החופש לבחור

www.lifecoacher.co.il

כשכתב ז'אן – ז'ק רוסו את המשפט " האדם נולד חופשי אך לכל מקום הוא כבול בשלשלאות "חופש הבחירה היה מצומצם ביותר,תחושה של חוסר יכולת לשנות ולהשפיע על מהלך החיים אפיינה את חייהם של מרבית בני האדם אז, הפכה לתחושה  בעולם המערבי שהכול אפשרי,לא משנה היכן האדם מתחיל הוא יכול לפרוץ לעצמו דרך בכל תחום. 

ספרים וסרטים מספרים את סיפוריהם של אנשים שהחלו את דרכם,חסרי כול והצליחו להגיע להישגים אישיים כלכליים שלא ייאמנו,כל אל מחזקים את האמונה ביכולת האנושית להתגבר על נתוני פתיחה לא מרשימים ולהצליח בתחומים בהם ירצו לפרוץ דרך, יכולתו של כל אחד להגשים את חלומותיו,הולכת ותופסת תאוצה.

.

אנשים נעים בסולם הכלכלי, החברתי ופורצים את הגבולות והתקרות בכול התחומים . האמונה באפשרות לממש כמעט כל חלום ובמקביל השפע, ההצפה הקיימים בכול התחומים, מרחיבים מאוד מצד אחד את האפשרויות הקיימות עבור כל אחד מאיתנו,. אך מצד שני הרבה יותר קל לבחור כשיש פחות אלטרנטיבות לבחירה.

 השאלה הנשאלת היא האם השפע, המידע,ההזדמנויות המציפים אותנו מרחיבים את חופש הבחירה או אולי מצמצמים אותו! הפתגם העממי האומר "מרוב עצים לא רואים את היער" מתייחס לקושי לקבל החלטות כשלא רואים את העיקר בשל עומס הפרטים.היכולת להפריד בין טפל לעיקר,לדעת להתמקד ולא לתת למידע הרב להסיט אותנו מהמסלול בו אנו צועדים.הופך את היכולת לבחור ולקבל החלטות לאחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן המודרני שחשיבותה תלך ותגדל מאחר ועומס המידע רק ילך ויגדל.

החופש לבחור הוא כמעט מקסימאלי מבחינת התחושה האנושית, האפשרויות הקיימות בסביבה ,אך האם הוא מרחיב

באמת את חופש הבחירה האמיתי? מהו אותו חופש בחירה בו אני בוחרת מתוך נאמנות לעצמי,לערכי ולצרכי ולא מתוך היסחפות אחר האופנתי הזמין והנוח.

לא במקרה חדר האימון לחיינו בעוצמה כה גדולה בהיותו אחד הכלים המקצועיים היעילים להתמודדות עם תופעת השפע היכולה להסיט כל אחד מעצמו.לאימון שבמהותו הינו מסע לגלוי עצמי יש  פוטנציאל לסייע לכול אחד לבנות ולפתח חוט שדרה ברור ואישי המבוסס על ערכיו,צרכיו ,חזונו. תהליך אמוני אישי יאפשר לו לשפר את התנהלותו  בהתמודדות עם מסיחי דעת המאפשרים לו לברוח לאחת האלטרנטיבות,גם אם אינה מתאימה..אמנם הסיפור התנ"כי  הידוע על יונה הנביא שניסה לברוח מייעודו מוכיח שאדם אינו יכול לברוח ממנו,אך בימינו האפשרויות לבריחה רבות כל-כך ואפילו נעימות,לכן יש שישאלו את עצמם למה להתאמץ?

אם בעבר הכבלים היו חיצוניים ונבעו ממבנים חברתיים קשוחים היום הקושי לבחור נובע מעודף היוצר בלבול,חוסר במיקוד חוסר יכולת לוותר ורצון לבלוע הכול.

"בספרו "אני בע"מ"" המדריך השלם להצלחה בקריירה ובחיים" מציעים המחברים,הארי וכריסטיאן בקווית למצוא לעצמנו נישה להתמקד בה  ולמקד את המסר שלנו  .לדבריהם אנשים בוטחים במומחים ומחפשים את אלה שמצטיינים בתחום מסוים אנשים יודעים שמי שידו בכל אינו מומחה באף תחום.

אין לי ספק שבעולם עמוס ומוצף כשלנו יש חשיבות לבהירות  ולחדות של המסר, ככל שהנישה שבחרתי מוגדרת יותר,קל יותר לקלוט אותי.

אך בהחלטה על בחירת נישה יש ויתור על נישות אחרות יש צורך בבהירות ,אמונה ובטחון על מנת שנוכל לוותר. 

עם זאת, אחת התופעות שמאפיינות את תקופתנו הינה חוסר הרצון לוותר.  לא אחת אני פוגשת מתאמנים שאינם יכולים לוותר על שום תחום בחייהם המקצועיים ,נמצאים בריצה מתמדת להספיק,קובעים לעצמם יעדים שאינם יכולים לעמוד בהם ומעמיסים על עצמם הרבה מעבר ליכולותיהם הם אומרים לי  "אני מאוד מוכשרת בכל כך הרבה תחומים אני לא רוצה לוותר על שום תחום.אנו רואים בוויתור הפסד ולא רואים את האפשרויות שהוא פותח,מתוך הצמצום תצא ההרחבה.

לא אחת כשאני קוראת קורות חיים של אנשים,לא ברור לי מי הם ומה הם רוצים. הם אינם ממקדים את עצמם מאחר והם חוששים שאם יתמקדו הם עלולים לאבד עבודה ומאחר והם מרובי ידע,והשכלה עם ניסיון מגוון,הם יורים לכל הכיוונים.כשם שאני לא הבנתי מה הם רוצים גם מעסיקים בוודאי לא הבינו.

חוסר ההתמקדות והבחירה יוצר מצב של עמס תשומות למערכת שלנו שלעיתים מסיטות אותנו מעצמנו מאחר ואינן עוברות בפריזמה של הערכים שלנו הוא אינו,אינו  מקדם אותנו לקראת החזון והייעוד,אך נותן תחושה מזויפת של למידה ועשייה..

אחת התזונאיות שהכרתי טענה שכאדם אוכל נכון והגוף מקבל את המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק,הוא אינו רעב והדחף לאכילה נמוך,אך כשהוא אוכל ג'אנק פוד הוא רעב כל הזמן ואוכל הרבה מעבר למה שהגוף צריך, מפני שהאוכל אינו איכותי וחסר את המרכיבים התזונתיים החיוניים לו. הוא אינו משביע ויש צורך באכילה מרובה על מנת להגיע לתחושת השובע.

אחת הדרכים להתמודד עם תחושת חוסר הנוחות המפעמת בתוכנו,היא לימודים או העשרה הנותנים תחושה של התפתחות ועשייה ואנו חושבים שאם נלמד ,נדע יותר ונרגיע את תחושת חוסר הסיפוק,לימודים הינם דרך מקובלת חשובה,אך היא איננה פתרון קסם היא אולי הופכת את הייאוש ליותר נוח.

דרך זו של למידה מתמדת של קורסים והשתלמויות אפיינה את נילי [שם בדוי] שהגיעה אלי לאימון לאחר שפרשה מעבודתה כיועצת והחליטה להיות עצמאית.קורות החיים שלה היו מלאים השתלמויות אך ניסיונה המקצועי היה מועט ביותר. היא לא ידעה להגדיר מה הייתה רוצה לעשות,מה מאתגר ומלהיב אותה. תהליך האימון שכלל  בדיקת צרכיה,ערכיה,חזונה,לא סייע לה לזהות את מה היא רוצה להיות,מה שעשה את השנוי היה בקשתי להכין תוכניות בתחומים בהם היא עוסקת ולצאת לסיור לימודי בו תלמד מה קיים בשוק,ומהם הצרכים.היה עליה לבדוק מה מעניין ומאתגר אותה ולהתחיל דיאלוג עם הסביבה שבאמצעותו תלמד לבדל את עצמה.

היציאה החוצה לעולם האמיתי עמתה את נילי עם הסביבה וסננה חלק מהנושאים,בתהליך זה נהלה דיאלוג עם עצמה ועם הסביבה,תחילה הובהר לה מה אינה רוצה לעשות.ולאחר מכן התחיל תהליך התמקדות, בו בחרה את תחום העיסוק שלה,כיום ברור לנילי מה הייחודיות שלה היא הולכת ומגבשת את אישיותה המקצועית. הבהירות הביטחון והאמונה בעצמה שבאה לידי בטוי גם במאמרים מקצועיים שכתבה מתחילים למשוך אליה לקוחות.

כאשר תחושה כזאת של חוסר נוחות מקננת בתוכנו,אנו צריכים לעצור,לבחון מחדש  מי אנו ומהם ערכינו,כדי שלא נכניס לראשנו ונשמתנו מזון רוחני שאינו מתאים לנו,כפי שלא נעשה זאת לגופנו.הרוגע והשובע הנפשי יתקיימו כאשר תהיה  הלימה בין מי שאנו לבין הדרך בה אנו פועלים.

כי כאשר הנפש  פועלת בהתאם לערכיה ולחזונה היא מסופקת ואינה זקוקה למסיחי דעת וגירויים שונים על מנת להתמלא. המזון הרוחני והפעילות שהיא מייצרת מתאים ונמצא בהלימה עם מי שהיא כך היא יכולה לבחור ולהתמקד להתפתח ולהגיע  להישגים בלתי רגילים מאחר והיא איננה מבזבזת אנרגיה מיותרת שאינה תורמת ואינה מקדמת.

זה נשמע פשוט, אך כמות עושי הדיאטות וכמות מסיחי הדעת הממלאים את עולמנו תעיד שאין זה כך..

הרחבת היכולת והחופש לבחור הינה תוצר של תהליך אימוני, עקבי ומתמיד שאין בו קיצורי דרך ,אך יש בו תהליך אמיתי המתייחס לאדם במלואו,ומקדם אותו במלוא העוצמה לעבר המטרות המתאימות לו..