זיכיון
זיכיון עסקי הינו זכות אשר ניתנת ממוסד, חברה או בעל עסק מסוים לאדם אחר ובכך מאפשרת לו שימוש בסימני המסחר של העסק ובשיטות הפעולה המנהליות והעסקיות של העסק תוך הפעלת עסק פרטי משלו שאינו עובד תחת החברה, בתמורה לכך החברה בדרך כלל תבקש אחוזים מסוימים, תתנה את קבלת הזיכיון בחתימת חוזה להזמנת סחורה מראש ו \ או תנאים נוספים אשר מחייבים את בעל הזיכיון בפעולות מסוימות על מנת להמשיך ולהיות בעל זיכיון. זיכיון בדרך כלל ניתן לזמן מוגבל וניתן לביטול על ידי שני הצדדים במידה והצד השני לא עומד בתנאי הזכיינות לכן במקרי זכיינות רבים החברה מגיעה לבדיקות פתע אצל בעל הזיכיון על מנת לוודא שהינו אכן עומד בתנאים.
סוגי זיכיון
כשמסתכלים על זכיינות כשיטה עסקית ניתן להבחין במספר סוגי זיכיון שונים:
זיכיון בתחום העסקי – כמו שהוזכר קודם זיכיון בתחום העסקי הינו מצב בו חברה נותנת זכויות מסוימות לאדם או גוף אחר תמורה לאחוזים, תשלום או תנאים נוספים, שיטת הזכיינות העסקית הינה שיטה עסקית המהווה חלק מרכזי מהכלכלה בארה"ב הברית וניתן לראות ביטויים לכך בדמות רשתות וחברות אשר נותנות זיכיונות על לבעלי עסק פרטיים. בין שיטות הזכיינות העסקית ניתן להבחין ב"זכיינות מוצר" או "זכיינות סימן מסחר" המתייחסות לסוגי זיכיון ספציפיים (לדוגמא רק זיכיון על השם, או רק על המוצר מבלי שיטות המכירה – כמו לדוגמא בתחום של מכונות למשקאות קלים או חטיפים) או זיכיון מלא כפי שהוזכר בפסקה הקודמת.
זיכיון בתחום האופנה – זכיינות אופנה מתייחסת למערכת אחרת של זכיינות הנקראת "זכיינות תפעולית" כאן תפקידו של בעל הזיכיון הינו להפעיל את החנות באופן עצמאי (את החנות שהקים במימונו האישי) כאשר מתן הזיכיון מחייב את החברה בבחירת הסחורה ואספקתה ללא תשלום מצד הזכיין. חוזה העבודה בין הצדדים נחתם בהסכם זכיינות בו מתוארים כל תנאי הזיכיון ובאיזה אופן אחוזי המכירות יתחלקו בין החברה לזכיין. בישראל כיום נהוג לתת כ- 43% לזכיין כאשר שאר ההכנסות עוברות לחברה המעניקה את הזיכיון. זיכיון תפעולי בדומה לזיכיונות שניתנים בתחום העסקים ניתנים לביטול בידי החברה במצב שבו הזכיין לא עומד בתנאי הזכיינות.