המדריך לקניית מצלמת וידאו / יוסי צ'צ'קס

המדריך לקניית מצלמת וידאו / יוסי צ'צ'קס

החלטתם לקנות מצלמת וידאו, אך אתם מתקשים להבין את כל המושגים שמוזכרים בפרוספקט או באינטרנט? מה באמת ההבדל בין וידאו דיגיטלי ווידאו אנלוגי? ואיך בוחרים בין כל החברות?

הפורמטים שקיימים היום במצלמות הוידאו ביתיות הם : 8 מ"מ (מסמל את רוחב הסרט), HI8, VHS-C (סרט ביתי רגיל אשר מגיע בתוך קלטת קטנה, האות C מסמלת את המילה COMPACT)SVHS-C,D8, MINI-DV ו- .MICRO-MV ארבעת הפורמטים הראשונים הם אנלוגיים וארבעת הנותרים – דיגיטליים.  פורמט נוסף הוא  DVD (8ס"מ) , אשר כבר קיים במצלמה של חברת היטצ'י ובעוד מספר חודשים סוני יוציאו לשוק שלוש מצלמות מסוג זה.

איכות הצילום נקבעת ע"י מספר גורמים. כמות חיישני ה-CCD, גודלו, כמות הפיקסלים, קווי רזולוציה.

חיישן ה-CCD – זהו צ'יפ המותקן בתוך המצלמה, אשר קולט את האור. הוא למעשה שומר את התמונה, ומעבירה אל הסרט. הרכיב עשוי מסיליקון ועליו מורכבים אלמנטים הנקראים פיקסלים, אשר מסודרים בצורת רשת .כל פיקסל נטען חשמלית בהתאם לכמות האור אשר הגיעה אליו בזמן החשיפה. ככל שהרכיב גדול יותר, כך הוא מעביר כמות גדולה של אינפורמציה, מה שאומר – איכות גבוהה יותר.  ישנם שני סוגים של חיישנים - CCD1 ו-CCD3. בסוג הראשון, שלושת צבעי היסוד (אדום, ירוק, כחול RGB) מועברים דרך חיישן אחד. בסוג השני, לכל צבע יסוד ישנו חיישן נפרד, מה שמאפשר לקבל תמונות חדה, דומה יותר למקור. גם הרגישות לאור ב- 3CCD היא טובה יותר. למצלמות וידאו מקצועיות ישנם כמובן שלושה חיישני CCD, מצלמות וידאו ביתיות מסתפקות באחד.

פיקסלים -  האלמנטים המורכבים על ה-CCD. ככל שכמות הפיקסלים גדלה – כך עולה האיכות. במצלמות וידאו אנלוגיות, כמות ממוצעת של פיקסלים היא 280,000, לעומת דיגיטליות – 800,000.

מצלמות וידאו דיגיטליות שומרות את המידע על קלטת מגנטית בדיוק כמו מצלמות וידאו אנלוגיות, אך ההבדל הוא, שבמצלמות הדיגיטליות הרזולוציה גבוהה בהרבה – יותר פיקסלים.

הבדל נוסף וחשוב הוא הגודל. מצלמות וידאו דיגיטליות קומפקטיות וקלות יותר (גודלן הקטן של הקלטות, מאפשר ליצרנים לעצב מצלמות וידאו דיגיטליות קומפקטיות יותר). אך עם היתרון מגיע החיסרון – במצלמות קטנות במיוחד, טווח הזום קטן. 

למצלמות וידאו יש תכונות סטנדרטיות אשר אינן מוגבלות לפורמט מסוים.

זום אופטי וזום דיגיטלי -  שליטה על הפרספקטיבה. ניתן להתקרב ולהתרחק מהאובייקט המצולם ע"י השימוש בפונקצית הזום. זום אופטי, למשל X10 מסמל, שבמצבו הרחב אובייקט מסוים תופס עשירית מהתמונה, כאשר נפעיל את הזום עד סופו, אותו אובייקט יתפוס את כל התמונה.

הזום הדיגיטלי הוא למעשה זום פיקטיבי, מכיוון שהוא לא מגיע מהעדשה, אלא נוצר ע"י הגדלה דיגיטלית של מרכז התמונה. לכן, ככל שטווח הזום הדיגיטלי גדול יותר, כך האיכות התמונה נמוכה יותר.

פוקוס – בעברית, מיקוד. לרוב משתמש ביתי מעדיף שהפוקוס יקבע באופן אוטומטי ע"י המצלמה, אך ניתן לשלוט עליו גם בצורה ידנית. ע"י סיבוב טבעת הפוקוס (בחלק מהמצלמות זהו גלגל אשר ממוקם באזור אחר במצלמה) ניתן לקבוע שדווקא רקע מרוחק יהיה ממוקד, ודמות שעומדת קרוב, תהיה מטושטשת.

חשיפה – מדידת האור. המצלמה מודדת באופן אוטומטי את כמות האור הנקלטת ומשנה את המידע באופן אוטומטי כך שלא נקבל תמונה שרופה או חשוכה מדי. ניתן לשלוט באופן ידני על מדידת האור של המצלמה, ובכך "להבהיר" או "להחשיך" את הנושא המצולם.

מייצב תמונה – בולם זעזועים העוזר לייצב את התמונה המצולמת ע"י שימוש באלמנט אופטי הקיים בתוך העדשה. הוא אפקטיבי במיוחד כאשר עובדים עם זום דיגיטלי גבוה, או כאשר יש רעידות בידיים.

אפקטים – ניתן להוסיף אפקטים אשר משנים את מראה הסרט. למשל צילום שחור/לבן, צילום סינמסקופי, שילוב בין וידאו ותמונה, צילום במריחה וכ'ו.

מסך – לאחוז מוחץ של המצלמות הביתיות יש מסך LCD בשני גדלים עיקריים : "2.5 ,"3.5. מסך מהווה תוספת נוחה מאוד אם כי הוא זולל את הסוללה. כאשר לא פותחים את המסך ניתן לחסוך כ-25% מכוח הסוללה.

צילום לילה – ישנם שני סוגים של צילום לילה. לכל המצלמות של סוני יש צילום אינפא אדום. על המצלמה מורכב פנס אינפא אדום, וניתן לאחר הפעלתו לצלם בחושך מוחלט למרחקים קצרים. התוצאה המתקבלת היא צילום בצבעים שחור-ירוק-לבן ממש כמו במשקפת לילה. צילום לילה נוסף הוא כמובן צילום צבעוני, אך כאן נדרש מקור אור נמוך בכדי להבחין בפרטים.

שלט – השלט מאפשר שליטה מרחוק על רוב הפונקציות של המצלמה, כגון צילום, הפעלת הזום, הוספת אפקטים וכ'ו. יתרונו של השלט בולט בעיקר כאשר מעתיקים מהמצלמה אל מכשיר הוידאו, אז ניתן להריץ קדימה ואחורה, לעצור ולנגן את הקלטת שבתוך המצלמה.

סוללות ומטענים – רוב החברות מספקות עם המצלמות סוללות מסוג ליטיום. זהו הסוג הטוב ביותר של סוללות. אין להן אפקט זיכרון, מה שאומר, שאין צורך לרוקן אותן לפני ההטענה וניתן להפסיק את ההטענה בכל שלב ללא חשש מהריסת הסוללה. כמו כן, הן קלות וניתן להגיע  להספקים מרשימים של 10-16 עבודה רציפות.(סוללות אלו נקנות בנפרד, עם המצלמה מסופקות סוללות ל 1-2 שעות עבודה רציפות). הטענת הסוללות נעשית דרך המצלמה. לספק הכוח המצורף יש כבל חשמל וכבל חיבור למצלמה. כאשר הסוללה בתוך המצלמה וספק הכוח מחובר אליה ואל החשמל – פעולת ההטענה מתחילה. חשוב לשים לב להבדל בין ספק כוח –AC ADAPTER ומטען – CHARGER. מטען אינו מצריך את השתתפותה של המצלמה בתהליך ההטענה. אם יש לכם שתי סוללות או יותר, מומלץ לרכוש גם מטען.

חיבורים – מצלמות וידאו אנלוגיות מצוידות ביציאות A/V (אודיו/וידאו), זהו חיבור סטנדרטי אשר ניתן למצוא בכל מכשירי הטלויזיה והוידאו. החיבור מאפשר להעתיק את החומר המצולם אל המכשיר הוידאו ולקבלו על קלטות VHS רגילות, או התחברות אל הטלויזיה בכדי לצפות בחומר המצולם על מסך גדול יותר מ – "2.5. כמו-כן, החיבור מאפשר התחברות למחשב (לכרטיס וידאו אנלוגי) למטרות עריכה. למצלמות וידאו דיגיטליות, נוסף לחיבור ה A/V  (שלרוב הוא דו כיווני, על מנת לאפשר הקלטה אנלוגית לתוך המצלמה, על כך בהמשך).חיבור נוסף, הנקרא FIRE WIRE , אשר מוכר גם כתקן IEEE 1394  ואצל סוני כ- i LINK. זהו ממשק מהיר המאפשר הורדה דיגיטלית של תמונה וקול אל המחשב. במחשבי מקינטוש החיבור קיים, במחשבי PC יש צורך בהתקנתו. לכן על מנת לבצע עריכה מתוך מצלמת וידאו דיגיטלית, יש צורך לרכוש את כרטיס ה-FIRE WIRE אשר ברוב המקרים מגיע ביחד עם תוכנת עריכה וכבל. על המצלמה אנו מזהים את החיבור כ- .DV DV OUT  מאפשר לנו לדגום מהמצלמה אל תוך המחשב, ו-DV IN , להחזיר את התוצאה המוגמרת של העריכה, אל תוך המצלמה כלומר, להעתיקה על הקלטת.

לרבות ממצלמות הוידאו הדיגיטליות חיבור ה- A/V  הוא דו כיווני. כפי שחיברנו את המצלמה אל מכשיר הוידאו העתקנו אליו את חומר הגלם, אנו יכולים לעשות את התהליך ההפוך. כלומר להפוך את המצלמה הדיגיטלית לממיר אנלוג/דיגיטל. שימוש בפונקציה נוח גם להמרה של קלטות ממצלמות וידאו אנלוגיות אל תוך המצלמה הדיגיטלית והפיכתו של כל חומר הגלם שלנו לדיגיטלי.

במצלמות וידאו דיגיטליות אשר מצלמות גם תמונות, ישנו חיבור נוסף הנקרא USB , ע"י שימוש בכבל המסופק עם המצלמה ניתן להעביר את תוכן כרטיס הזיכרון אל המחשב.

לכל מצלמות הוידאו ישנם חיבורים למיקרופון חיצוני, לאוזניות ולחצובה.

מבחינת רמות איכות, במצלמות האנלוגיות, פורמט ה VHS- C הוא הפחות איכותי, אחריו מגיעים 8מ"מ, SVHS-C  ו- HI8. במצלמות הדיגיטליות רמת איכות הצילום נובעת בעיקר מכמות הפיקסלים. אם נשווה שלוש מצלמות בפורמטים MINI DV, D8, MICRO MV בעלות גודל תואם של חיישן CCD  וכמות שווה של 800,000 פיקסלים לא נקבל תוצאה שונה באיכות התמונה.

פורמט ה- MINI DV הוא הפופולרי ביותר מבין הפורמטים הדיגילטיים. כל היצרנים של מצלמות וידאו משווקים מצלמות מסוג זה. D8  ו- MICRO MV הם פרי מוחם הקודח של אנשי סוני. מצלמות בפורמט D8   מעניקות בנוסף לאיכות הקלטה מצויינת, זום אופטי גבוה (בגלל מידתן הגדולה יחסית) ופונקציות אופטימליות, אפשרות לצפיה והמרה דיגיטלית עבור קלטות 8מ"מ ו- HI8. פורמט ה- MICRO MV נוצר אך ורק מסיבות גודל. הקלטות קטנות אף יותר מקלטות MINI DV ולכן המצלמות בפורמט זה הן הקומפקטיות ביותר שניתן למצוא. מבחינה פונקציונלית, אין שום יתרון לאף פורמט.

רוב מצלמות הוידאו הדיגיטליות משלבות בתוכן צילום סטילס. SONY וSAMSUNG  מקבלות כרטיסי זיכרון מסוג MEMORY STICK. CANON, PANASONIC וJVC  – חלקן   MULTI MEDIA CARDוחלקן SECURE DIGITAL.

נכון להיום, איכות התמונות אשר מפיקות מצלמות וידאו דיגיטליות היא לא גבוהה במיוחד. האיכות האופטימלית כרגע היא 2 מגה פיקסל במצלמה של פנסוניק ו 1.5 מגה פיקסל במצלמות של סוני. (מה שטוב לצפיה על מסך המחשב או לגודל הדפסה של עד 18X 13 ס"מ).כמובן שבעתיד הלא רחוק אנו נהיה עדים למצלמות דיגיטליות אשר משלבות גם איכות וידאו מצוינת וגם איכות סטילס גבוהה.

כאשר החלטתם לרכוש מצלמת וידאו, האספקטים שחשוב לשים לב אליהם על מנת להגיע לבחירה הנכונה הם כמובן התקציב ; אם התקציב לא גדול ואינכם יכולים להרשות לעצמכם מצלמת וידאו דיגיטלית, עדיף לקנות מצלמה בפורמט HI8 , מפני שזהו הפורמט האנלוגי האיכותי ביותר. חשוב לשים לב שיש למצלמה מייצב תמונה (לא לכל המצלמות האנלוגיות יש). לעיתים נשמעות טענות כנגד מצלמות אנלוגיות אשר כביכול  לא מאפשרות למשתמש לערוך את הסרט. ובכן, טענה זו מוטעית מאוד, מפני שאין שום בעיה לחבר מצלמת וידאו אנלוגית למחשב. אפשר לרכוש כרטיס וידאו אנלוגי (כרטיס המותקן בתוך המחשב ולו כניסות/יציאות A/V) לאחר ההתקנה מתחברים אליו באותה צורה כמו אל מכשיר הוידאו. אופציה נוספת היא, מתאם USB (קופסא קטנה אשר לה בצד אחד כבל    USB – למחשב,ובצידה השני כבלים A/V  - למצלמה). למרות מה שאוהבים לקרוא לו בעולם ובעולם הצילום בפרט – "המהפכה הדיגיטלית" , מצלמות הוידאו האנלוגיות שירתו את המשתמש הביתי יותר מעשור בצורה טובה ואין מקום לחשש שתוך שנה-שנתיים הן ייעלמו מהשוק. אמנם יש פחות מבחר ורוב היצרנים שמים דגש פרסומי בעיקר על המצלמות הדיגיטליות, אך למעשה הם משקעים אנרגיה בפיתוחן של מצלמות וידאו אנלוגיות. למשל חברת SAMSUNG  התקינו יציאת USB באחת מן המצלמות האנלוגיות שלהם, מה שמאפשר חיבור ישיר למחשב ללא עזרים נלווים. כמו כן, כל היצרנים משתדלים מאוד להקטין עד כמה שאפשר את גודלן הפיסי של מצלמות הוידאו האנלוגיות.

לבחור מצלמת וידאו דיגיטלית הפך בשנים האחרונות לעניין מסובך בעיקר בשל ריבוי עצום של חברות ודגמים בכל חברה וחברה. אין יצרן אחד מסוים טוב יותר מאחרים. לכל חברה יש הרבה דגמים ולכל מצלמה מעלות מסוימות אשר הופכים אותה למומלצת יותר עבור משתמש זה או אחר. עבור אדם הרוצה לרכוש מצלמת וידאו דיגיטלית לתיעוד בלבד ואינו רוצה להתעסק בעריכה ובאופן כללי אין לו הרבה צרכים מיוחדים, אין צורך לרכוש מצלמה יקרה מאוד ומשוכללת במיוחד. משתמשים הרוצים לערוך את סרטיהם צריכים לשים לב שתהיה למצלמת כניסת DV – DV IN, היא מאפשרת להוריד חזרה אל המצלמה את תוצאות העריכה.

נקודה חשובה נוספת היא המשקל של המצלמה ; כמובן שיש משתמשים אשר משקל המצלמה לא מטריד אותם, אך בעיקרון, משקלן של מצלמות וידאו דיגיטליות נע בין 390 גרם לבין  900 גרם ומעלה, ולכן אם אתם רוצים מצלמה קלה, לא מומלץ לכם לרכוש מצלמה בפורמט D8. אך אם יש ברשותם קלטות אנלוגיות ישנות בפורמטים של 8מ"מ או  HI8  שעדיין לא ויתרם על תוכנן ואתם רוצים לרכוש מצלמה שנותנת איכות תמונה גבוהה, D8 הוא הפורמט בשבילכם.

אם ברשותכם מצלמת וידאו אנלוגית שעדיין עובדת אך אתם רוצים לרכוש מצלמה ברמת איכות גבוהה יותר, תוכלו להמיר את הקלטות האנלוגיות לפורמט דיגיטלי עד ידי רכישת מצלמת וידאו דיגיטלית בעלת כניסת A/V . מחברים את המצלמות אחת לשניה, עושים PLAY במצלמה האנלוגית, REC בדיגיטלית, וכך מקבלים את הקלטות האנלוגיות בעותקים דיגיטליים. מעכשיו כל חומרי הגלם שלכם מועברים למחשב בצורה דיגיטלית – דרך כרטיס FIRE WIRE.

לאלה מכם, ללא הגבלת תקציב, אפשר ללכת על מצלמת וידאו דיגיטלית המשלבת צילום סטילס (תמונות), כפי שכבר ציינתי, איכות הסטילס המשולבת המצלמות וידאו היא לא ברמה גבוהה, והיא עדיין אינה מתקרבת באיכותה אפילו למצלמות הפילם הפשוטות ביותר. אך עבור צילום ביתי בסיסי למעשה האיכות סבירה, בעיקר לעבודה על מחשב, להדפסה יש הגבלה לגודל התמונות עד 10X15 לרזולוציה של מיליון פיקסלים ו 13X18  לרזולוציה של 1.5 מיליון פיקסלים. חשוב לשים לב, שבמפרטים של מצלמות רבות מצוין שהן מתפקדות גם כמצלמות סטילס, אך נתון זה מטעה במקרים שהאיכות נמוכה יותר ממליון פיקסלים, למשל 640X480, שזה למעשה רק כ-300,000 פיקסלים, איכות שהיא מתחת לכל ביקורת.

למשתמשים מעט יותר מתקדמים, למשל סטודנטים לקולנוע, חשוב לשים לב שיש למצלמה שליטה ידנית על פונקציות כגון פוקוס, white balance, חשיפה.

באופן כללי, אין שום מניעה מלקנות מצלמת וידאו בחו"ל ולא בארץ, אך חשוב לדעת שהיבואנים והדילרים הרישמיים בישראל, נותנים אחריות מקיפה ל- 3 שנים. יתרון נוסף הוא ספר הוראות בעברית, הדרכה מלאה ותמיכה מקצועית נגישה. יכול מאוד להיות שהמחיר ההתחלתי של המצלמה הוא זול יותר, אך עם לוקחים בחשבון את עלות השליחה של המצלמה לחו"ל עקב תקלה, זמן ההמתנה והטירטור הכללי, עדיף בסופו של דבר לשלם יותר ובכך גם להרוויח יותר.

מאת: יוסי צ'צ'קס