|
"אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵה', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ. לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט. אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה". (משלי י"ב/א'-ד')
למאמר המלא...
|
|
לפנינו תקבולות המבטאות את הצלחתו של מי שבוטח בה' ומעריך את הקיים ושומר עליו כראוי עם המציאות. אדם זה מוגדר כאדם נבון ודבריו הם דברי חכמה.
למאמר המלא...
|
|
"תאוות צדיקים אך טוב, תקוות רשעים עבירה" - לפנינו תקבולת ניגודית בדבר מהות מעשיהם של הצדיקים. שאיפת הצדיקים בעולם היא לעשות רק טוב וכך גם יהיה סופם.
למאמר המלא...
|
|
בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. הוֹלֵךְ רָכִיל, מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר. גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי". (משלי י"א/יב'-יז')
למאמר המלא...
|
|
"לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות" - לא תהיה תועלת וערך להון - סכום עתק של כסף שהושג באמצעות שוד וחמס (גזל), ביום עברה - ביום זעם של פורענות. כסף גזול זה שהושג בדרכים לא ישרות לא יועיל לרשע ביום צרתו כדי להצילו. בעוד "צדקה תציל ממוות" - הצדיק שמעשיו מעשי צדק וצדקה ועזרה לזולת, תציל אותו בעת צרתו. הצדקה מכפרת על הנותן אותה ומסייעת לנזקקים. דהיינו, מצדיקה את דינו בבית דין של מעלה.
למאמר המלא...
|
|
"מאזני מרמה תועבת ה', ואבן שלמה רצונו" - מאזני מרמה שתכליתן זיוף המשקל, הם תועבת ה' ושנואים עליו. כפי שנאמר בפרשת "כי תצא": "כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה כל עושה עול"
למאמר המלא...
|
|
"מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן. יַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו". (משלי י'/כד'-כו')
למאמר המלא...
|
|
"משלי שלמה" - הכותרת משלי שלמה פותחת את הקובץ השני של ספר משלי (פרקים י'-כ"ד) כפי שהבהרנו בשבוע שעבר.
"בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו" - הפתגם מעמיד דבר וניגודו.
למאמר המלא...
|
|
מבוא לחלק השני שבספר משלי (פרקים י'-כ"ד)
לפנינו הקובץ השני של משלי שלמה המלך המאופיינים בפתגמי חכמה - "משלי שלמה", כמוזכר בכותרת.
בקובץ זה אוסף של פתגמי חכמה קצרים, בדרך כלל בני פסוק אחד ובהם שני סוגים עיקריים: פתגמים הקובעים אמיתות אובייקטיביות, כביכול, בעולם, כגון: "
למאמר המלא...
|
|
"יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ. אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ. תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח. תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה. כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים. אִם חָכַמְתָּ - חָכַמְתָּ לָּךְ, וְלַצְתָּ - לְבַדְּךָ תִשָּׂא". (משלי ט'/ז'-יב')
למאמר המלא...
|