ד"ר יאיר מורד, יו"ר האיגוד לרפואת עיניים לילדים בישראל. ורפי רייזר אופטומטריסט מומחה לילדים מרשת מכבי ממבט ראשון עונים על כל השאלות:
מהם הסימנים שלילד יש הפרעה בראייה?
- מראה העיניים: פזילה, עין פונה פנימה או החוצה , עיניים נעות בצורה עצמאית זו מזו. עיניים אדומות, דומעות , מוגלה על העפעפיים, הופעת שעורה לעיתים קרובות.
- רמזים התנהגותיים המעידים על בעיות ראייה אפשריות: הימנעות מעבודה מקרוב, משך ריכוז קצר יחסית לנורמה לגיל, חולמנות יתר, סיבוב או הטייה של הראש כדי להשתמש בעין אחת בלבד, או סוגר/מכסה אחת מהעיניים. התקרבות יתר של הילד לספר/מחברת או לשולחן הכתיבה בזמן שהוא קורא/כותב. הילד מאבד את מקומו בקריאה , או משתמש באצבע או כלי אחר על מנת לעקוב אחרי המקום. הילד התלמיד אינו מצליח לסיים משימות בכתב בזמן המיועד לביצוען, מתקשה לזכור חומר שקרא, מדלג על מילים, חוזר עליהן, קורא אותן לא נכון, או מבלבל בין מילים דומות. הילד מגלה קושי לזכור, או לזהות ולהעתיק צורות גיאומטריות בסיסיות. הילד מגלה בעיתיות בתיאום עין – יד בהעתקה מהלוח, בזריקת ותפיסת כדור, בכפתור בגדים ובקשירת שרוכים.
- תלונות קשורות לשימוש בעיניים: כאבי ראש, בחילות, סחרחורת, עיניים שורפות או מגרדות , טשטוש, ראייה כפולה .
איך בודקים ראייה לילד שאיננו מדבר?
ניתן לבדוק את הראייה בכל גיל, גם אצל תינוק קטן. כמובן שאי אפשר להראות לתינוק תמונות או מספרים ולשאול אותו מה הוא רואה. במקום זאת אנו בודקים כיצד התינוק עוקב אחר חפצים, וכן בודקים את מבנה העיניים. לאחר מכן אנו מזליפים טיפות להרחבת האישונים ובודקים את התשבורת ("מספר המשקפיים") של העין. אם מבנה העיניים תקין ו"מספר המשקפיים" גם הוא בתחום הנורמה – התינוק רואה היטב.
מהו אי שיויון בין האישונים?
אי שיויון בין האישונים הינו תופעה שכיחה יחסית (3% מהאוכלוסייה) שאין לה כל משמעות רפואית. אבל, היא יכולה להיות קשורה גם בבעיות אחרות. לעיתים אישון מורחב שאינו מגיב יכול להצביע על הפרעה בעצבוב של העין. מצד שני אישון צר מאוד שאינו מתרחב בחשיכה יכול גם הוא להעיד על הפרעה במערכת העצבים, במיוחד אם מתלווה לתופעה גם צניחת עפעף קלה.
מה לעשות?
ראשית וודאו כי לא מדובר בתופעה חולפת. יתכן שהילד קיבל טיפות עיניים שגרמו להבדל בגודל האישון. אם הבעיה נמשכת יש להבדק אצל רופא עיניים המומחה לילדים - שיטפטף טיפות מיוחדות לעיניים לצורך אבחנה.
האם ילדי עיוור צבעים?
עיוורון צבעים קל, בו קשה להבחין בין ירוק לאדום, מופיע ב –5% מהאוכלוסייה, בעיקר בבנים. כאמור זוהי הפרעה קלה בלבד ואין היא מפריעה לתפקוד היומיומי (פרט אולי למועמדים לקורס טייס).
עיוורון צבעים קשה יותר מלווה בדר"כ כלל בירידה בראייה, וריצוד של העיניים. זאת מחלה גנטית שכיום אין לנו טיפול יעיל בה.
לעיתים, דלקת בעצב הראייה יכולה גם היא לגרום לירידה בראיית הצבעים. גם כאן – יהיו תופעות נוספות, בעיקר ירידה בחדות הראייה.
את ראיית הצבעים ניתן לבדוק באמצעות פלטות מיוחדות או קוביות צבעוניות.
האם צפייה בטלויזיה או ישיבה מול מחשב מזיקה?
למרות מחקר אינטנסיבי, לא הוכח כי קרינת הטלויזיה או מסך המחשב מזיקה לעיניים. עוצמת הקרינה הנפלטת מן המסך היא קטנה מאוד, ולכן גם כאשר הילד יושב קרוב לטלוויזיה כנראה שאין נזק. עם זאת, ישיבה קרוב מאוד למסך הטלוויזיה יכולה לעורר אצל חלק מהילדים התפרצויות אפילפטיות ולכן כדי להימנע מכך.
לגבי עבודה ממושכת מול מחשב – מיקוד העיניים לקרוב יכול לגרום לעייפות וטשטוש. לכן מומלץ לנוח לאחר כל 20-30 דקות, להישיר מבט לרחוק ולהרפות את העיניים. אם יש כאבי עיניים וטשטוש למרות זאת – יתכן שמדובר בהפרעת מיקוד וכדי להבדק.
מדוע יש לבצע בדיקת עיניים עם טיפות להרחבת האישונים?
בעיניים קיים שריר המכווץ ומרחיב את העדשה הפנימית של העין. אצל ילדים שריר זה הינו גמיש מאוד וכאשר בודקים את הילד לא ניתן לקבוע את מספר המשקפיים המדויק שלו עקב הכיווץ וההרפיה של השריר. הטיפות להרחבת האישונים משתקות שריר זה וכך ניתן לבדוק במדויק האם הילד זקוק למשקפיים. כמו כן, ההרחבה של האישון מסייעת לנו לבדוק את החלק הפנימי של העין – הרשתית.
הטיפות הללו גורמות לטשטוש ראייה קל, בעיקר לקרוב. הרחבת האישון גורמת גם לסינוור בשמש. השפעת הטיפות חולפת תוך שעתיים עד 24 שעות (תלוי בסוג הטיפות). לעיתים נדירות נספג חלק מהטיפה בזרם הדם ואז מופיע סומק בלחיים ודופק מעט מהיר. תופעה זו חולפת מעצמה תוך 20-30 דקות. השימוש בטיפות בטוח מאוד ונדירים הדיווחים על תופעות לוואי.
האם קריאה באור חלש "מקלקלת" את העיניים?
במילה אחת – לא. אין בעייה לאמץ את העינים והם לא מתקלקלות עקב השימוש... העיניים הן למעשה חלק מן המוח. כמו שהמוח לא מתקלקל מעודף שימוש (אלה ההיפך – מתחדד) כך גם הראייה.
האם ניתן לעצור את ה"עלייה במספר" של קוצר ראייה:
נושא זה נמצא במחקר אינטנסיבי בעולם. אין שיטה אחת בדוקה העוצרת לחלוטין את עליית המספר. יש מחקרים המראים כי מתן עדשות מגע קשות יכול להאט את עליית המספר באופן משמעותי. במחקר אחר ניסו מתן טיפות עיניים מיוחדות שגם הן האטו את העלייה במספר אצל חלק מהילדים. הטיפול בטיפות אלה עדיין נסיוני ואיננו מאושר.
מה יכול לגרום להתפתחות עין עצלה?
כל מצב בו אין המוח מקבל תמונה ברורה וחדה מן העיניים יכול לגרום לעין עצלה. ילדים רבים נולדים עם צורך במשקפיים, וללא משקפיים אין הם רואים היטב. לצופה מהצד קשה להבחין בכך כיוון שהילד בדרך כלל מתנהג כרגיל. רק כאשר הוא נבדק על ידי רופא עיניים, בעזרת טיפות עיניים מיוחדות, ניתן לאבחן צורך כזה. לעתים יש צורך במשקפיים רק לעין אחת, והילד, שרואה היטב בעינו השניה מתפקד היטב מבלי שנדע כי אין הוא רואה היטב באחת מהעיניים. חשוב שנדע כי אם יש צורך בכך, ניתן להתאים משקפיים לילד כבר בחודשי חייו הראשונים, והוא יתרגל אליהם ללא קושי.
מהו הטיפול בעין עצלה?
הטיפול בעין העצלה מתחיל בכך שאנו מתקנים את מה שגרם לחוסר התפתחות הראייה בעין על ידי משקפיים, תיקון פזילה או ניתוח הקטרקט. ואולם לעיתים אין זה מספיק. המוח "התרגל" לא להשתמש בעין העצלה וגם כאשר היא נותנת לו תמונה ברורה, לא תמיד הוא מתחיל להשתמש במידע זה. בכדי ל"הכריח" את המוח להשתמש בעין אנו נאלצים לסגור את העין הטובה עם רטייה לתקופות זמן שונות. רק אז יתחיל המוח, בלית ברירה, להשתמש במידע החזותי של העין העצלה והראייה תחזור לתיקנה.
חשוב שנדע: עין עצלה יש לתקן מוקדם ככל האפשר. בגיל צעיר (שנתיים-שלוש) התיקון הוא יחסית קל. בגיל מבוגר יותר - קשה יותר לתקן את הראייה ומעבר לגיל 9-10 הדבר הוא בלתי אפשרי!
מהי פזילה?
תהליך חשוב הקורה בחודשי החיים הראשונים הוא התפתחות הראייה הדו-עיינית. לכולנו שתי עיניים, הפועלות בתאום זו עם זו. בזכות התיאום הזה יש לבני האדם, בניגוד לחיות אחרות, ראיית עומק מדויקת. התיאום הזה בין העיניים נרכש בחודשי החיים הראשונים. עד גיל 4-5 חודשים לעיתים עדיין אין העיניים מתואמות זו עם זו, ולעיתים כאשר עין אחת צופה קדימה, העין השנייה פונה פנימה או החוצה, או במילים אחרות – פוזלת. לאחר גיל 6 חודשים, פזילות כאלה צריכות להעלם. אם הן קיימות אין זה מצב תקין ויש לפנות לרופא באופן מיידי. גם כיום, ישנם רופאים הדוחים הורים לתינוקות מעל גיל 6 חודשים עם פזילה בטענה כי "הילד עוד צעיר והפזילה תעבור מעצמה". חשוב שנדע כי אין זה נכון. נהפוך הוא, הפזילה יכולה לגרום לעין עצלה וכן לפגם בהתפתחות הראייה הדו עינית. לכן חשוב לטפל בכך ללא דיחוי.
פזילה מדומה: לעיתים קרובות תינוקות מתחת לגיל שנה נראים פוזלים אך למעשה אין להם פזילה והעיניים שלהם מקבילות וישרות. הסיבה לתופעה נובעת ממבנה העפעפיים והפנים אצל תינוקות. לתינוקות יש לעיתים קרובות קפלי עור בשולי העפעף או גשר אף רחב. אלה מסתירים חלק מהעין וגורמים לאשליה אופטית של פזילה. התופעה נראית בעיקר כאשר התינוק מסתכל הצידה, ואז מוסתר חלק ניכר מהעין שלו על ידי קפל העור. אצל רוב הילדים, כאשר הפנים גדלות, מצטמצם רוחבו של גשר האף והתופעה נעלמת.
רמז לכך שהעיניים ישרות ניתן לראות בתמונה: כאשר מאירים עם פנס על העיניים של תינוק עם פזילה מדומה רואים שרפלקס האור נופל בדיוק באותו מקום בשתי העיניים – במרכז האישון. כך ניתן לדעת שאין לתינוק פזילה. בכל מקרה – רק בודק מיומן, רופא עיניים או אורטופטיסטית יכול לקבוע בוודאות אם המדובר בפזילה או בפזילה מדומה. התיקון של פזילה הוא ע"י ניתוח או הרכבת משקפיים, אך לעיתים יש צורך להשתמש במשקפיים ולבצע ניתוח גם יחד.
מהי אורטופטיסטית?
אורטופטיסט/אורטופטיסטית הינה מומחית לבדיקת תנועות העיניים, כושר המיקוד ופזילה. חלק מן האורטופטיסטים מתמחים גם בקביעת מספר המשקפיים הדרוש לילד (רפרקציה).
האורטופטיסטית מאבחנת את הפזילה ויכולה להציע טיפול שאיננו טיפול ניתוחי כמו טיפול בפריזמות, משקפיים וכדומה. כמו כן יכולה האורטופטיסטית להציע תרגילי עיניים לחיזוק יכולת המיקוד. תחום אחר בו יכולה האורטופטסטית לסייע הינו בטיפול בעין עצלה.
האורטופטיסטית עובדת בשיתוף פעולה עם רופא העיניים, ואיננה מטפלת בילד באופן עצמאי.