והנה הביא בחובות הלבבות הגדרה חדשה למונח ''פילוסופיה''אך כמה סימני חכמה בברואים אשר נוכל לבחון בהם?
נאמר כי פינות החכמה המקוימות בברואים לרוב מיניהם ואישיהם שבע. וכבר אמרו קצת החכמים,
שהפילוסופיה הוא ידיעת האדם את עצמו.
רצה לומר ידיעת מה שזכרנו מעניין האדם,
כדי שיכיר הבורא יתעלה מסימן החכמה בו.
כמה שכתוב (איוב יט) ומבשרי אחזה אלוה.
ולכך ראוי שנחקור על העניין הנכבד אשר באדם והוא
השכל
למאמר המלא...
|
[פעולות ה' - טובות וחשובות]
ואחר ביאור זה אומר, שאין מקום לבן דעת לומר כי דבר ממעשה ה' בטל או הבל או שחוק. אבל לפי השקפתנו אנו, 12 כל הנוהים אחרי תורת משה רבנו, הרי מעשיו כולם טובים וחשובים 13. אמר 'וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'14, שכל מה שעשה יתעלה בגלל איזה דבר, הרי אותו המעשה הכרחי במציאות אותו הדבר המכוון, או מועיל מאוד.
למשל, תזונת החי הכרחית לקיומו, ומציאות העינים לו מועילים מאוד בקיומו, ואין הכוונה במזון אלא קיום החי זמן מסוים 15, ואין מטרת החושים אלא התועליות [שלב] הנמצאות לחי בהשגותיהם 16.
וכך היא גם ההשקפה הפילוסופית, שאין בכל הדברים הטבעיים מאומה על דרך ההבל, כלומר: כל מה שאינו מלאכותי הרי הם כולם פעולות הכוונה בהם תכלית מסויימות בין שידענו תכליתן או שלא ידענו.
למאמר המלא...
|
ודע כי ידיעת המדות וסדריהם על דרך האנושות מביאה לידי ידיעת מדות העולם והשנה וסתריהן. וידיעת מדותיהן של העולם והשנה מביאה לידי ידיעת הנהגת השם את הכל, והשגחתו בכל איך הן עד שיקראו הדרכים ההם פעלים ותארים רבים מיוחסים אל השם, ודרכים והנהגות ומדות אלוהיות, כגון י"ג מדות שאינן חוזרות ריקם
למאמר המלא...
|
גישת ''המושכלות הטרנסצנדנטליות'' או במילים אחרות החוליה החסירה במשנת התבונה הטהורה של הקאנטאיזים שידיעת השם באמת אי אפשר לדעתה לא מספר יצירה לבדו, ואפילו עם ידיעת כל פירושיו הנזכרים, ולא ממורה הנבוכים לבדו ואפילו עם ידיעת כל פירושיו, עד שתחוברנה שתי הידיעות של שני הספרים האלה יחד והחכמות שתיהן אל אחת מיוחדת אשר היא התכלית האחרונה.
למאמר המלא...
|
המושג "תאולוגיה" משמש בספרות היוונית הקלאסית, כשמשמעו "דיון על האל או על הקוסמולוגיה". אריסטו חילק את הפילוסופיה התאורטית למתמטיקה, פיזיקה ותאולוגיה, כשאת האחרון ניתן להקביל מטאפיזיקה, בה אריסטו כלל דיון בטבעו של האלהות.
למאמר המלא...
|
שם חוקה יפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קבוץ רב מן האנשים,הין בתהיה כוללת חוקים רבים כמו''כל יודעי דת ודין''[אסתר א' י''ג ]או ציווי אחד כמו ''ותנתן דת בשושן'' [שם י''ד ט'] והן שתהיה אלהית כמו מימינו אש דת למו [דברים ל''ב] או נימוסית ''כדת מדי ופרס''[דניאל ו' ט'] והחוקה על שלשה אופנים א, טבעית ב, נימוסית ג, אלהית
למאמר המלא...
|
הנה אלה השלש ידיעות בשלשת העניינים הנזכרים הם שראוי לכל חכם שיחקרם בכל יכלתו, והם שכל החכמות מיוסדות עליהם. וכל מי שיודע יותר מהם במה שראוי לדעתו על דרך החיובי בחיובים, ומה שראוי לדעתו על דרך השלילי בשלילות. והוא אשר אמת כל מה שראוי לאמתו, והכחיש כל מה שראוי להכחישו במופתים. הוא האיש שיאמר עליו שהוא יותר חכם ויותר שלם ממי שלא ידע זה משאר בני אדם כלם
למאמר המלא...
|
פרוייקט חלק החוקה השלישית אשר הוא לטווח הרחוק הכולל עניין בית מחוקקים עליון שלישי האמור לייצר תכנית כללי פסיקה לא פסיקה בפועל לבית העליון השני ובזאת יושלם עניין קביעת זהות המדינה ע'י שלושת החוקות בשלשת הבתי מחוקקים תוך כדי מתן מרווח לכל אוכלוסיה למצוא את מקומה ושיטה זו היא הדמוקרטיה המתאימה לצורן המביא בחשבון כמה מאות שנים בעתיד הרחוק ויתחייב משינוי החוקים החדשים עניין נוסף מעבר להחיאת השפה העברית .חידוש הלשון מצד מהותו, עם היותה נמשכת אחר הקודמת מצד צירוף האותיות המוטבעות במבטא.והוא בחיבור אותיות חדשות שלא חברם הראשון
למאמר המלא...
|
הנה אלו הן החסרונות שיש בחוקה הנימוסית, ועוד נוסף עליהן כהנה וכהנה. ומכללם שהנימוס האנושי אי אפשר לו להניח עונשים אלא על הנגלה ולא על הנסתר, כי האדם יראה לעיניים, והתורה האלוהית תניח עונשין גם על הנסתר, כי השם יראה ללבב..א/לסיכום נמצא כי השיטה הדמוקרטית-אריסטו-סוקרטית פוטרת אותנו מכל ההגבלות הנ'ל ,ולא זו בלבד אלא שמניחה פלטפורמה בזירה הבינ'ל במימד פאראדיגמת שלשת החוקות מצד השוויון המשפטי המקביל
למאמר המלא...
|
בחלק השלישי של "המדינה" אפלטון מבקר את סוגי הממשל השונים.[גורם מונע לתופעה זו היא מימד ההשפעה של החוקה ה2 כלפי החוקה ה1 דהיינו בית המחוקקים התחתון] הוא מתחיל מהתנגדות לטימוקרטיה, סוג של ממשל אוטוריטי, בדומה במקצת לדיקטטורה צבאית של היום. אפלטון מציע הסבר פסיכואנליטי של ה"טימוקרט" כאדם שראה את אמו משפילה את אביו ולכן הוא רוצה להתנקם בשם "הגבריות".
למאמר המלא...
|