ישנם שני סוגים של הליכי פירוק חברות מרצון: פירוק חברה ע"י הבעלים שלה ופירוק חברה ע"י הנושים.
במקרה הראשון יוזמי הפירוק של החברה הם בעלי המניות שלה, כשהסיבה העיקרית היא מיצוי הפלטפורמה העסקית או רצון לצאת לדרך חדשה. כמו כן כדאי לקחת בחשבון שכל עוד חברה רשומה באופן פורמלי אצל רשם החברות, גם אם בפועל היא אינה מבצעת פעילות מכל סוג שהוא, היא עדיין נדרשת לשלם את האגרה השנתית וכן עליה לציית לכללים נוספים. אי מילוי חובות אלה עלול להוביל לסנקציות חמורות, לא רק כלפי החברה אלא גם אישית כלפי בעלי המניות שלה - ועל כן ההמלצה היא לבצע את הליך הפירוק מרצון, שניתן להשלימו תוך כשנה בתנאי שלחברה יש כושר פירעון מלא של כל ההתחייבויות שלה.
במקרה השני יוזמי הפירוק הם נושי החברה - עקב חוסר יכולתה של החברה לשלם את חובותיה ולעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה כלפי עובדים, ספקים, בנקים וכו'. אם בעלי המניות מסכימים לפירוק יבוצע הליך פירוק מרצון (ואם לא, לרשות הנושים עומדת האופציה לפנות לבית משפט ולבצע הליך פירוק בדרך זו).
תפקיד המפרק במסגרת פירוק מרצון
בכל מקרה במסגרת הליך פירוק חברה מרצון ממונה מפרק - ע"י אסיפה כללית של בעלי המניות או ע"י אסיפה כללית של הנושים. המפרק מכנס את כל נכסיה של החברה, משתמש בהם על-מנת לשלם לכל הגורמים שהחברה חייבת להם תשלום כזה או אחר ולאחר שהוא משלים את עבודתו מכונסת אסיפה נוספת שמאשרת סופית את הפירוק.
ההליך מתבצע מול רשם החברות, שמקבל גם הוא את הדו"ח המסכם של המפרק והופך באופן רשמי את החברה מפעילה למחוסלת. במסגרת הליך זה ניתן גם לקבל פטור מאגרות שנתיות עבור התקופה שבה החברה לא הייתה פעילה.