|
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
למאמר המלא...
|
|
מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס בנושא גילוי מסמכים במהלך ניהול תביעה משפטית, הן נפוצות ומתקיימות כדבר שבשגרה.
לרוב, מתגוננת רשות המכס בטענה של חיסיון או מעלה טענה לפיה המסמך מהווה תרשומת פנימית שאין לגלותו, ומנגד, היבואן טוען כי מדובר במסמך החיוני לצורך ניהול תביעתו, ובית המשפט נדרש לבצע איזון ולקבוע זכותו של מי גוברת.
למאמר המלא...
|
|
היקף ההון השחור במשק לפי הרשויות בישראל מחייב פעולות חקיקה מסוימות. ברשות המסים הקימו וועדה והמליצו בין היתר להרחיב את חובות הדיווח על אזרחי ישראל. רשות המסים פועלת לזרז הליכי גילוי מרצון
למאמר המלא...
|
|
מדינות רבות וגם מקלטי מס (כמו איי הבתולה) חתמו על ההסכם של ה-OECD בנושא הרשות המוסמכת (Multilateral Competent Authority Agreement), אשר אמור להניע את חילופי המידע האוטומטיים בין המדינות. בעקבות ההסכם של ה-OECD בנושא הרשות המוסמכת יקודמו הסכמים בילטראליים בין המדינות השותפות.
למאמר המלא...
|
|
ישראל הודיעה לארגון ה-OECD על הכוונה לאמץ את התקן לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות בנק עד תום שנת 2018. מודגש כי לשם יישום הוראות התקן לחילופי מידע אוטומטיים יידרשו תיקוני חקיקה שונים.
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר מקרה שבו מדינת ישראל הגישה תביעה בגין הוצאות שהוציאה לצורך פעולות הצלה, חיפוש אחר נעדרים ואיתורם, לאחר תאונה ימית שארעה בשנת 2007. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, וביניהם בעלת האוניה וסוכן האוניה.
למאמר המלא...
|
|
מערכת היחסים בין סוכן המכס ולקוחו היבואן מעלה לעיתים את השאלה, באיזה שלב מפסיק סוכן המכס להיות שלוחו של הלקוח ואינו חב באחריות מכוח כובעו זה?
פעמים רבות, כאשר מתברר כי היבואן (הלקוח) חב כספים הנוגעים לייבוא טובין, בין אם למשלח או למוביל, ולא ניתן לגבות ממנו את החוב, פונה בעל החוב בדרישה לסוכן המכס.
למאמר המלא...
|
|
בסקירה זו נתאר מקרה בו מוביל לא מסר סחורה במקום המקורי שסוכם מול היבואן, אלא הוביל אותה למקום אחר, לפי טענתו, לבקשת היבואן.
לאחר שנטען כי הסחורה לא הגיעה ליעדה, היבואן תבע את חברת ההובלות, ובית המשפט החליף את סדר הבאת הראיות וקבע כי חברת ההובלות היא זו שתחל בהבאת ראיותיה ולא היבואן התובע.
למאמר המלא...
|
|
פעמים רבות מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת תחלוף (subrogation), במסגרתה חברת ביטוח אשר פיצתה את המבוטח בגין נזק למטען, נכנסת לנעליו ותובעת את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק, כמו למשל: נמל, מוביל ימי, מוביל אווירי, מחסן, משלח בינלאומי וכו'.
למאמר המלא...
|
|
הפטור מדיווח לתושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים עשוי להשתנות בקרוב, בין היתר, לאור המלצות ארגון ה-OECD ומסקנות מבקר המדינה.
למאמר המלא...
|