"שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הוֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יוֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תּרוּץ לֹא תִּכָּשֵׁל. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ. בְּאֹרַח רְשָּעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְאַשֵּׁר בֶּדֶרֶךְ רָעִים. פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְּנָתָם אִם לֹא יַכְשִׁולוּ. כִי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ. וְאֹרַח צַדִּיקִים כִּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵלוּ". (משלי ד'/י'-יט')
למאמר המלא...
|
"...ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים" (שמות י'/כב').
על פסוק זה שואל רש"י: "ולמה הביא עליהם חושך?"
תשובות שונות ניתן לתת לשאלה זו, שהרי כידוע המכות שהביא ה' על המצרים היו "מידה כנגד מידה" וגם מכת החושך באה עליהם כעונש על שהחשיכו את חיי בני ישראל ועל שהשתמשו בהם להאיר את דרכם בלילות ועוד ועוד...
למאמר המלא...
|
"שתדע לראות את האור / ולמצוא את האמת / בתוך החושך הגדול". "לראות אור", "למצוא אמת" האם זה מקרי שבוב דילן מקשר ביניהם?
גם בפרשת השבוע, פרשת "רְאֵה", מבקש אלוהים מבני ישראל לראות.
הפרשה נפתחת כך "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". הפתיחה שעושה שימוש בלשון צווי יחיד "רְאֵה" וגם בלשון נוכחים "לִפְנֵיכֶם" מביאה את רבינו בחיי להציג שתי תובנות: א. הראייה הזו, הזיהוי של הברכה והקללה, אינם כישור של יחידים בעלי סגולה מיוחדת אלא יכולת שכל אדם ניחן בה. ב. הראיה הנדונה
למאמר המלא...
|
המשפט הטבעי סיפק את הצידוק המוסרי לקיומן של מערכות חברתיות ומשפטיות. הטענה הבסיסית הייתה שהמשפט מבוסס על איזשהו ערך עליון שאחד העקרונות המרכזיים בתוכו הוא עקרון התבונה (Reason). התומכים במשפט הטבעי טוענים שהאישור המוסרי למשפט הפוזיטיבי מגיע מערכים עליוניים של המשפט הטבעי. במילים אחרות, הגשר שמקשר בין ה"יש" ל"צריך להיות" הוא המשפט הטבעי.
למאמר המלא...
|
מקדמת דנא החברה האנושית מקיימת צורה זו או אחרת של משפט בין חבריה לשם קיומה התקין, כאשר כל תקופה ותרבות מתאפיינת בתורה משפטית שונה על פיה נקבעו הנורמות המשפטיות הנהוגות בה כאשר תמיד עלתה השאלה מהי שיטת המשפט הנכונה ביותר עלייה ניסו לענות הוגים רבים משחר ההיסטוריה, במרכזה של שאלה זו, עומדת שאלת המחלוקת בין הגישות השונות והיא האם ניתן להפריד בין מוסר למשפט, כלומר האם חוק שאינו מוסרי מאבד את תוקפו.
למאמר המלא...
|
על פני עמודים אלו אנו נדרשים לחוות את דעתנו על נקודת ההשקה, בסיס המחלוקת בין הגישות השונות בתורת המשפט לשאלה "מהו המשפט?" ומה מכילים תנאי התוקף של המשפט. על מנת לגבש את דעתי ביצעתי בחינה מעמיקה של דברי ההוגים שונים שנלמדו בקורס וכן בחינה של אירועים שונים אשר תרמו לביסוס דעתי. תוך כדי עבודה זו אני אנסה לעצב את בסיס תפיסתי המשפטית כמשפטן לעתיד, אך מכוון שתורת המשפט דורשת התייחסות פילוסופית, שהרי מטבעה אינה נותנת בהכרח תשובות מוחלטות, במהלך העבודה אציג בד בבד הן את הנחותיי והן את השאלות העולות מהן
למאמר המלא...
|