זיכיון
זיכיון עסקי הינו מונח המתאר זכות או אוסף של זכויות הנוגעות לתחום העסקי וניתנות על ידי חברה עסקית לאדם פרטי, למשך תקופת זמן מוגבלת. במערכת יחסים זכיינית החברה מחזיקה בזכות לבחור איזה סוג זיכיון היא מעוניינת למכור ולאחר מכירת הזיכיון מהם התנאים להמשך קיום תקופת הזכיינות.
סוגי זיכיונות:
זיכיון עסקי מלא – במסגרת זיכיון זה מוצעות זכויות רבות לזכיין מבניהם הזכות לשימוש בסימני המסחר ובשם החברה, הזכות לשימוש בשיטות העסקיות והמנהליות של החברה, הזכות לשיווק ומכירת מוצרי החברה ועוד. קנייה של סוג זיכיון כזה מאפשרת פתיחת עסק באופן בטוח יחסית, יחד עם קבלת התמיכה הדרושה ללמידת הדרך להתנהלות עסקית נכונה, מבחינת החברה מכירה של זיכיון לזכיין חיצוני מאפשרת התרחבות עסקית מהירה ללא ההשקעה הכספית המלאה הנדרשת בפתיחת וניהול הסניף.
זיכיון אופנה – זיכיון אופנה הינו זיכיון הנמכר לזכיין על מנת להפעיל חנות אופנה, במסגרת הסכם זיכיון זה הזכיין לוקח על עצמו את האחריות למציאת חנות, לשכירתה ולהפעלתה השוטפת כאשר החברה אחראית על אספקת הסחורה ועל הובלת הקו האופנתי, רווחי החנות במסגרת זכיינית זו מתחלקים באופן אחוזי בין החברה לזכיין כאשר בדרך כלל הזכיין מקבל נתח קטן יותר מהחברה.
זיכיון מוצר – זיכיון מוצר הינו זיכיון אשר נותן את הזכות לשיווקו, הפצתו ומכירתו של מוצר מבלי הזכות לקבלת ידע מקצועי או ניהולי מידיה של החברה ומבלי הזיכיון להשתמש בשמה או בסימני המסחר אשר מזוהים אתה.
היסטוריה של זכיינות
שיטת הזכיינות הופיעה בעולם בפעם הראשונה כנראה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19 על ידי משפר מכונת התפירה: אייזק זינגר. במסגרת ניסיונותיו של זינגר להפיץ את מכונות התפירה שפיתח הוא ניסה למכור לאנשים פרטיים ובעלי עסקים זיכיון למכירתם אך ללא הצלחה, שנים לאחר מכן חברת קוקה קולה עשתה ניסיון נוסף עם שיטת הזכיינות במכירתה זיכיון על המשקה: "קוקה קולה", ניסיון זה נחל הצלחה גדולה מאוד ומאז חברות רבות החלו ועוד משתמשות בשיטת הזכיינות כדרך להתפתחות עסקית, דוגמאות מוצלחות נוספות לשיטת הזכיינות ניתן למצוא בדמות חברת "מקדונלד'ס" או בדמות רשת בתי הקפה הישראלית "ארומה".