הילד שעד כה עשה את צרכיו ללא הגבלה של זמן ומקום, נדרש לזהות תחושות מקדימות לצרכים, להודיע על כך לסביבתו, להתאפק ולעשות את צרכיו במקום מוגדר: סיר או שירותים.
היכולת של הילד הפעוט לעמוד במשימה זו בהצלחה תלויה במספר גורמים, אשר רק צירופם ושילובם יחד- יביא לגמילה עם מיעוט תסכולים.
- בשילה פיזיולוגית.
- בשילה רגשית.
- סביבה תומכת.
הבשילה הפיזיולוגית של הילד מתבטאת ביכולת השליטה על הסוגרים, כלומר יכולת שליטה והתאפקות בעשיית הצרכים+ יכולת להסיר את מכנסיו להתיישב על הסיר.
הבשילה הרגשית של הילד מבטאת את המוכנות הפסיכולוגית של הילד להתמודד עם המטלה החדשה הדורשת אחריות אישית, התאפקות, ועצמאות.
א. אחריות אישית- להודיע בזמן ולהגיע בזמן לשירותים ולא להיות תלוי בהצעת המבודר ותזכורות חוזרות ונשנות.
ב. התאפקות- יכולת להתאפק עד השירותים או סיר.
ג. עצמאות- להגיע בכוחות עצמו אל הסיר או השירותים, להוריד את המכנסיים ולהתיישב בעצמו.
המוכנות הרגשית של הילד, כוללת גם את יכולתו להתמודד עם תסכולים וכישלונות, "פנצ'רים" העלולים לקרות במהלך הגמילה.
סביבה תומכת: לסביבה חשיבות רבה בהצלחת תהליך הגמילה, תגובות של עידוד ותמיכה מצד ההורים, המחנכים ודמויות נוספות הקרובות לילד- יסייעו לילד בהתמודדותו המטלה החדשה, ההצלחות והפיספוסים.
תגובות של כעס, אכזבה, דחייה, הענשה וכו' במקרים של "פנצ'רים", עלולות לחזק בילד תחושות של תסכול ואשמה ובכך לפגוע במוטיבציה ובשיתוף הפעולה שלו בהמשך התהליך.
חשוב לזכור: נושא הגמילה עלול להיות זירה למאבקי כוח בין הילד להוריו, בעיקר כאשר ההורים משדרים לילד כי לעשיית הצרכים בסיר/שירותים חשיבות גדולה מאוד עבורם. כאשר ההורים מפנים תשומת לב מופרזת לנושא "מנדנדים" ומזכירים בכל רגע ומביעים מורת-רוח בקטעי הפנצ'רים.
במקרים מסוימים יכולים מסרים כאלו מצד ההורים להתבטא אצל הילד גם בקיצוניות של "דווקא" וגם ב- "עצירות"- כאשר הילד כביכול אינו "נותן" להורים את מה שהם כל כך רוצים!
לסיכום- רק שילובם של שלושת המרכיבים: בשילה פיזיולוגית, בשילה נפשית, ומוכנות הסביבה לתהליך- יאפשר גמילה מוצלחת ויקטין את הפיספוסים והתסכולים.
הורים המעוניינים לעזור לילדם להיגמל, צריכים בנוסף לבירור מוכנותו של הילד לבדוק ולברר עם עצמם- האם הם מוכנים לעבור עימו את התהליך המביא איתו גם לכלוך, כביסה מרובה, ואי- נוחות מסוימת.
גן ילדים במודיעין