המפכ"ל.ראש האגף ניצב עוזי רוזן היווה ומתווה את הפעילות הנדרשת

במהלך השנה התמקדנו במספר נושאי עיקריים כדלהלן:

- פעילות להשגת יעדי הארגון.

-מיסוד הדרכת המתנדבים והעלאת רמתם המקצועית.

-שימוש הולך וגובר בכלי היעיל הנקרא מש"ק.

-מיסוד תקני מתנדבים בתחנות כחלק ממהלך של יעילות מבצעית ואפקטיבית.

-הגברת היכולת המבצעית של יחידות מיוחדות במשמר האזרחי.

כיום, לאחר שלושים וחמש שנות התנדבות הפך המשמר האזרחי לרלוונטי מתמיד, כגורם משמעותי ותורם לחזית העשייה המשטרתית, וביחד עם השיטור הקהילתי ישפיע על הביטחון האישי ועל איכות החיים.